ההבדל התהומי הזה בין תרבות שמרנית ולבין עולם שבו רשות היחיד, היא עניינו של היחיד ושלו בלבד, צפה ועולה גם בסרט הקאמרי העצוב ומשובב הלב הזה כאחד. אם בעבור הדור הישן, צעיר להט"ב שנוסע יחד עם בן זוגו מפאריס לבלגיה בכדי לקשור קשר להולדת ילד מאם פונדקאית – הוא סופו של העולם המוכר, השמיים שנופלים על ראשו של אדם שחוקי העולם הישן מנהלים אותו, אזי, ב 2025, זה באמת רק כרטיס נסיעה ברכבת. אבל לתוך התסבוכת הזו, הדרמטורג יוצר הסרט הוסיף נתון נוסף – בני הזוג נהרגו בתאונת מטוס, והאם הפונדקאית נותרת עלומה.
מכאן, מתחיל האב במסע שהוא בעיקרו תיקון – ניסיון לחיות את חייו כהורה לבנו המנוח, מחדש. כך, גיבור הסרט, פותח במסע התחקות ובילוש אחר האם הפונדקית, ומגיע עד לכדי האבסורד בו הוא מבקש להיות גם סבו, אבל גם אביו של התינוק. הסרט שמתנהל בעוצמות מוסיקליות של רביעייה קאמרית, אנושי, קטן ונוגע ללב, מציב כל העת השתקפויות והדהודים של הורים וילדים המנסים לתקן את טעויות ההורות והילדות שלהם באמצעות הזדמנות טראגית שנחתה עליהם, ומנסים להפיק את המיטב והאופטימי מן הסיטואציה העגומה.
בקיצור – סרט מתוק-מריר ונפלא. לכו לראות!
יוטיוב באדיבות קולנוע חדש בע"מ
אורון שוורץ הוא עורך-דין, שותף מייסד במשרד שוורץ-נרקיס ושות', כותב ומגיש סדרות הפודקאסט "משפט חוזר" ו"ישראל הראשונה" בתאגיד השידור "כאן", ארכיאולוג וטייס בתחום התעופה הקלה. ניתן להאזין לפודקאסטים, ב"כאן הסכתים" בקישוריות:
https://www.kan.org.il/content/kan/podcasts/p-776284/ https://www.kan.org.il/content/kan/podcasts/p-8222/
הוספת תגובה