השנה הצלחתי להגיע, כמו הרבה אנשים שמגיעים מרחוק, רק לגיחה קצרה של יום אחד. קדמו לזה כמה שעות טובות שהעברתי בקריאה וחקירה של התכניה לבניית הפאזל האידאלי שחלקיו יתאימו מבחינת השעות, המהות, הכובד (או הקלילות) ויאפשרו הפסקת אוכל ראויה ומינגלינג עם חברים, כי תמיד פוגשים כאלה. הבחירה היתה קשה, אבל – וגם זה חלק מחווית הפסטיבל – ההתלבטות עצמה שוברת שגרה ומייצרת אפקט של "להתחמם על הקווים".
שני הסרטים שראיתי הם מהסוג שככל הנראה לא יגיעו להפצה בבתי הקולנוע ולכן ההימור נראה לי כדאי.
"פחד" הוא סרט בולגרי של הבמאי איוואילו חריסטוב, זוכה פרס הסרט הטוב שלפסטיבל טאלין. עצוב-משעשע, מריר-מתוק, מצולם בשחור-לבן מהפנט שמדגיש את עליבותה של העיירה בה מתרחשת העלילה וגם את היופי התמים והמנותק מהעולם. השקט כביכול של העולם הזה מופר על ידי טפטוף בלתי פוסק של פליטים המסתננים בדרכם לגרמניה.
סווטלה היא מורה לשעבר, אלמנה בודדה וקשוחה, שמתחת למעטה הקשיחות שלה מסתתר לב רך כחמאה. יום אחד בעודה יוצאת לבדה ליער לצוד ארנבות היא נתקלת לתדהמתה בפליט אפריקאי, גבר שחור צנום לבוש חליפה מרופטת קלות, מרכיב משקפיים, בידו מזוודה קטנה והוא דובר אנגלית. הסיטואציה מעלה לפני השטח קונפליקטים לאומיים-גזעניים מצד תושבי העיירה ועמידה עיקשת של סווטלה מולם. הסיפור לכאורה יכול היה לייצר סרט מעיק אבל יש בו באלאנס שובה לב בין הדרמה להומור, בין המרירות לסרקזם והחוויה כולה מוציאה אותנו מחויכים.
"אבולוציה", הוא סרט הונגרי מענין אך לא קל לצפיה של הבמאי קורנל מונדרוצו העוסק בהעברה בין דורית בלתי נמנעת של זכרון השואה ונוגע בשאלות זהות של שלושה דורות של משפחה יהודית. הוא בנוי משלושה פרקים הנותנים כל אחד רק חלק מהפאזל אך ברור, גם כשהפרטים בה אינם שלמים וחסרים, כי הטראומה צרובה עמוק בנשמות. הסרט מבוסס על הזכרונות של אימה של קטה ובר, אשתו של במאי הסרט ומי שכתבה איתו את התסריט. השניים יצרו קודם מחזה תיאטרלי עליו מבוסס הסרט.
נשארו עוד שלושה ימי חג ופסטיבל ולו יכולתי, הנה רשימת החלומות שהייתי מרכיבה לי:
"רגע אחד" בגלל הבמאי ז'אנג יימו שכל סרט שלו הוא חוויה
"האוטובוס האחרון", בגלל אנגליה, בגלל השחקן הקשיש טימוטי ספול ועלילת מסע שמבטיחה הרבה נגיעות אנושיות מכמירות לב
"שלוש קומות" בגלל שנני מורטי עיבד ספר של אשכול נבו
"סופר הקלפים" בגלל הבמאי האהוב פול שרדר שמביים את אוסקר אייזק השרמנטי ובגלל שבתוך כל הבינלאומיות הזו נעים לשקוע לסרט אמריקאי
"שומר אחי", בגלל שזו דרמה על ילדים בפנימייה, ונדמה לי שהיא מבטיחה בכי ראוי
"וונדי", בגלל שאהבתי כל-כך את "חיות הדרום הפראי", סרטו הקודם של בן צייטלין
"פיג", בגלל שניקולס קייג' בבקתה מבודדת באורגון לא יכול להיות מאכזב.
"שירלי", כנ"ל אבל אליזבט מוס החד פעמית!
"הביאו לי את ראשו של אלברטו גרסיה", בגלל שסם פקינפה הוא קלאסיקה.
פירוט על כל הסרטים מופיע באתר פסטיבל חיפה
מאת: רונית הבר
הוספת תגובה