מופע נפתח כאשר "חך", דמות של עוזר אישי תמים וחסר ישע, מקבל את פני הקהל. דרך עיניו התמימות, הקהל מתוודע לדמותו הנרקיסיסטית והמורכבת של בן רוזן. על הבמה, רוזן מפגין רפרטואר מגוון של כישרונות – הוא רוקד, שר (או ליתר דיוק מזייף), צורח, ומשלב הופעה פיזית עם מונולוגים שנונים. לאורך המופע, הוא אינו חוסך לא בקהל ולא בעצמו, כשהוא חושף ומבקר את התופעות המעוותות בחברה הישראלית.
>>> נדיה קומנצ'י המתעמלת הגדולה ביותר של כל הזמנים
הדמות שמגלם רוזן היא של אמן שמשוכנע בגאונותו ובעתידו הזוהר כ"כוכב הבא של ישראל". דרך הנרקיסיזם המוקצן וחוסר המודעות העצמית של הדמות, רוזן מצליח להאיר באור ביקורתי את תופעת הסלבריטאיות והרדיפה אחר תהילה בחברה המודרנית.
בן רוזן הוא מחזאי, מדובב , חקיין, במאי ושחקן. במופע חושף בן את שלל היכולות שלו. את המופע בחר בן לעלות כדי לחשוף את הקהל ליכולות שלו ולפרצופה האמיתי של החברה הישראלית. מופע חשוב, במיוחד בתקופה הזו שהחברה שלנו עוברת קרע פנימי ופילוג. במהלך המופע בן ועוזרו חך, שמעריץ אותו באופן מוחלט יורדים מהבמה ומסתובבים בין הקהל, מופיעים בקרבתו, נוצרת בעקבות כך תחושת קרבה, עניין וסיקרון, שמשאירה את הקהל במתח. במופע כול רגע יכול להתרחש משהו חדש ויוצא דופן, יש המון מעברים בין סצנות שונות.
מופע מבטיח, מתקיימת אינטראקציה תמידית עם הקהל, ולבסוף נבחרים מספר אנשים לעלות לבמה. השחקנים משחקים נפלא, בקלילות עם המון הומור. רוב הקהל שהגיע למופע הוא צעיר ו מעורב במופע, מחא כפיים וצחק בקול. הדמויות במופע שונות אך דומות במידה מסוימת חושפות את פרצופה של מדינת ישראל מבחינות רבות.
המופע מהווה מראה סאטירית חדה ומצחיקה לחברה הישראלית, תוך שהוא משלב בין הומור, ביקורת חברתית וקטעי בידור מקוריים.
כותבי המופע: יובל קנין נחמיאס, איתמר מועלם ואיתי מור
מאת: רונה שווידל
הוספת תגובה