אותה דמות אגדית מן השוק במחנה יהודה, קרמה עור וגידים בדמויות השונות שגילם יוסי הבנאי האגדי, כשלבש ופשט בגדים, וחבש כובעים, והרכיב משקפיים, שכן תמיד שב אל שכונת ילדותו בקרב הבוכרים של ירושלים של אמצע המאה הקודמת. בנאי איננו עמנו כבר עשרים שנה, אבל דמותו ממשיכה לרחף מעלינו עם אותו חיוך אירוני על שפתיו.
מכאן, החל בראשון ציון בסוף נובמבר 2024 המסע הקסום בעקבות רוח הרפאים הזו, שמזכירה לנו שישראל נראתה פעם אחרת לגמרי – נאיבית, עם מובלעת של ירושלמים המדברים עם ע' ועם ח', כמו חברי ילדותו סימון ומואיז הקטן שהונצחו באלבום הנושא את שם דמותו של "אברם אברם"– שעל תל אביב אמר – כי "בנו אותה רק בינתיים, ולחיפה, נסע אפילו פעמיים, אבל כל פעם שהגיע אליה, היה סגור".
ברוח העידן הנוכחי שקווי הגבול שבין המציאות לוירטואל מטושטשים, דמותו של בנאי הוקרנה בחלל הגדול של המוזיאון ולצדה נשמעה שירה ונגינה חיה בנוסף, והכל בחללי המוזיאון הייחודי של מוזיאון אגם, באולם הבנוי כמו עבודותיו, שיפוע בלתי נגמר הצופה אל חלל מרכזי, ואין סמלי יותר מאשר נוכחותו הנצחית של בנאי, המביטה ומתרחקת מאותה ישראל נוסטלגית.
בלב החלל, דרור קרן, החייה את דמותו של אברם אברם, במשחק מדויק ווירטואוזי, תוך שהוא משחק את בנאי משחק את אברם; דואו צ'יל פיל – [ הכנר שון יאן גלעד ו צ'לנית רומי קופלמן] נגנו יחד עם דמותו מן האוב של בנאי, כשלואטות מאחורי מסך, ודמותה של עלמה קרבט שמש שיחקה ורקדה ברחבי החלל שבמוזיאון. לבסוף התארחה רבקה מיכאלי וסיפרה אודות דמותו הססגונית של בנאי.
בקיצור זהו מופע ניו-אייג' בעבור אנשי האולד אייג' הנוסטלגיים – מרגש וייחודי. לכו לראות!
אורון שוורץ הוא עורך-דין, שותף מייסד במשרד שוורץ-נרקיס ושות', כותב ומגיש סדרות הפודקאסט "משפט חוזר" ו"ישראל הראשונה" בתאגיד השידור "כאן", ארכיאולוג וטייס בתחום התעופה הקלה. ניתן להאזין לפודקאסטים, ב"כאן הסכתים" בקישוריות:
https://www.kan.org.il/content/kan/podcasts/p-776284/ https://www.kan.org.il/content/kan/podcasts/p-8222/
הוספת תגובה