עמוד הבית » סיור עם קסם של טעמים, סיפורים וקולינריה במיטבה בעוספיה

סיור עם קסם של טעמים, סיפורים וקולינריה במיטבה בעוספיה

מסעדת הגבינות של מיאסה, צילום: זיו ברק
יצאנו לסיור קולינרי מיוחד בהדרכת גלילוקה, סיורי בוטיק בגליל התמחות בקולינריה. הסיור הקולינרי התמקד בעסקים הקטנים והייחודיים של האזור.

התחלנו בארוחת בוקר גורמה המשקיפה על נוף פראי בעין אל- ג'וז בעוספיה מסעדת הגבינות של מיאסה, מסעדת בוטיק לארוחות בוקר באווירה פסטורלית. כבר בכניסה למסעדה התקבלנו לרחש מפל מים קטן ומרגיע שיצר אווירה נעימה. פתחתי את דלת המסעדה ועלו ניחוחות של חלות טריות המוגשות לשולחנות, אנשים יושבים מחייכים ונהנים מהאווירה שהמקום מציע. המסעדה מעוצבת בסגנון כפרי ופשוט עם הרבה אור טבעי. התיישבתי ליד החלון עם נוף עוצר הנשימה. המלצר הגיש לי קפה הפוך, כבר התחלה טובה.

שף והבעלים של המסעדה היא מיאסה חלבי גבנית במקצועה המכינה בעצמה את הגבינות המיוחדות, אישה יזמית ומוכשרת. היא פתחה את המסעדה בשנת 2017, בתחילת דרכה והחלה להעביר סדנאות יצירת גבינות לנשים תוך כדי שימוש בחלב פרות ממשפחת אביה וכך, היא פיתחה את אהבתה ומומחיותה בהכנת גבינות ביתיות ומאוחר יותר הקימה את המסעדה שהווה המשך ישיר לסדנאות הגבינות המסעדה נפתחה קטנה ואינטימית בחצר ביתה.עם הזמן, המסעדה הפכה למקום מוכר ואהוב שאנשים הגיעו אליו מכל האזור. מיאסה הצליחה להפוך את החלום למציאות ולבנות בהצלחה בעסק מסעדני מצליח.

סיור במטבח של מסעדת מיאסה, צילום: ברק זיו

 

התיישבנו והמלצרים החלו למלא את השולחן במנות טעימות רבות שכללו מגוון גבינות בוטיק מקומיות, ירקות טריים, לחמים טריים וממרחים ביתיים, ריבות וכריכים מיוחדים, סלט חלומי, סלט יווני, סלטים טריים ומרעננים לצד מנות מסורתיות כמו שקשוקה, סלט חם מחמם למזג אויר קריר. המנות היו גדולות עוצבו בצורה יפהו אסתטית. אחד המוצרים המפורסמים של מיאסה הוא גבינת קישטה ( גבינה מתוקה שמזכיר את הילדות ),  הגבינה שנחשבת ל"דובדבן שבקצפת" והכל בעבודת יד.

מיאסה משתמשת במטבח, בחומרי גלם טריים ואיכותיים. השולחן היה עמוס במגוון רחב של מנות אוכל טרי וטעים. כמעט ולא נותר מקום פנוי הצלחות היו עמוסות. האוויר היה מלא בריחות האוכל הטרי והטעים שמלא את השולחן עד אפס מקום לא היססנו לרגע וטעמנו מהכול פשוט נפלא. זו הייתה ארוחת בוקר גורמה מפנקת, עשירה בטעמים מקומיים משובחים לצד סיפור מעורר השראה של מיאסה עם תעוזה מוכחת שאם מאמינים בחלום ועובדים קשה, אפשר להצליח למרות הכל.

צילום: ברק זיו

לסיכום, חוויה קולינרית מרשימה ומומלצת ביותר. המון תודה לשפית ולצוות על האירוח החם והאוכל הטעים! יצאנו שבעים ומרוצים! ממליצה להגיע עם אנשים קרובים ואהובים.

ריידרים Carmelx

בסיום ארוחת הבוקר הדשנה, המשכנו לכפר דלית אל כרמל והמתינו לנו  בחניה ל-11 ריידרים קולנועיות בלוק צעיר וגלם .מקום המפגש היה מול הקיר הגרפיטי האין סופי של האמן דודי שובל. חברת כרמל אקס הוקמה לפני החגים כסטארטאפ משפחתי, והרצון היה להקים בכפר תחבורה שיתופית באזור. אך בגלל הקשיים והבירוקרטיה הכרוכה בכך, החליטו לשנות את החשיבה ולעשות סיורים בכפר.

תדרוך ליציאה עם הריידר, צילום: ברק זיו

Carmelx מספקת מסלולי שטח בדרכי עפר ונופי עוצרי נשימה, לצד מסלול אורבני סיור בתוך הכפר – אומנות רחוב, תחנות אוכל סובב דליה. כל אחד מאיתנו קיבל ריידר והדרכה בטיחותית מגיל 16 ניתן לנסוע בכלי. עלינו על הכלי, למדנו לנהוג בו והתחלנו לנסוע לכיוון העיר העתיקה של דליה.  דועאא המדריכה של הסיור הובילה אותנו לעיר העתיקה של דלית ומשם עצרנו ונכנסנו בחיוך רחב לבית סתי. התקבלנו בתה צמחים בניחוח ציפורן וקינמון. המקום מעביר חוויה על המסורת הדרוזית – פולקלור, אלון מקלדה הקים את המיזם ומספר על אורחות החיים והמנהגים של הדרוזיים למבקרים. הוא מספר על חתונה, מלביש את אחד האורחים וכך הוא ממחיש את המסורת העתיקה והכל מתובל בסיפורים מרתקים.

בית סתי, צילום: ברק זיו

משם עלינו ועלינו בחזרה על הריידרים. נסענו במסלולים מעוגלים בכפר, כשנושבת רוח קלילה ומרעננת על פנינו לצד אוויר צח ונופים פסטורליים מרהיבים. אלה הם רגעים של התרגשות והתפעלות מהנוף. הסיור חושף צדדים יפים ואותנטיים של פני הכפר ועמה ריחות מתוקים של תבלינים מהגינות הסמוכות המעניקות צבעוניות ייחודית למקום. עשינו עצירה קלה ונכנסנו לשמוע את סיפור ביתו של המוכתר והקשר בין הדרוזים ליהודים לאורך ההיסטוריה. משם נסענו חזרה לתחנה, ושוב הבטן כבר קרקרה לנו מרעב לא נותר אלא לנסוע לנשנש פיצה.

פיצה בוטיק מיסתורית

בכניסה לבית משפחת אמין ועולא בעוספיה, אפשר להריח את הריחות המפתים של בצק טרי היוצא מהתנור. כאן, במטבח ביתם, הם מפעילים עסק משפחתי קטן לאפיית פיצות בוטיק. אמין (50) מספר שהוא גר כאן כבר 24 שנה. "תמיד אהבתי לרכוב על אופניים ולאכול אוכל בריא ואורגני, במיוחד סלמי ופפרוני. לפני כמה שנים התאהבתי באמנות העישון והתחלתי לחקור איך מכינים פיצות בעישון. תוך זמן קצר רכשתי טאבון זה היה חלום שלי עוד מבית הילדות".

אמין מספר שכילד גדל בבית עם טאבון בחצר האחורית. "תמיד אהבתי את הריחות של עצי התנור והפיתות הטריות שאמא שלי הייתה אופה. זה הזכיר לי את הבית".אמין נפצע בעבודה ונאלץ להפסיק לעבוד. הוא החל להקדיש יותר זמן לתחביב האהוב עליו – אפיית פיצות. אמין רכש טאבון מקצועי ומטחנת אבני ירכיים איכותית מגרמניה. הוא התחיל לשלב בפיצות שלו סלמי ופפרוני מהגינה האורגנית שלהם.

עולא בעלת הפצריה, צילום: ברק זיו

 

במהרה, אנשים התחילו להגיע לביתם על מנת לטעום את הפיצות המיוחדות. מה שהתחיל כתחביב הפך לעסק משפחתי שלם לכל דבר. כיום, בני הזוג והילדים מנהלים פיצרייה בוטיק מקצועית מביתם. אמין מכין את הבצק ביום רביעי. אשתו עולא פותחת אותו והם אופים יחד ביום שישי החל מהצהריים ועד שנגמר הבצק.

הם מקפידים להשתמש בחומרי גלם איכותיים כמו קמח  בטחינה וגבינות מאיטליה. התוספות לפיצה מגיעות מהגינה האורגנית שלהם – עשבי תיבול טריים. "אנחנו שמים דגש על חומרי גלם איכותיים וטריים ועל יצירת פיצות מבצק מחמצת", אומר אמין מימוש חלום ילדות ושילוב של מסורת וחדשנות. כשהפיצה יוצאת מהטאבון, הריח הנפלא של בצק טרי ורכיבים איכותיים ממלא את החלל. הבצק זהוב ופריך, מתובל למופלא בתבלינים מהגינה. פרוסות הסלמי הדקות מונחות בשכבות ומתמוגגות בחום, היוצרות גוון כתום בהיר. המוצרלה החלקה נמסה ומשחררת חוטים לבנים של גבינה.

פיצה מבצק מחמצת, צילום: ברק זיו

טעם הבצק החם והפריך נשמת את כל חושי. הוא לח ועסיסי. המוצרלה ממלאת את הפה בגבינה קרמית. פרוסות הסלמי מעניקות מליחות נעימה ועומק טעם של עשבי תבלין. זה פשוט מושלם – הטעמים הטבעיים והאיכותיים מתמזגים לחוויה קולינרית ייחודית. אני לוגמת כל נגיסה באיטיות כדי ליהנות מהמרקם, הטעמים וההנאה שמעניקה פיצה הבוטיקית שכולה קסם.

מעשנה טמפרטורה

ריבאל, וארוסתו האנה מנהלים מעשנה בעוספיא, ריבאל עסק בתחום הבשר כבר למעלה מעשר שנים. החלום שלו היה תמיד לפתוח מעשנה משלו, אבל רק לאחר שלמד את המקצוע לעומקו החליט שהגיע הזמן לממש את החלום. הגענו לביתו הפרטי בית ענק עם מרפסת הצופה על נוף מרהיב. הרוח הקרירה והנוף הכפרי העניקו תחושה של מסעדת בוקרים. בדלפק ניצב מעשנה באורך כ-4 מטרים, שבו ריבאל מעשן את בשריו מארגנטינה.

אנה וריבאל, צילום: ברק זיו

ריבאל סיפר לנו על התהליך שעבר עד שהצליח לפתוח את המעשנה שלו, על האתגרים בדרך ועל תוכנותיו לעתיד. הוא מקווה שהמעשנה תצליח ותהפוך לבית איכות וטעם עבור חובבי הבשר המעושן. ואכן, לאחר הסבר מקיף על תהליך העישון, הגיע הרגע שחיכינו לו – טעימת הבשרים המעושנים. ריבאל הגיש לשולחן מגש ענק ועליו מגוון מוצרים: בשר בריסקט מעושן, סטייקים מסוג אנגוס ושורט ריבס ברמות עישון שונות, פרוסות בלאק אנגוס מפורקות ועסיסיות לצד פוקצ'ה חמה וטרייה וסלט ירוק מרענן עם כרוב לבן דקיק.

מסעדת טמפרטורה, צילום: ברק זיו

הטעמים והמרקמים היו משובחים. העישון הקנה לבשרים עומק ומורכבות והפך אותם לייחודיים ומושלמים. היה  שם דגש רב על איכות הבשרים, ותהליך העישון האיטי והמדויק. אכלנו בתיאבון ויצאנו שבעי רצון ומלאי הערכה למלאכת העישון המושלמת של ריבאל.

לסיכום, עבר עלינו יום מהנה. יצאנו עם תחושה של סיפוק קולינרי והערכה רבה לעסקים הקטנים ולתשומת הלב לפרטים הקטנים שמבדילה בין אוכל לאוכל איכותי.