ספרה הראשון של דנה, "לא יכול לאהוב יותר", יצא לאור בחודש יוני 2020 וזכה לאהבת הקוראים. ספרה השני "גרעין אדום" יוצא לאור בימים אלו ממש.
דנה, ספרי לי אך הכול התחיל?
תמיד כתבתי. מאז שאני זוכרת את עצמי אני כותבת שירים וסיפורים. בתקופת התיכון כתבתי בעיתון 'מעריב לנוער', חוויה אדירה שאנצור אותה תמיד – מחדר הכתבים הקטן בבית 'מעריב' לנסיעות לכתבות השטח עם צלם צמוד. אפילו היה לי מדור משלי. זה היה תרגול נפלא, אבל זו הייתה כתיבה עיתונאית ולא מה שבאמת בער בתוכי – כתיבת פרוזה.
מה בילדותך הוביל לבניה ותנופה של אישיות יזמית?
נולדתי וגדלתי בשכונת מצוקה בתל אביב לזוג הורים צעירים מאוד, עולים חדשים מלטביה. כל ילדותי נלחמתי להיות צברית וישראלית מן השורה עד כדי כך שאסרתי עליהם לדבר רוסית מחוץ לבית. התבגרותי עברה בין תל אביב להרצליה אליה עברנו מאוחר יותר. השינוי משכונת מצוקה לסביבה אמידה בהחלט תרם להשקפת עולם חברתית מורכבת שלי.
לפני הגיוס לצה"ל עברתי לגור בקיבוץ לוטן בערבה, כחלק משנת שירות דרך תנועת הצופים, מעבר ששוב שינה את עולמי. מדובר בקיבוץ רפורמי בערבה ששם דגש על אקולוגיה, שוויון ושיתוף, שהיה שונה לחלוטין מעולמה של הילדה התל אביבית שהייתי. החיים בערבה היוו בסיס לספרי השני "גרעין אדום" שעתיד לצאת ממש בקרוב.
מה משך אותך למקצוע?
כתיבה היא בדמי ובנפשי, זה משהו שאי אפשר לעצור ואי אפשר להפסיק.בנוסף, אני עובדת במחלקת החינוך של ה"מוזיאון הישראלי" במרכז יצחק רבין – הדרכה והיסטוריה הן שתי אהבות גדולות שלי.
איך את יוצרת רלוונטיות ויצירתיות?
במרכז רבין אני פוגשת את כל החברה הישראלית וכל רבדיה הנגלים אליי כל יום נכנסים לספרים שאני כותבת. וכן, בתור אמא לשלושה ילדים מתבגרים – הרלוונטיות אצלי בבית…עם העולם הצעיר שלהם, בית הספר, חברים, ספורט.
נקודת המפנה שלך ?
ספר הביכורים שלי 'לא יכול לאהוב יותר' בער בתוכי. הוא נבע ממשבר גיל ה-40 אליו נכנסתי בצניחה חופשית ועם גירושין קשים. החוויה של אם חד-הורית לשלושה ילדים, שהחלום הוורוד של בית, משפחה, ילדים, כלב וגינה התנפץ לה בפנים, דחפו את סיפור הרומן של "לא יכול לאהוב יותר" והוא פשוט כתב את עצמו מתוכי.
מהיכן התעוזה והאומץ ?
לכתוב – העזתי, אבל לפרסם – לא. הייתי חייבת דחיפה ועידוד, ואת זה עשו הילדים האלופים שלי שלא יודעים עד היום על מה בדיוק הספר, אבל כן יודעים שחלומי מילדות הוא להיות סופרת.
הפחדים שבדרך ?
תמיד יש פחד שלא יאהבו את הספר, שהוא לא יהיה מספיק טוב, שהכתיבה לא תהיה איכותית מספיק אבל לשמחתי ספרי "לא יכול לאהוב יותר" התקבל באהבה עם סקירות נפלאות ומכירות נהדרות שנתנו לי רוח גבית להוצאת ספרי השני, "גרעין אדום" שיוצא לאור בקרוב מאוד.
כיצד את משלבת קריירה ומשפחה ?
שאלת מיליון הדולר לכל האימהות באשר הן. בגדול פשוט ישנים פחות בלילה…
מה את עושה בימים אלה של תום (כן אני מקווה) עונת הקורונה ?
דווקא בקורונה היה לי זמן לסיים את הוצאתו של הספר, זמן התכנסות פנימית להכלה של הארוע הזה וכן זמן לסיים לכתוב את הספר השני. החזרה שלנו לחיים אחרי הקורונה משמחת אותי ביותר ונותנת לי הרבה אוויר לפרסם את הספרים, להכניס אותם לחנויות הספרים שנפתחו ולהביא אותם אל העולם.
מה העצה הכי טובה שקיבלת?
לעולם לא להפסיק לשאוף ולהעז. כל "לא" יכול להפוך ל"כן".
מה הדבר הגורם לך הנאה במקצוע?
הכתיבה עצמה היא אושר. אני נכנסת למעין "טראנס" כשאני כותבת, העולם כולו נעלם וזה רק אני והעולם שאני בוראת בספר שלי. הדמויות שלי מקבלות חיים ומרקיעות שחקים.
מה השיא שלך בקריירה מבחינתך?
מבחינת כתיבה – אין ספר שההוצאה לאור של ספר הביכורים שלי "לא יכול לאהוב יותר" הייתה רגע שיא מיוחד ומתוק.
בעבודה במרכז רבין כל מפגש עם חיילים ומפקדים הוא מיוחד ומעניין.
מה הערך שאת מביאה לשוק ?
הספרות שאני כותבת היא מאוד ישראלית. כל ספר שלי "עוטף" אזור בארץ והופך אותו לכוכב של הספר. בספרי הראשון תל אביב היא הכוכבת ואנשים כתבו לי אחרי הקריאה איך נהנו לטייל עם זוהר, הדמות הראשית בתל אביב ולשבת איתה בתי הקפה. ספרי השני מוקדש כולו לערבה וכל מי שקרא עד כה אמר לי שהוא כבר רוצה לנסוע לטייל בערבה. מבחינתי כל ספר הוא סיפור אהבה למדינה שלנו.
מה מרגש אותך ?
הילדים שלי.
מה סוד ההצלחה שלך ?
לא לוותר, לשאוף קדימה ולא לצפות בטלוויזיה….
טיפ למתחילים ?
חזרו לקריאה! קראו הרבה ספרים – פרוזה, מסות, שירה, והעשירו את עולמכם.
מה לא תסכים/מי לעשות במסגרת העבודה ?
לעבוד במקום שאינו תואם את ערכיי. מקום שאינו דמוקרטי או שוויוני בבסיסו או מפלה נשים.
מה החזון שלך לעשור הקרוב?
החלום שלי הוא לתרגם את ספר הביכורים שלי "לא יכול לאהוב יותר" לאנגלית ולמכור אותו באמזון וכמובן להמשיך לכתוב.
דנה שניידר מיוצגת בסוכנות 'נשים מרצות אונליין': www.womenspeakers.online
הוספת תגובה