עונת מעברי הדירות של יולי אוגוסט נחסכה מאיתנו בשנה הקודמת עקב הוריאנט הסיני. רגע לפני שהוריאנט ההודי מתחרה בו (לא עלינו) – דווקא עכשיו – חייבת לערוך מעבר דירה.
והשינה…. ברחה לה בינתיים למקום בטוח. היא אוהבת יציבות. שינויים ומעברים? ללללאאאאא!
למה חייבת? לא עדיף להשאר במקום מוכר ולראות מה עם הוירוסים האלה?
טוב, זה סיפור ארוך. אך כל מי ששוכר דירה נתקל מפעם לפעם בצורך לעבור. מוכרים את הבית או מעלים מחיר או השד יודע מה… עברתי כבר המון פעמים. כמה בדיוק? קשה לספור. כל כך הרבה עד שצלילי הסלוטייפ שסוגר קרטונים הפכו למוזיקה קלאסית ערבה לאוזניי. עד כדי כך! הייתם מאמינים. יש אנשים כמוני, נוודים כאלה של החיים, שיש להם צורך עז כל כמה שנים לעבור. לפעמים אני מרגישה כמו ציפורים נודדות. אולי לא תמיד הן רוצות לנדוד, אך זה חזק מהן.
בסולם גורמי הסטרס העוצמתיים ביותר, העלולים לגרום לאדם לקרוס נפשית ורגשית, מעבר דירה הוא הרביעי בעוצמתו אחרי מוות ואובדן של אדם משמעותי, פגיעה או מחלה מסכנת חיים וגירושין. מאחר והתנסיתי כמעט בכולם אני יכולה להעיד שבהתחלה זה מאד קשה. אחר כך כאילו מתרגלים ואז באורח פלא זה פשוט הופך להיות קל.
קל? כל השדים הכי מוטרפים בתיבת פנדורה כאן ברשימה? על מה את מדברת?
אמת ויציב. החיים מציגים דרמות קשות לתפיסה. הבמאים הכי קיצוניים בהוליווד, בוליווד ושכמותם, לא יכולים להגיע לקרסוליה של המציאות. אלא שקיים פרדוקס קיומי מופלא. ככל שקשה יותר זה נהיה קל יותר.
מה? איך זה אפשרי אפילו?
שמעתי הרצאה מופלאה של אדם מדהים, משכמו ומעלה, שנקרא בזה נבבה – רץ מרתון אתיופי עיוור שייצג את ישראל במשחקים הפארא-אולימפיים בבייג'ין ב – 2008 וזכה במקום הרביעי. הוא סיפר איך נער עיוור מלידה, שהפך בגיל ההתבגרות למדוכא ושמנמן – גילה פתאום את האפשרות להביס את השדים הפנימיים דרך ריצה. בזה מספר שהמצח שלו פיזית חרש את הרצפה אינספור פעמים, עד שהוא הצליח לרוץ יציב. ניסיתם פעם לרוץ בעיניים עצומות? תנסו. בזה – לא יכול לפקוח את העיניים בסוף הניסוי אחרי שניה או דקה – כמונו. כל השדים הפנימיים קרקרו באוזניו משפטים משפילים, פוגעים ומחלישים כמו שרק אנחנו יודעים למלמל באוזנינו כי אף אחד לא שומע.
ואז?
הוא הצליח לרוץ יציב בלי ליפול 10 מטר! המטרה שהציב היתה להשיג 100 מטר. אחר כך הוא לא עצר עד חצי מרתון. השרירים שורפים. הנשימה צורבת את הגרון ביובש קיצוני. זו מדרגה גבוהה וקשה. השדים חגגו את נצחונו יחד איתו תוך שהם צוחקים ברשעות – "אבל, בזה יקר, מרתון שלם זה סיפור אחר. אין לך סיכוי".
בשלב הזה, בזה כבר למד, שבמקום להלחם בקולות המחלישים הוא יכול להתיידד איתם ולמנף אותם לעוצמה פנימית. להוכיח להם, לעצמו ולעולם שאין דבר כזה בלתי אפשרי. הוא התחיל להנות מהקולות ולצחוק איתם ואז לצחוק להם ולרוץ כל הדרך לאולימפיאדה. בהמשך טיפס לאוורסט ואז ללימודי חינוך גופני בוינגייט ואז להיות מורה לחינוך גופני עיוור בבית ספר בו כל התלמידים רואים.
אז זה הפך להיות קל.
בדיוק אותו עקרון פועל בכל מישורי החיים. גם מעבר דירה יכול להפוך לקל אחרי שמתרגלים אותו מעל 60 שנה. זה כבר משעשע. יש צחוקים והשלה של כל מה שנאגר ומכביד. איזו תחושת הקלה ושחרור. וואוו!
סיפור טוב, אירית, אבל איך זה קשור לשינה רצופה?
כאשר מעבר דירה, או כל אתגר אחר – חוזר ונשנה – מתפתחת מעין ידידות אמיצה. אפשר לסמוך על האתגרים שהם יהיו שם בשבילי, יתמכו, יחזקו ויגלו לי מי אני ומי אני עתידה להיות. באותו רגע ממש מתרחש הנס – שמורות העפעפיים נהיות כבדות והשרירים קוראים לי להניח אותם ברכות במיטה, כדי שיוכלו להרפות שליטה ושינה חמימה ורכה עוטפת הכל למשך זמן ארוך, רצוף ונעים במיוחד. זה קרה לי הלילה ואפילו לא במיטה הנהדרת הרגילה שלי!
מי שנמצא.ת מורכבויות שינה עקב מעבר או כל אתגר אחר – פשוט צרו קשר דרך המייל, תשאירו שם מלא וטלפון ואתקשר במועד הקרוב ביותר goldensleep21@gmail.com
הוספת תגובה