ספר לי קצת על ילדותך ?
"גדלתי בירושלים בבבית מסורתי חם, משפחה גדולה שאהבו לשתות תה כל היום, תמיד היה קומקום עם תמצית במטבח"…
אך התגלגלת לתה?
"למעלה מ 20 שנה הייתי בעלים של חברה באסיה וסין שעוזרת לחברות טכנולוגיה ישראליות להיכנס לשווקים האסייתים. התמקדתי במיוחד בתחום הרפואי. במהלך השנים הכרתי את עולם הרפואה הסינית והתחברתי עם פרופסורים ומומחים שתחום. הם הכירו לי את כל עולם הצמחים והתה. לפני כעשור התחלתי לאתר את מטעי הגידול האיכותיים (בהדרכתם של המומחים הסיניים) מתוך כוונה ליצור תהליך של ״from feild to cup״ כנגזרת מהמושג ״from farm to table״, ביקרתי בעשרות מטעים ועבדתי צמוד למגדלים ולטועמי התה ולמדתי את כל התהליך מראשית תהליך הגידול: החל מבחירת סוגי התה השונים שיגודלו בשנים הקרובות, פיקוח על היבול והקטיף הידני,העברתו לבתי יישון, התססה ואריזה בצמוד למטעים. תהליך מסוג זה דורש בניית אופרציה ומעורבות בכל פרט- כולל ליהוק, גיוס ויכולת עבודה צמודה עם המגדלים המומחים הסינים.
בכדי להשיג תה באיכות מעולה, חשוב מאד להקפיד על זמן ואופן הגידול והקטיף ולעבד אותו בהתאם, למשל, תה שחור מותסס ותה ירוק, צהוב מיושן בתנאים מיוחדים כמו יין ולכן הוא נדיר ביותר. לאחר מכן יש לארוז את התה נכון, להעניק לו תנאי אחסון נאותים ועוד.
במקביל איתרתי מגדלים של צמחי מרפא ותבלין שמהם אנחנו מרכיבים את חליטות הצמחים שלנו. החליטות מורכבות על ידי הרבליסטים שעובדים איתנו. בארץ הקמנו מפעל בבית שאן, למרות ההצעות המפתות שהיו לנו מפארקי תעשייה שונים. המפעל נמצא במתחם של אנשים עם מוגבלויות וצרכים מיוחדים. הכוונה שלנו הייתה לא רק לארוז או מידי פעם להעסיק אנשים עם מוגבלויות אלא לבנות את המפעל בתוך המתחם עם כל המשמעויות של זה. העניין החברתי חשוב לנו מאוד.
בבית אלפא יש לנו מרכז מבקרים שאליו מגיעות קבוצות להרצאה וטעימות של סוגי תה וחליטות צמחים שונות. דרך המרכז מבקרים אנחנו משתפים את הקבוצות בכל העולם התרבותי של התה".
מה מיוחד בתה? מה יש בתה ומה הוא תורם לגופנו ?
"תה הוא צמח, קמיליה סינית, Camellia sinensis ישנן 6 משפחות של תה שכולן מגיעות מאותו הצמח: ירוק, לבן, צהוב, אולונג, שחור, פואר. תחת כל סוג ישנן תתי קטגוריות של תה. ההבדל בין הסוגים השונים הוא אזור הגידול, זמן הקטיף ובעיקר התהליך שעוברים העלים לאחר הקטיף. כל מה שלא בא מהקמיליה הסינית איננו תה אלא חליטת צמחים.
תה, הינו המשקה הנצרך ביותר בעולם אחרי מים. התה הומצא בסין והינו אחד מהמרכיבים המשמעותיים בתחום הרפואה העממית במזרח הרחוק. בשל חשיבותו ואורך חיי המדף שלו, הוא שימש כמטבע עובר לסוחר, בסחר חליפין במדינות האזור כמו מונגוליה וטיבט. בעקבות הכיבושים הקולוניאליסטים התה הגיע לאירופה: צרפת, הולנד וכמובן בריטניה שבה התה הוא טקס יומיומי קבוע .
התה מעניק הנאה המרגיעה את הגוף והנפש. מאחר ו- 70% מגוף האדם הוא נוזל, התה הינו משקה מרגיע מאוד בעל רמת בסיסיות טובה עבור אורך החיים הלחוץ בישראל. ניסויים רבים מוכיחים ששתיית תה איכותי הינה בעלת סגולות ריפוי המסוגלות להפחית את רמת הכולסטרול, למנוע לחץ דם גבוה ולהקל על העיכול. נשים רבות משתמשות בתה למען מטרות יופי וטיפוח, מאחר ויש הטוענים כי הוא מעכב את תהליך ההזדקנות ואף מרזה. שימוש נוסף שנעשה בתה הוא בבישול. רבים משלבים את טעמי התה בקולינריה, הן בקונדיטוריה והן בבישול היום יומי".
עם זאת, חשוב לציין שתה או חליטת צמחים זה לא תרופה ואיננו תחליף טיפול או התייעצות עם רופא!
זה מקצוע לא פופולרי בעולם לעומת עולם הקפה?
"נכון, קפה הרבה יותר פופולרי בעולם, אבל רואים מגמה הולכת וגדלה של הכרה בתה. וכמו שיש טועמי יין/קפה וכן יש גם טועמי תה".
מה מיוחד בזה ? למה הכוונה טועם תה ?
"המיוחד בלהיות טועם תה זה שהידע הוא לא רק ביכולת להבדיל באיכות על ידי טעימה אלא להבין את כל התהליך משלב הגידול דרך הקטיף והייבוש ועד לאריזה. התהליך משפיע מאוד על כמות השמנים האתרים והערכים הבריאותיים שיש בסוף התהליך בתה/צמחים. כשמבינים את התהליך שעבר על העלים עד שהם מגיעים לכוס, יש יכולת לקבוע את האיכות והמחיר של המוצר הסופי. לדוגמא תה איכותי ניתן לחלוט 3-4 פעמים את אותם עלים ועדיין הוא יהיה טעים. עלים שלא עברו את התהליך הנכון, לא יהיה ניתן לחלוט יותר מפעם אחת והטעם יהיה שונה מאוד, וכמובן הערכים הבריאותיים. בנוסף יכול להיות שלא תמיד יהיה ניתן להבדל לגמרי למי שאיננו מהתחום, אבל עדיין יש הבדל גדול באיכות של הערכים הבריאותיים של הסוגים השונים".
האם תה זה סטיגמה לאנשים מבוגרים או חולים ?
"ששואלים אותי מה אני אומר לאנשים שחושבים שתה זה לחולים, אני עונה שאם חושבים שתה זה לחולים סימן שכולם מסכימים שתה זה בריא! או ״שתה שותים בחורף״, אני אומר שגם קפה בקיץ שותים חם"…
מדוע תה לא מוצר סקסי כמו הקפה?
"קפה נכנס כסטוטוס חברתי לפני הרבה שנים בחלק גדול מהמדינות המערביות. אבל במדינות אסיה, סין, הודו, רוסיה ומזרח אירופה תה הוא יותר פופולרי. במערב אירופה, קנדה וארה״ב יש עלייה משמעותית בצריכת תה והרבה בתי תה נפתחים"…
איזה תה אהוב עליך במיוחד ?
"אני אוהב לשתות תה ביום יום, אני אוהב לשתות את האולונג. האולונג הוא תה סיני מסורתי ("דרקון שחור" בסינית) שמשלב את התכונות הטובות ביותר של תה ירוק ושל תה שחור. עליו נחתכים לאחר הקטיף ומושארים להתחמצן בשמש, למשך זמן ארוך יותר מזה של התה הירוק וזמן קצר יותר מעלי תה המיועדים לתה שחור. הרבגוניות המיוחדת של תה האולונג מאופיינת בניחוחות וטעמים הנעים בין פירותי לפרחוני המתאימה לאניני טעם ולאחר שתייתו ניתן לחוש בארומה הטבעית שלו לאורך זמן. תה אולונג שלנו גדל בשדות התה הפרטיים המובחרים ביותר הקיימים כיום, הוא טבעי לחלוטין ללא שום תוספים".
מה מבחינתך נחשב לשיא הקריירה?
"אני לא מכוון לשיא קריירה, אלא להיות במגמת עליה כל הזמן. בתהליך הדרגתי ומבוקר, להנגיש את חווית התה וחליטות הצמחים לציבור הישראלי באיכות הגבוהה ביותר, באופן טבעי ובאופן נגיש ומפוקח."
מה האתגר הגדול במקצוע כאן בארץ?
"האתגר בארץ ליצור מותג איכותי נגיש לאורך זמן ולא כתופעה חולפת. ליצור הבנה מעמיקה בין מוצר איכותי למוצרים שאינם איכותיים".
כיצד הישראלים רואים את מוצר מבחינת צרכנית ?
"תרבות התה בישראל עדיין בחיתוליה והמוצרים המוצעים לציבור אינם איכותיים מספיק בכדי להעביר את חווית התה האמיתית וליהנות מיתרונותיו הבריאותיים של התה. בשנים האחרונות מתפתחת נישה גדולה, שרק הולכת ומתרחבת, וביקוש משמעותי למוצרי מזון בריאים, מזינים וטעימים, במחירים הוגנים. בין היתר יש חיפוש אחר תחליפים לקפה ומוצרים נלווים,זאת תוך שימוש בכישורים, יכולות וקשרים שצברנו במהלך 20 שנות עבודתנו בסין ואסיה.
הצרכן הישראלי צורך כ- 2 ספלי תה בממוצע ליום. שוק התה נחשב לאחד מהשווקים מהירי הצמיחה בענף המזון בארץ, וגדל ב- 10%-15% מדי שנה. שוק התה בישראל מגלגל, נכון לשנת 2018 כ-460 מיליון ₪, בשנה עם מכירות של כ-15 מליון אריזות תה. מסקר שנערך בקרב האוכלוסייה בישראל עולה, כי בהשוואה לעבר קיים גידול בשיעור צריכת התה ב- 37%. דו"ח נילסן מראה עלייה של 3.5% בצריכת התה הירוק ועלייה של 50% בצריכת התה הבריאותי, בהשוואה לשנה הקודמת".
אפה אתה רוצה להיות בעוד עשור?
"אנחנו מתכננים לגדל חלק מהצמחים בארץ. לצערינו חלק גדול מצמחי מרפא נדחקו במהלך השנים למדינות עולם שלישי, כמו הקמומיל הקלנדולה ועוד. בשנה האחרונה התחלנו גידול ניסיוני בשני אזורים שונים בארץ ואנחנו מתכוונים להרחיב את הגידול. יש לנו כמה יעדים לשנים הקרובות מעבר לגידול, שקשור באופן ישיר לעולם הצמח, כמו שמנים, תמציות וקוסמטיקה רפואית".
הוספת תגובה