הגעתי אל בי"ס מוסררה שבירושלים לתערוכה אשר הרשימה אותי רבות. תערוכה זו יוצאת כנגד נקודת מבט אחת של בני אדם החשים מאוימים מפני החרקים ופורסת בפנינו דווקא את זו של החרקים אל בני האדם אשר סולדים מהם ושוכחים את היתרונות אשר הם מעניקים כמו טריות המזון. הריסוסים האינטנסיביים שבימים אלה פוקדים את החרקים עלולים לגרום לרעב עולמי ומחלות שונות.
בתערוכה זו מציגים אמנים חשובים ומגוונים. האמן אורי גרשוני הניח על נייר כנפי פרפרים ויצר תצלומים ע"י אור השמש והזמן. האמן אודי צ'רקה הנוהג לשלב בעבודותיו תולעי משי מציג בעבודותיו גלמי זחלים רגע לפני הפיכתם לפרפרים.
בעודי מתהלכת בחלל הגלריה הפניתי את מבטי אל התקרה והבחנתי בכמה פרפרים יפים ומרשימים פורשים כנף לעבר החופש המיוחל. זוהי עבודתו של גבי קריכלי היוצר בעבודתו פרפרים מהדפסים וטקסטורות שונות. אהבתי מאוד את רחש זמזומי הדבורים הבוקעים מעבודתה של ליאת דניאלי החוקרת ביצירותיה את הדבורים החשובות ומהאביקות שבעיניה מביעות אהבה בזמזומיהן.
בעבודתה המצוינת של תמרין מקרוב מוקרן אור מאחורי דימויי החרקים שלה כאשר היא מדברת על גזר דין מוות אשר החרקים גוזרים על עצמם כשהם מתקרבים אל האור הקשור קשר ישיר לראשיתו של הצילום. רשומה המרשים של האמנית מיטל כץ מינרבו מזכיר מאוד את הפסל חלוק הדעות "נמרוד" של יצחק דנצינגר המוצג במוזיאון ישראל שבירושלים. הנער ברישומה של מינרבו מתוח לאחור בתנוחה מטרידה. את מקומו של הבז תופס חרק מאיים בצורה מוקצנת. בכך מינרבו טוענת שבני האדם והחרקים יכולים לחיות יחדיו בשלווה, בדיוק כמו בתרבות המזרח הרחוק שם החרקים הם חיות המחמד של בני האדם. רישומה מזכיר את ציורו של הצייר היפני קבורקי קיוטה (1906) שבו נראית אשה מתבוננת על צרצר.
יובל אצילי עוסק בעבודתו ב"גלגול של קפקא" רק שכאן אצילי יצר מפגש נינוח בין האדם חסר התנועה לבין תיקן הנע על אפו כדבורה, דהיינו בין המבוית למאיים, בין המכוער ליפה, בין הזר למוכר, שאיננו נותנים הזדמנות להכיר ואולי אנחנו מבזבזים זמן יקר בלפחד ולהתרחק ומפסידים דברים חדשים ויפים הנסתרים מעינינו?
אוצרת: שירה פרידמן
ימים פתיחה: 11.5.23 -28.6.23
מאת אלינור וולנרמן
הוספת תגובה