המין במהותו בקשר הזוגי אמור היה לשמש כאמצעי ולא כמטרה. אמצעי להגביר אהבה, קשר, אינטימיות, חיבור, מה שתירצו. קרוב לוודאי שאנשים שחיפשו להתחבר בצורה עמוקה, חיפשו חיבור רגשי יותר מהחיבור הפיזי. למרות שזה בלי זה – כמעט ולא יתכן בקשר רציני עמוק, אך עדיין המין הוא האמצעי, אולי החזק ביותר, לחיזוק החיבור הרגשי.
לא חסרים מקרים בהם המין הופך למטרה בין הגבר והאישה ולא האמצעי. אני לא מדבר על אלה שמחפשים קשרים מזדמנים וסטוצים רגעיים, ששם המטרה היא דבר בולט וניכר ביותר בלי צורך להאריך בו. אני מדבר דווקא על קשר זוגי, בעל ואישה, שיכולים להימצא בקשר בעיקר, ולפעמים רק, בשביל הקשר המיני ביניהם וכל המין הוא מטרת הקשר. זה אולי נשמע לכם מוזר, אבל פגשתי זוגות רבים שחיו חיי זוגיות מחפירים, נמצאו בקשר חולה שלא ניתן לפספס, וכששאלתי אותם מדוע הם נשארים ביחד למרות כל הבלגן ביניהם, הם ענו לי שהמין הטוב שלהם הוא זה שמחזיק אותם.
האם זה רע? לא בטוח, סופסוף יש משהו שמחבר ביניהם והם מרגישים בו טוב ביחד. אך הבעיה במקרה הזה היא, שכשהמין הופך למטרה זוגית ולא לאמצעי, אם תרצו סוג של פרס ניחומים, הוא לא משיג את מטרת העל שלו, לא גורם לחיבור, והזוג של לפני ואחרי האקט במיטה, אולי גם במיטה עצמה כשהם לא מקיימים יחסים, נשאר אותו דבר ולא מרגיש אהוב ואוהב, לא חבר ולא קרוב.
יש כאלה שמציגים 'פייק' אהבה, רומנטיקה ואכפתיות כי הם רוצים להשיג משהו מבני הזוג שלהם. במקרה שלנו מדובר בלהשיג סקס. כלומר, הם טובים, נחמדים וקשובים, רומנטיים ומשקיענים, על מנת להשיג סקס הלילה. זה כל כך מניפולטיבי ושקרי, אבל זה קיים. אם אנחנו עושים דברים טובים למען השני כדי להשיג סקס, ולא משנה אם מדובר בגבר או אישה, אנחנו הופכים את בני הזוג שלנו לאמצעי, והמרחק מכאן ועד קשר רגשי מהותי הוא מרחק שמיים וארץ.
האומדן לדעת אם האהבה היא אמיתית או לא זה דווקא בשעת משבר, או כשדברים לא מתנהלים כרצוני. אם התנהגנו בצורה מסוימת, לא אוטנטית, על מנת להשיג סקס בתור מטרה, והסקס לא יצא לפועל, כשבן או בת הזוג מתהפכים פתאום והופכים לעוינים, זה מראה שכל הכוונות של האהבה המוחצנת שלהם, כנראה לא היו רציניות. אם בני זוג יכולים להפוך את המצב השמח למצב קודר ואף שחור, כשהם 'לא מקבלים' (אך! אני כל כך שונא את המילה הזאת!!!), שהם יוצאים מדעתם, הופכים פוגעניים או סתם מראים את עצמם פגועים, משהו בטוב שקדם למתח המיני, יתכן שהיה שקרי.
יש מיעוט נשים וגברים שבמודע יוצרים סירוב לסקס כלפי בני הזוג מדי פעם, כדי לבחון את תגובתם, האם הם ממשיכים לאהוב אותם גם אם אין סקס הלילה. זה גם סוג של מצב שאני לא מתחבר אליו, כי כשאוהבים באמת, אין צורך בכל המשחקים הללו. אבל יחי ההבדל הגדול בין הרצוי למצוי. מאידך, ישנה סיטואציה שונה לגמרי. בני זוג יכולים להפוך למתוסכלים כשלא קורים יחסי מין להם הם ציפו, בגלל שלמרות שהסקס בעיניהם הוא אמצעי ולא מטרה, אבל האמצעי הזה שאמור היה לחזק את מטרתם לקשר בריא חברי ועמוק, לא בא לידי ביטוי והם פספסו הזדמנות לבטא את אהבתם. אז תהיו זהירים לפני שאתם שופטים. הדברים כאן נכתבים בין כלפי הצד שמקבל סירוב, ובין לגבי הצד שמתנהל בצורת אהבה מניפולטיבית שקרית על מנת להשיג משהו, וזאת כדי לעורר מחשבה – באיזה מקום אני נמצא בזוגיות שלי – האם בן הזוג שלי הוא מטרה או אמצעי, מאידך – האם הסקס בזוגיות שלי הוא מטרה או אמצעי??? חומר למחשבה…
מטרה היא דבר שאתה רוצה וחותר אליו לשם הדבר עצמו. זה הגורם המניע המגדיר את החלטותיך ואת התנהגויותיך. יש דברים שאנחנו אוהבים לעשות, והם מטרה. יש דברים שנאהב לעשות ממילא, ואנחנו עושים אותם כי זה חשוב לבני הזוג שלנו, ואז הם הופכים ל'אמצעי' ובן הזוג ל'מטרה' – לעשות אותו מאושר. ויש דברים שאנחנו רוצים להשיג לעצמנו על ידי הפיכת בני הזוג שלנו למאושרים, ושוב הפכנו אותם לאמצעי, ואת אותו דבר שאנחנו רוצים מהם – למטרה!
הוספת תגובה