בבסיסו של הספר, ניצבת התזה לפיה בני האדם, משחר קיומם במופעם כאדם מודרני מבחינה אנטומית, מזה קרוב לכמיליון שנה, נבדלים מיתר בעלי החיים, משום שבאמצעות בישול, בעיקר בישול בשר, הם יכלו, בניגוד ליתר בעלי החיים, המבלים את רוב יומם בשינה ובלעיסה לשם עיבוד המזון הנא, לצרוך את כל כמות הקלוריות היומית הנדרשת להם בכמה דקות. התגלית הזו, אשר יש כמובן מחלוקות, אם הייתה זו תאונה בה בשר שניצוד מצא עצמו בטעות במדורה – אומנות שבני האדם למדו לאחוז בה, ככל הנראה לראשונה, במרחב הארץ ישראלי, לפני כשמונה מאות אלף שנה, או שהייתה זו מחשבה שנבעה מניסוי ותהיה של ייעול תהליכי מחייה בסיסיים, לצד ביותה של האש.
מכל מקום, ההבנה כי בישול לא רק שהוא ייחודי לבני האדם, וכי עיקר השפעתו על ההתפתחות האנושית היה כשהותיר לבני האדם זמן פנוי רב לאורך שעות היום, זמן שאיפשר לו לפתח כלים, מיומנויות, ולבסוף גם שפה ותרבות, אלא שבישול גם הפך את בני האדם בתפוצתם השונה בעולם, למי שהם. בניגוד לבני האדם הקדומים שצרכו על בסיס BROAD SPECTRUM, כלומר אכלו כל אובייקט שיש בו פרוטאינים – כולל לטאות ותולעים, אזי בני האדם יושבי הקבע החל מן התקופה הניאוליתית, לפני כשתים עשרה אלף שנה, פיתחו דיסצפלינות ותרבויות מטבח ייחודיות, המתאימות עצמם ליכולתו של האדם לגדל מזון, לשמרו, ולאסוף עודפים במחסניהם.
>>>גילוי מתחם המעיין: אוצר נסתר בחוף כרמל
הצלחת של הארץ המובטחת – היא תאווה לחך, לעיניים ולסקרנות הצופה. היא מבקשת לשחזר היבטים שונים בתרבות הקולינרית הארץ ישראלית הקדומה, החל מתקופת הברזל, וכלה בתקופות האחרונות בהן יהודים עדיין יושבים, יוצרים וכותבים טקסטים במרחב הארץ ישראלי, טרם שההתיישבות היהודית גלתה, ונתמעטה במרחב. הסדרה המבוססת על ספרה של החוקרת ד"ר טובה דיקשטיין, ועוקבת אחר מאכלי היסוד המסורתיים, אחר אופן הכנתם, והכל לצד פופ אפ של טקסט הקופץ לצד הצילומים, שממקם את הצופה במרחב, בזמן וביצירה התרבותית היהודית.
הסדרה לא מבקשת אמנם להכנס למרחבי הויכוחים שמנהל מחקר המקרא המודרני, והיא מתייחסת באופן נאיבי משהו ל"אברהם אבינו" וליתר הדמויות, אשר חוקרי מקרא כבר מזמן לא מחזיקים מהם דמויות אמיתיות התואמות את הנרטיב הפשטני של הטקסט המקראי. הטקסט, מעיד יותר על כותביו המאוחרים הרבה יותר מן התקופות המיוחסות לנרטיב המקראי, מאשר על דמויות אמיתיות, אבל ללא ספק הוא מייצג הווית קיום של רועים, חקלאים, יושבי ההר והמישור במרחב הארץ-ישראלי, והסדרה עוקבת באמצעות האוכל המאוזכר בטקסטים הללו, אחר אורחות חייהם במובן רחב ומאיר עיניים. היצירה של עופר עין גל, לה שותפות רוני מנור ושגית שלום, מוצגת בגובה העיניים, רווית חוש הומור, חפה מחשיבות עצמית, ומוגשת באמצעות הצמד הד"ר אסף פוגל וג'רמי דוקטור, איש אקדמיה ושף. השניים הססגוניים לשים, טוחנים, קוצצים, אופים ומבשלים, ובעיקר הופכים את מה שנחשב למובן מאליו, לאוכל שהוא תרבות עתיקת יומין ואקטואלית כאחד. הצילומים הנפלאים של תום גת, הופכים את הסדרה לחוויה חושנית ואינטלקטואלית כאחד.
אמנם, גילוי נאות, זכיתי להמנות על יוצרי תוכן עבור תאגיד "כאן", ואולם ההפקה הזו, היא נדבך נוסף ביצירה תרבותית שעומדת להשאר על המדף ללא תלות באקטואליה, פוליטיקה מקומית או ארצית. ובימים רעים בהם מנסים להטיל לעתים רפש בתאגיד שמשמר את היצירה הישראלית המקורית והאיכותית, הפנינה הזו, היא הצדקה נוספת לצורך בקיומו של תאגיד שידור ציבורי, חף משיקולי רייטינג פשטניים, ויוצר יצירות שהופכות עם הזמן לקורפוס היצירה העברית, ומחבר את הטקסטים והעברים הקדמונים, ליצירה התרבותית מבית היוצר של "כאן" ולרצף בשרשרת של כתיבה ועשייה תרבותית בת אלפי שנה.
בקיצור, להכנס לאפליקציה, או לפתוח את מסך השידור בסלון ולהישען אחורה בהנאה.
מאת אורון שוורץ הוא עורך-דין, שותף מייסד במשרד שוורץ-נרקיס ושות', כותב ומגיש סדרות הפודקאסט "משפט חוזר" ו"ישראל הראשונה" בתאגיד השידור "כאן", ארכיאולוג וטייס בתחום התעופה הקלה. ניתן להאזין לפודקאסטים, ב"כאן הסכתים" בקישוריות: https://www.kan.org.il/content/kan/podcasts/p-776284/ https://www.kan.org.il/content/kan/podcasts/p-8222/
הוספת תגובה