ספר על עצמך, הבית שגדלת, הסביבה
אביעד אולמן, בן 31 מראשון לציון, רווק, מאמן מרצה ומנחה סדנאות להתפתחות אישית ומוטיבציה. אני מלווה אנשים וקבוצות בתהליכים של שינוי דפוסים והרגלים בתחום התזונה והכושר וממציא השיטה "פרוטוקול 50/50" להשגת יעדים ב90 יום. סטודנט שנה שלישית באוניברסיטת אריאל בתואר משאבי אנוש, כלכלה ומשפטים.
נולדתי ומיד נשלחתי לאימוץ, אני תוצאה של רומן אסור בין אישה רווקה בת 26 לגבר נשוי.. מה שנקרא פדיחה. הגעתי לזרועות החמות של משה ואלה אולמן מיד כשנולדתי והחיים היו מדהימים עד גיל 8. בגיל 8 אמא שלי (אלה) נפטרה מסרטן שהתפשט מהר בכל הגוף שלה ותוך פחות משנה כילה אותה. בשלב הזה החיים שלי הדרדרו. מילד שאוהב ללמוד, שטוב בללמוד ואפילו לומד אקסטרא ממה שצריך בבית הספר, הפכתי להיות לילד בודד, אלים וחסר שקט. ילדים היו צוחקים עלי שאמא שלי נפטרה בגללי והם היו לוחצים על הנקודה הזאת במשך שנים. בשביל להגן על שמה הטוב הפכתי להיות אגרסיבי ואלים. אבא שלי לא ידע כל כך מה לעשות איתי ומצבו הבריאותי שלו אף פעם לא היה טוב.
אבא שלי נכנס לקשר כשהייתי בן 10 וזה היה לי מאוד קשה. הוא היה אדם מדהים עם לב זהב אך, לא ידע איך להתמודד עם כל הסיטואציה כל כך ובטח שגם לא איתי בכל הדבר הזה. היום אני מבין שהוא עשה את הכי טוב שהוא יכל ואת הכי טוב שהוא ידע. לצערי אבא שלי החליט לנתק קשר עם הצד של אמא שלי וגם עם המשפחה שלו (אחותו) אחרי שאמו נפטרה. נותרתי למעשה ללא משפחה. בראשון לציון הכרתי את האנשים שהפכו להיות החברים הכי טובים שלי היום, אבל עברנו דרך ארוכה ומפותלת. הרבה שנים הם הסתכלו עלי בצורה מוזרה ולא הבינו למה אני מתנהג איך שאני מתנהג. אני יכול להבין אותם, הייתי בדיכאון הרבה מאוד שנים מכל מה שקרה לי עם אמי.
בצבא חוויתי 3 פריצות דיסק בגב התחתון שלי והיה לי שיקום ארוך של כמעט שנה. יצאתי מהצבא עם הרעיון שאני לא אוהב אותו כל כך בלשון המעטה. היום כחלק מהעשייה שלי אני מלווה קרוב לשנה קציני מודיעין בצה"ל בתהליכים משני חיים שכוללים: איך לבנות תכניות עבודה, איך להתמודד עם לחץ, איך לקחת אחריות, איך להתמודד עם משובים שליליים, איך לעבוד בעבודת צוות ועוד.
אבא שלי נפטר כשהייתי בן 24. לא הייתי בקשר טוב עימו מעולם. הוא היה אדם לא בריא, שמן, עם סכרת והמון אירועי לב ואפילו שבץ.
הסיבה שאני עושה את מה שאני עושה היום היא הרבה בזכותו. גדלתי במחשבה של "אני לא אהיה ככה".
היום אני מגשים את החיים שלי, אני מלא בעשייה והכי חשוב, אני מלווה אנשים לשפר את איכות החיים שלהם בכל תחום אפשרי. כשמסיימים אצלי תהליך לא רק המשקל יורד מכיוון שצורת ההסתכלות והגישה לחיים משתנה. אנשים פתאום מוצאים את עצמם בזוגיות חדשה, מקבלים קידום בעבודה או אפילו מחליפים מסלול קריירה. אני מגשים את עצמי ואת מי שאני ואני יודע שההורים שלי גאים בי מאוד.
ספר על החוויה המשמעותית שהיתה לך בחיים
יש לי חבר שקוראים לו עומרי, הכרתי אותו כשהייתי בן 19 בזמן ששיקמתי את הגב שלי בחדר הכושר. עומרי הוא מלאך שומר שלי וכל פעם שהיו לי "נפילות" או "דאונים" בחיים הוא היה שם. כמו אח גדול שאין לי, תמיד אובייקטיבי, ישר ולא אכפת לו לומר לי את האמת בפנים. במשך שנים הוא היה שם לתמוך בי, אבל האירוע ששינה את החיים שלי זה המוות של אבא שלי ובעיקר לאן שהלכתי בעקבות אותו המוות..
אני נכנסתי לדיכאון רציני, עזבתי עבודה, עזבתי זוגיות ופשוט ישבתי בדיכאון בבית. עומרי המליץ לי על לעשות סדנת תקשורת להתפתחות אישית. האמת שהוא המליץ עליה במשך יותר משנה אבל אז האגו שלי לא נתן לי ללכת. בעודי יושב מרוסק בבית וחסר מעש החלטתי להקשיב למלאך שלי שוב פעם והלכתי. משם החיים שלי השתנו ב180 מעלות. התחלתי לאהוב את החיים, הבנתי שהאחריות על החיים שלי היא רק בידיים שלי ולא של אף אחד אחר. משם פרחתי והמשכתי לעוד סדנאות וגם חזרתי בתפקידי הובלה והנהגה. למדתי דרך אותו מקום להוביל פרויקטים של עשרות ומאות אנשים שכוללים ימי התנדבות שונים, הובלה של צוותים ליעדים ובעיקר איך לחזור ולהיות אנושי, קשוב ומכיל.
מה מניע אותך להרגיש רלוונטי
ללוות לקוחות לשיפור איכות החיים שלהם בכל תהליך שאני עושה, להיכנס לתוך עומק הבעיות שלהם בחיים, לראות איך הדפוסים האוטומטיים שלהם מנהלים אותם וכמובן להראות להם את זה. אחרי כל זה לתת להם את האפשרות ואת התמיכה בשביל לשנות, לפתור או לתקן וככה לצמוח. זה מרגש אותי וזה לא משנה אם זה באופן אישי או בקבוצה, חברה ואפילו בצבא. לראות אנשים משגשגים, מגשימים את עצמם, מעלים את הביטחון העצמי שלהם ויוצרים טוב בסביבה שלהם כמו אדוות במים, בזכות זה שלהם טוב זה בדיוק מה שמניע אותי וגורם לי לקום בבוקר ולהתחיל בעשיה.
איזה ויתורים עשית בחיים בכדי לצמוח
הוויתור הכי גדול זה על האגו שלי, בגיל 24 אחרי שאבא שלי נפטר הבנתי שיש איתי בעיה. שאני מגיב בצורה לא נכונה ולא יכול להיות שהעולם כולו שחור אחרי חיים שכאלה.
במשך יותר מ 5 שנים השקעתי אין סוף שעות בהתנדבות באותו ארגון שעשיתי בו את הסדנאות. לדעתי יש לי יותר מ200 שעות של סדנאות שבאתי בהתנדבות רק בשביל לתת לעצמי כלים. בשנים הללו התמודדתי עם אין ספור סיטואציות מעמתות, כאלו שבאמת ריסקו את כל המסיכות, החומות והתדמית "המושלמת" שבניתי במשך שנים. היו זמנים שכאבתי, היו זמנים שהייתי עצוב, היו פעמים שבכיתי כי זה היה פשוט קשה.
זה הגיע על זמן של עבודה שנאלצתי לעבוד פחות וגם על זמן של חברים.
באותה תקופה חברים שלי היו בהלם וחשבו שאני השתגעתי בגלל שכל הזמן השקעתי בהתפתחות שלי. מצחיק איך שהדברים עובדים, בסוף הם עשו את אותן הסדנאות וגם איכות החיים שלהם השתפרה ואפילו הקשרים בנינו התעמקו.
אך אתה מתמודד עם טעויות שבדרך
אני אוהב טעויות ואני פשוט מת עליהן! זה אחד הדברים הראשונים שאני מלמד את המתאמנים שלי: טעות זה הדבר הכי טוב שיכול לקרות. ברגע שאני טועה, או מקבל תוצאה לא רצויה, זה אומר שיש פער בין הרצוי למצוי. זה אומר שיש לי משהו שאני יכול ללמוד מהסיטואציה ואז להתחיל ולסגור את הפער. כשהכל טוב בחיים אז אפשר למחוא כפיים, אבל כשיש טעות זה אומר שיש כאן מקום לצמוח ולהתפתח כאדם. כשיש טעות אני עושה בדיקה של למה, מתי ואיך זה קרה ואז אני מפרק את השלבים עד לפעולות קטנות כדי להבין בדיוק איך הגעתי לתוצאה שלא רציתי.
ואז נותר לי רק לתקן ולפתור.
מה מעורר בך פחד
2 דברים בעיקר:
1.כשאנשים קרובים אלי מתאשפזים בבתי חולים. זה פשוט זורק אותי לאמא שלי כשהייתה בבית חולים ונפטרה וגם אבא שלי שהתאשפז אין סוף פעמים בבתי חולים וגם נפטר אחרי ניתוח שעבר. פתאום הראש שלי הולך למקומות הכי שליליים שיש, לא בצורה קיצונית אלא פשוט עוברת המחשבה של "טוב, לא משנה מה יקרה, אתה תדע להתמודד עם זה אז כדאי שתכין את עצמך להכי גרוע".
2. הזמן שעובר. הגוף פועל אחרת, החברים מתחילים להיראות אחרת, אנחנו מתבגרים.החיים הם כל כך עדינים, כל כך קצרים וצריך לנצל את כל רגע להנאה ועשייה. מפחיד אותי כמה שהזמן עובר כל כך מהר.
אך הסביבה מתייחסת לפעילות שלך
זכיתי בסביבה תומכת, מפרגנת שדוחפת אותי קדימה תמיד עם רעיונות חדשים ומקורות חדשים לעשייה. אני חושב שלא הייתי אני מי שאני היום בלי החברים הקרובים אלי, עומרי ועוד אנשים שהפכו ממש להיות המשפחה שלי. בלי הסביבה אנחנו מוח אחד שחושב, עם סביבה תומכת אנחנו יכולים להשיג הכל וככה גם אני מרגיש.
איזה תכונת אופי חשובה בעינך
יושר. שבן אדם יאמר את האמת שלו, בלי פילטרים ומבלי לייפות את המציאות. לתת את הדברים דוך כמו שזה יושב על הלב. ככה באמת אפשר לנהל תקשורת פתוחה ולשדרג כל מערכת יחסים. אם הייתי יכול להוסיף עוד אחת, הייתי בוחר בחוסן. היכולת של בן האדם להתמודד עם אותו היושר ממקודם. להבין שאומרים את הדברים ממקום חיובי או ממטרה של להצמיח ולפתח ולא מתוך ניסיון התנכלות או פגיעה.
שניהם ביחד זה שילוב מנצח.
בשעות הפנאי מה אתה אוהב לעשות
אני מתופף מגיל 14 ואני מנגן בגיטרה מגיל 21. אני אוהב מאוד מוסיקה, ליצור ולהקשיב בעיקר לרוק ומטאל (סגנונות שמאתגרים את התיפוף שלי) אבל אני פתוח להמון סוגים שונים של מוסיקה ממוסיקה קלאסית ועד מיינסטרים. אני אוהב לקרוא, אני אוהב לשחק כדורסל. אה כן, אני מתאמן 5 פעמים בשבוע. ואני הכי אוהב לראות את חברים שלי לפחות פעם בשבוע שבועיים.
איזה חלום עדיין לא הגשמת
2 חלומות בעיקר.
1. להגיע לכמה שיותר אנשים בארץ שמתמודדים עם החיים בצורה שלא משרתת אותם. אלו שסוחבים על עצמם משקל עודף או אפילו את משקל החיים. ב5 שנים שאני עובד עם לקוחות ואפילו מסיפור החיים שלי למדתי דבר אחד. אפשר להשיג הכל, אפשר לשנות הכל, אפשר לעשות הכל רק אם נרצה ונבחר. אני רוצה לשנות את התרבות במדינה שכולה מנוהלת מתוך לחץ וכעס ואפקטים רגשיים. אני על זה.
2. זוגיות בריאה, נכונה וטובה עם מישהי שתחלוק איתי את הדברים שאני אוהב וחשובים לי שזאת מנטליות חזקה (ממש צריך לביאה לצידי) וגוף חזק. בסוף הגוף והנפש שלנו הם אחד ואני רוצה ליצור בית עם מישהי שחיה את עולם הכושר וגם את תחום ההתפתחות האישית.
אני על זה גם.
הוספת תגובה