עמוד הבית » חתולים בבית, שמחה בבית

חתולים בבית, שמחה בבית

צילום: unsplash
יומן מסע יומן מסע, סיפורי הבראה, יוצאי דופן, פרק ב' פגישה 16

גאיה הגיעה לפגישה, נראתה טוב, נרגשת עם עיניים נוצצות בשובבות. מה חדש שאלתי, נראה שאת חווה משהו טוב שמרגש אותך?
כן, ענתה גאיה בהתרגשות. השבוע קנינו 2 גורי חתולים, בני חודשיים. הם כל כך מתוקים. יש להם בבית, חדר משלהם. וואו, אמרתי בחיוך. החתולים האלה מקבלים תנאים של V.I.P. כן, אמרה גאיה בחיוך מאוזן לאוזן, אני מאושרת בזכותם. אני כל הזמן מלטפת, מחבקת ומדברת איתם.

את יודעת, הוסיפה גאיה בחיוך שובב, כשמלטפים חיות זה מעורר את הורמון האהבה – האוקסטיטצין. אני ממש מרגישה, שהחתולים האלה, ממיסים אצלי מחסומים. אני ממש מאוהבת בהם. קראנו להם לילי, ולולו. זה בת ובן. הם פשוט אושר. הם הכניסו כל כך הרבה שמחה לבית שלנו. הם כל הזמן משחקים ביחד. רק להסתכל עליהם, זה מרומם את הלב. וכשאני מלטפת ומחבקת אותם, הלב שלי נמס. איזה יופי, הוספתי בחיוך, זה מרגיש לי שהמשפחה שלך התרחבה, והתמלאה בשמחה ובחיות. נכון, אמרה גאיה, ממש כך.

צילום: pexels

 

>>>אל תפחדי להיראות חלשה, חולשה יכולה לקרב 

חוצמיזה, אמרה גאיה, קיבלתי אתמול טלפון, שהניתוח יהיה עוד כמה ימים. אני ממש לא רוצה ניתוח. אבל, אם זה ייתן לי את הזמן, כדי לרפא את עצמי, אעשה ניתוח. אבל, אם הרופאים ימליצו על כריתת השלפוחית, לא אעשה את הניתוח. אני לא מוכנה לאיכות חיים, כל כך גרועה. לחיות עם שקית לכל החיים. אני מוכנה לעשות הכל כדי להבריא. אבל אני רוצה לחיות באיכות חיים טובה.

במדיטציה, בהרפייה העמוקה, התבוננו על אזור שלפוחית השתן. גאיה ראתה שיש שם גידולים, מקדימה ומאוחרי השלפוחית. בצבע חום/אדמדם בהיר. ביקשתי מגאיה בדמיון, לשבת ליד השלפוחית. לנשום, להרגע, להביא לשם אור. לעטוף את השלפוחית והגידולים באור, ולמלא אותם באור, בדמיון. משהו שם התחיל להרגע. ביקשתי מגאיה לחייך את האזור הזה. האור והחיוך עוזרים לגוף לשחרר אנדורפינים וחומרים מרגיעים ומרפאים לגוף.

צילום: pexels

ביקשתי מגאיה לשאול את המקום, אם יש לו מסר בשבילה. המסר היה:
"את בדרך הנכונה. זאת הדרך שלך לריפוי שלך. את מכניסה לגוף דברים מרפאים ומחזקים, דרך האוכל, החליטות שאת עושה, תוספי המזון וכו. הגוף מרגיש את זה, וגם השלפוחית. אל תעשי דברים בלחץ. אלא בנחת, בחיוך, בהרפיה. תמשיכי לשחרר, פחדים, חששות, שליטה, חוסר אונים ואי וודאות. תניחי לזה, תני לדברים להיות ברגיעה. לא בלחץ, פחד וכיווץ, כמו שהיית כל הזמן. נשמי, שחררי. זה ייקח זמן. אבל זאת הדרך. היי סבלנית עם עצמך ועם התהליך".

ביקשתי מגאיה של היום, לחבק את גאיה של פעם, הצעירה יותר. זאת שהייתה מכווצת, לחוצה, פרפקציוניסטית. תעבירי לגאיה הצעירה את המסר הזה. המסר שהגיע מתוך חוכמת הגוף שלך. תרגישי איך בתוך החיבוק הזה, משהו מתרפא מבפנים, מתרכך. האווירה בחדר השתנתה. איזה איכות של רכות שקטה התפשטה בחדר. אני מרגישה, שהגידול נמס אמרה גאיה. אני רואה את השלפוחית מוקפת באור.

צילום: pexels

ביקשתי מגאיה לתת לגוף הנחייה להמשיך את התהליך הזה, של ריפוי על ידי אור ורכות, גם כשנסיים את הפגישה. את יכולה גם בבית, אמרתי לגאיה, לשבת עם עצמך. לתרגל נשימות שקטות, ולהתחבר לתמונה הזאת שעלתה אצלך, מתוך עצמך. זה היה מסר לחוכמת הגוף שלך, שהיא יודעת ויכולה לרפא את המקום הזה. גאיה, יצאה מהפגישה רגועה ומחייכת.