הרגשתי באינטואיציה שבקשר הזה אצמח למקום אחר. הייתי בשלה וצמאה לשינוי. לאחר שנים יחד צמחנו במהירות לגובה, וגם- לכיוונים שונים. נפרדנו בכאב והפרדנו ענפים מחוברים זה מזו כדי לצמוח גם לרוחב. בגיל מתקדם מצאתי את עצמי בסטטוס פנויה לקשר. מתמודדת עם ההקלה והפחד בתחושת הלבד, עם כאב שפילח את הלב ברגעים של בדידות. היחד הפך לאני. גמרה בי ההחלטה לפתח קודם כל זוגיות מאושרת עם עצמי. לעשות כל מה שאני אוהבת. שהאושר שלי לא יהיה תלוי בבן זוג. שאלתי את עצמי שאלה פשוטה: מה בא לי לעשות שיהיה לי טוב? מה אני אוהבת? אנו משתנים עם השנים ולכן השאלות לא משתנות, רק התשובות.
כאישה עסוקה במהות בעלת עולם פנימי עשיר, שאלתי את עצמי שאלות נוספות: אם זקוקה או רוצה מערכת יחסים נוספת? אם יש בחיים העמוסים שלי גם מקום לגבר ולמערכת יחסים? יש לי המון חברות, חברים שמקיפים אותי באהבה. האם זה מספק את אותו הצורך (לפחות במובן של בילוי ולא להרגיש לבד)? היו לי חששות לא קטנות שכאשר גבר יכנס לחיי הוא יטרוף את הקלפים, את השגרה הנעימה לי, את החופש האישי שזקוקה לו, את החירות להיות אני. האם אצליח להתאהב בשנית? האם אמצא גבר איכותי שיקבל ויאהב אותי כמו שאני?
עם הימים שחלפו התגעגעתי להתאהב בשנית, כנראה אני רומנטית באופיי…הייתה בי כמיהה לחיבוק גברי שאינו חונק. לאינטימיות, להשעין ראש על כתף איתנה. הבנתי שאני לא זקוקה אלא מתגעגעת ומייחלת למערכת יחסים נעימה, שמחה, נטולת דרמות ותחרות. נטולת מאבקי כוח ואגו. שזוגיות בריאה שכזו תעצים את השמחה הטבעית שבי.
החלטתי לקחת יוזמה ולתאר בכתיבה בפעם הראשונה איזה גבר אני מזמנת לחיי. זימנתי זוגיות. כתבתי תכונות אופי וגם מראה חיצוני. ראיתי בבירור בדמיוני את עיניו הצלולות מלאות טוב לב וכריזמה שקטה. אמרתי לעצמי שזה יגיע בזמן הנכון. כשאהיה באמת בשלה ומוכנה לקשר. כמי שרגילה לסיפוק מידי השיעור שלי היה ללמוד סבלנות. שבועיים קראתי את דף ההזמנה שכתבתי מידי ערב. הדף נשחק ונשכח תוך התעסקותי בטרדות היום. אבל הוא נצרב בזיכרוני. אופטימיות הודיה ותקווה הם תנאי חשוב למימושו. תוך האמונה שבזוגיות הבאה שלי יהיה מקום רחב לעצמי. אהיה בה מי שאני. שתוציא ממני את הטוב, דברים חדשים ונתינה.
לקחתי צעד נוסף ונרשמתי לאתר היכרויות. לאחר חצי שנה שזימנתי אותו- הוא הגיע אלי דרך 'טינדר'. לא על סוס לבן ולא עם כרכרה. לא עם ניצוצות ופרפרים מסחררים, אלא עם המון צניעות ורצון לבנות יחד קשר בריא שמושתת על סבלנות, פרגון, קבלה והכלה. מתוך ההבנה שאנו לא שניים שהם אחד אלא שניים שהם יחד! אין לי מושג מה יהיה בעתיד- רק יודעת שיש לנו זכות ויכולת לבקש, לזמן ולקבל. מאחלת לעצמי ולכם שפע אהבה בריאה ושמחה. אמן !
מאת: רונית נוביק, אמנית רב-תחומית ציירת ומנטורית
כדרכה של רונית נוביק. עיסוק אובססיבי בעצמה. תעופה עצמית ושום כלום לתרום לקורא.
האם ניתן לשתף אמן שמכירה שאינו חי בארץ בתאור של הבית ליד הבאר ואת תכנית הזמרה בלאדינו, בליווי נגן הגיטרה המופלא. כל כך נהניתי.
תודה