בשבוע השלישי להריון, גוש התאי שגדל עד אז ונקרא בלסטולה, מתמיין ל-3 סוגי רקמות שונים, אשר מהן מתפתחים כל איברי הגוף. רקמות אלה נקראות בשם כולל "שכבות נבט" או באנגלית "Germ Layers". לכל אחת משכבות הנבט ניתן גם שם ספציפי.
שכבות הנבט התגלו בהדרגה לאורך המאה ה-19 וכל מי שלומד ביולוגיה או רפואה אמור להכירן היטב, אך על רקע השתלטות הרפואה האלופטית ובמיוחד על רקע ההתפתחות המדעית והטכנולוגית האדירה של עשרות השנים האחרונות, פחתה מאד התייחסות הרופאים לשכבות הנבט כאל גורם בעל חשיבות כלשהי.
אחת התגליות הבסיסיות והחשובות של הרפואה החדשה קשורה להבנת הקשר בין תהליכי התפתחות המחלות השונות לבין שכבות הנבט ותגלית זו אף הפכה להיות "החוק הביולוגי השלישי של הרפואה החדשה".
התגלית הראתה שניתן לשייך לכל שכבת נבט את הדברים הבאים:
- אזורים מסויימים במוח
- סוגים מסויימים של קונפליקטים
- היסטולוגיה (מבנה רקמות) מאד ספציפית
- מיקרובים מסויימים הקשורים לאותה שכבת נבט
איך זה בא לידי ביטוי בחיינו?
ניקח לדוגמא מחלת עור כלשהי.
מחלות העור מתפתחות בעיקר בשכבת העור החיצונית שנקראת אפידרמיס או בשכבת העור השניה שנקראת דרמיס.
האפידרמיס קשורה לשכבת הנבט שנקראת אקטודרם אשר נשלטת מקליפת המוח (הקורטקס) והדרמיס קשורה לשכבת הנבט שנקראת המזודרם של המוח הישן אשר נשלטת מהמוחון (הצרבלום).
אם רופא העור אומר לנו שהפריחה בעור התפתחה במקורה באפידרמיס (שכבת העור החיצונית) אנחנו יודעים מייד, לפי התגליות של הרפואה החדשה, שאותו אדם חווה קונפליקט כלשהו של פרידה! אך לא רק זה: אנחנו יכולים לדעת לפי הסימפטומים שאצל אותו אדם כבר נפתר הקונפליקט (במודע או שלא במודע) והוא נמצא כעת בשלב הריפוי.
איך אנחנו יודעים זאת?
כי התגליות על שכבות הנבט מראות שבכל רקמה הקשורה לשכבת הנבט אקטודרם תהליך המחלה הוא תמיד כלהלן:בשלב האקטיבי של הקונפליקט (כל עוד הקונפליקט לא פתור) יש אובדן של תאים ברקמה שנפגעה ובשלב הריפוי יש תהליך של שיקום הרקמה.בשלב אקטיבי של קונפליקט של פרידה אשר פוגע בעור החיצוני, יש אובדן של תאים באפידרמיס אשר יכול להתבטא בעור יבש, בקשקשים ועוד.תהליך הריפוי בעור שנועד לשקם את הרקמה בה היה אובדן של תאים, יכול להיות מלווה בפריחה, דלקת, שלפוחיות, חום, גרד ועוד.
למעשה, כל פריחות העור שמתפתחות באפידרמיס הן סימפטומים של שלב הריפוי (או מצבים של "ריפוי תלוי") מקונפליקטים של פרידה. זה כולל למשל את המחלות האלה:
- אקזמה
- פריחה
- תפרחת חיתולים (עור התינוק רוצה להיפרד מהמגע הלא נעים של הטיטול)
- חרלת (סרפדת, Urticaria, Hives)
- דלקת עור (Dermatitis)
- דלקת עור עצבית (Flourishing Neurodermatitis)
- דלקת עור אטופית (אטופיק דרמטיטיס, אסטמה של העור)
- חזזית ורודה (Rosacea)
- שלבקת (הרפס)
- אדמדמת (exanthema)
- חצבת
- פסוריאזיס
- ויטיליגו
- שנית (סקרלטינה)
- נוירודרמטיטיס
- פמפיגוס
- קרצינומה (סרטן) של תאי בסיס (Basal Cell Carcinoma, BCC)
אם רופא העור מאבחן שמחלת העור התפתחה בדרמיס, הסיפור הוא שונה לחלוטין. בכל הרקמות שקשורות לשכבת הנבט מזודרם של המוח הישן, כל עוד הקונפליקט אקטיבי, לא פתור, יש שגשוג של תאים. ברגע שהקונפליקט נפתר, עודף התאים מפורק ע"י חיידקים ו/או פטריות, אם הם לא הושמדו ע"י אנטיביוטיקה או כימותרפיה.
הקונפליקטים שיכולים לגרום להתפתחות מחלה בשכבת הדרמיס של העור הם אחד או יותר מאלה:
א. קונפליקטים של התקפה:
- התקפה ממשית כנגד העור (כגון תקיפה פיזית, תאונת דרכים, ניתוח, ביופסיה, זריקות, נשיכת כלב וכו').
- התקפה פיגורטיבית, התקפה מילולית, האשמת שווא וכו'.
זה יכול להיות על רקע גזעי, סקטוריאלי, מיני או כל דבר אחר. - כאבים דוקרים או חודרים.
- . קונפליקטים של לכלוך, טינופת, כיעור:
- תחושה שהמראה שלנו הושחת, התכער, עוות. מרגיש מכוער במקום מסויים בגוף, כגון אחרי ניתוח (לדוגמא: כריתת שד – אם האישה מרגישה כיעור במקום הניתוח).
- מרגיש מטונף, מזוהם, מלוכלך, מגואל (העור בא במגע עם משהו שהוא בעינינו מגעיל, מטונף, דוחה. לדוגמא: צואה, קיא), או שנגע בנו מישהו דוחה (לדוגמא: שיכור, או אדם ש"נדבק" במחלה כלשהי).
מאת: עידן סער
הוספת תגובה