נפגשנו לסיור מקדים ביריד "צבע טרי" עם יפעת גוריון, אוצרת התערוכה ביחד עם רז שפירא. כבר בתחילת הסיור התייחסה יפעת לקיום היריד במצב המדיני הנוכחי, וסיפרה: "כל שנה אנחנו מתחילות לעבוד על היריד 10-12 חודשים לפני כן, תעשו את החשבון מתי התחלנו לעבוד על היריד צבע טרי. ככל שהזמן עבר הרגשנו את הצורך באמנות דווקא בעת הזו – הדבר שאיתו יצאנו למסע השנה הוא לתת כוח לעולם האומנות הישראלית והקהילה היצירתית בישראל. להביא משאבים – גם כסף, גם זמן גם תשומת לב ציבורית, להעלות את הקהילה היצירתית בסדר העדיפויות. אבל לא רק זה – אנחנו מאמינות בכוח שיש לאמנות לתת לנו כחברה – הכוח שניתן פה הוא הדדי ולא חד צדדי".
>>>נימוסי שולחן בעסקים מסביב לעולם
כל שנה מוקם היריד במקום חדש, 4500 מ"ר של תצוגות מעוצבות ואומנותיות מרהיבות, שיתוף פעולה עם עיריית תל אביב. אחד המאפיינים החשובים של היריד הזה הוא שהכל כולל הכל מוצג למכירה לקהל. יפעת מוסיפה – "יריד 'צבע טרי' הלך והתעצם עם השנים, כיום מגיעים ליריד מעל ל 40 אלף איש בשבוע אחד – כמעט אין מוזיאון בארץ שמצליח לעשות את זה. אנחנו מצליחות להציג להם בגובה העיניים אומנות לא מתנשאת תחת הכותרת של – תכניסו את האומנות אליכם הביתה, היא לא צריכה להישאר בהיכלות הלבנים והסגורים עבור מעטים".
היריד מחולק לשני מתחמים – האחד הוא מתחם עיצוב טרי. מדובר באזור של 100 מטר מרובע, בו מציגים מעצבים צעירים או מעצבים מוכרים יותר, וכן סטודיוס שונים לעיצוב, כמו למשל המותג "משכית", שחוגגת ביריד 70 שנה בפרויקטים משותפים עם מעצבות ומעצים ישראלים. האזור השני נקרא "חממה לאומנים ואומניות" שנמצאים בתחילת דרכם המקצועית. זה המקום שבו מאתרות ומסננות אוצרות התערוכה, במשך כעשרה חודשים, אומנים ואומניות ישראליים בלבד. מתוך כמה מאות של מגישי מועמדים השנה התקבלו ליריד 42 אומנים ואומניות, כולם נבחרו על סמך איכות אומנותית בלבד. יפעת מסבירה – "אומן יכול להשתתף ביריד צבע טרי רק פעם אחד בחיים, זה הצ'אנס שלהם, זו הפלטפורמה, אנחנו מלוות אותם שולחות אותם לעולם, הרבה מהם מקבלים רזידנסי, שותפות כאומני גלריות, וכל זה בליווי של אוצרות מקצועית. היצירות האומנותיות מגוונות ומציעות חוויה שונה לכל מבקר, כאשר כל יצירה מספרת סיפור משלה.
"צבע טרי" כיוזמה חברתית ושיתופי פעולה מרתקים
תערוכת "צבע טרי" 2024, מציגה מגוון מרשים של פרויקטים חדשניים. התערוכה מתמקדת לא רק בהצגת חללי עיצוב ואמנות עכשווית אלא גם בשיתופי פעולה קהילתיים וחברתיים, המשקפים את ההשפעה החזקה של האמנות על החברה.
אחד משיתופי הפעולה המרגשים ביריד הוא עם "מכללת ספיר" בשדרות, יחד עם מיכל שמיר, המציג תערוכה קבוצתית בתמיכת התאגיד העירוני התל אביבי "מי אביבים". הפרויקט מציג יצירות של בוגרות ובוגרי בית הספר לאמנות במכללת ספיר, המשקפות את נופי הנגב ואת ההשפעות התרבותיות והסביבתיות על חייהם. חסותם של "מי אביבים" השנה אפשרה תערוכה קבוצתית משמעותית וגדולה יותר, באוצרות של תמר רודד שבתאי, שהיא גם בוגרת החממה של "צבע טרי". באתר מכללת ספיר ניתן לקרוא על השותפות שלהם בפרויקט שם הם מתארים כי "שטחים פתוחים", מושג שהתקשר בעבר לשדות פתוחים וטבע, משמש בשנים האחרונות להודעות על נפילת טילים שאינם מיורטים. המרחבים שובי הלב של הנגב המערבי, כבר אינם משמשים מקום מפלט, הפסטורליות מופרעת. ביצירות מוכל הפער בין היופי של הטבע המקומי וכוחות ההתחדשות שבו, לבין ההפרעות וההרס של האדם ובין מקום שהוא בית, אך בכל רגע הביטחון והשקט עלולים להשמט מתחת לרגליים.
פרויקט בולט נוסף הוא שיתוף הפעולה עם חברת טולמנס, אשר יאפשר בקרוב לאומנים ישראלים להציג את יצירותיהם בחנות הדגל של טולמנס – 4500 מ"ר מלאים באומנות ישראלית. פרויקט זה מייצג את האמונה כי "בית אינו שלם ללא אמנות" ומעודד הכנסת אמנות למרחב הביתי והציבורי. הפרויקט תומך באומנים ומסייע להם להגיע לקהל רחב ומגוון יותר באמצעות החשיפה במתחמי טולמנס במהלך השנה, ולא רק בשבוע "צבע טרי".
בצמוד לביתני התצוגה מתקיימת תערוכה של עמותת "אום קולטור", השייכת לאמני העוטף וקשורה קשר הדוק לפרויקט "הגלויה הסודית" המפורסם של יריד "צבע טרי", במסגרתו מעל 2,000 עבודות אמנות מקוריות בגודל של גלויה. מדובר ביצירותיהם של אמנים מפורסמים בעלי שם, יחד עם יצירות של יוצרים חדשים, המוצגות בעילום שם ונמכרות אונליין כתרומה – במחיר אחיד של 190 ש"ח לגלויה. רק בקבלת הגלויה ביריד ניתן לגלות האם על יצירת האמנות שנרכשה במחיר תרומה סמלית, האם חתום יוצרת בעלת שם או יוצר צעיר ומבטיח? השנה כל ההכנסות מפרויקט "הגלויה הסודי" בשיתוף עמותת "אום קולטור" יוקדשו להקמה של חמישה מרחבים טיפוליים באמצעות אמנות, שיספקו במרחב הנגב טיפול וריפוי באומנות. באופן הזה יינתנו גם מרפא לילדים ולמבוגרים באזור הדרום, וגם פרנסה לאומנים של העוטף.
פרויקט אומנותי נוסף נמצא בחזית הבינין של מרכז הספורט העירוני בו מוצג היריד, על רחוב שטרית, בו מופיעים ציורים של כל 120 החטופים שעדיין בשבי. יפעת מספרת: "כבר בנובמבר שנה שעברה גייסנו את כל האומנים שאנחנו מכירות לצייר פורטרטים של החטופים, הם עשו את זה גם ב"משמרות חיות" בכיכר החטופים, ובעצם ציירו את כולם, חלקם בינתיים חזרו ואף קיבלו את הפורטרטים שלהם. במקביל אלינו גוף בשם "Active Gallery 3×3", נשים בשם ליהי ומיכל, התחילו להעלות את הציורים של החטופים יחד עם מאיירים לאינסטגרם, חברנו אליהם היום יחד אנחנו מהווים פלטפורמה מאוד עוצמתית, במטרה לא להפסיק להעלות את המודעות לגבי החטופים בתקווה שהם יחזרו במהרה".
האומנות כשינוי חברתי
כאמור, היריד כולל בתוכו פרויקטים שונים ומגוונים שמציגים את האומנות ככוח חברתי. "הרעיון הוא להשתמש באומנות ובעיצוב ככלים לשינוי חברתי, להעלאת מודעות לנושאים, לשינוי בסדר העדיפויות – להשפעה ככל שאנחנו יכולים להשפיע על מקבלי ההחלטות", אומרת יפעת, ומוסיפה: "התחברנו גם עם עמותה חרדית שמקדמת אמנות במגזר החרדי, חשוב להקים את היריד הזה כל שנה בשבילנו כחברה. אלה הערכים שלנו. אני חסידה של חופש הביטוי וחופש העיסוק באמנות".
פרויקט מיוחד שנמצא דווקא בהיכל החיצוני של היריד הוא השירותים המעוצבים. מדובר על פרויקט בשם "תודעה סגולה" של חברה בשם "אווי", שמטרתו להעלות את המודעות לקיומן של מחלות מעיים, קרוהן וקוליטיס, והטיפול בהן. "אווי", חברה הנותנת פתרונות רפואיים בתחום, ומספקת תעודה סגולה שמקנה קדימות בתור לשירותים לחולים, עושה זאת באמצעות מיצבי אמנות בשירותים. כך מתוך חדרי השירותים הציבוריים המוצגים במרחב החיצוני של התערוכה חמישה מהם הם חדרי שירותים מעוצבים ואומנותיים – שלא תגידו שלא אמרתי – אם אתם צריכים להתפנות- לפחות שזה יהיה בסטייל.
"אנו זקוקים לאמנות כדי לא ללכת לאיבוד בתוך המציאות"
"אנו זקוקים לאמנות כדי לא ללכת לאיבוד בתוך המציאות" אמר הפילוסוף פרידריך ניטשה. האמנות מאפשרת לנו להתרחק מהמציאות היומיומית, להרהר במשמעות החיים ולהעשיר את עולמנו הפנימי. התערוכה "צבע טרי" מדגישה את ההשפעות המנטליות והאסתטיות שיש לאמנות ולעיצוב על חיינו. הכנסת יצירת אמנות למרחב הביתי או הציבורי יכולה לשנות את האווירה, להוסיף יופי ואסתטיקה ולהשפיע על מצב הרוח והתחושות של השוהים במקום. החיבור בין אמנות לעיצוב ניכר ביצירות שונות בתערוכה, ביניהן תפסו את תשומת ליבי באופן משמעותי יצירותיה של מיכל לוי גור. מיכל יוצרת כדים שמבטאים את התהליכים האישיים והרגשיים שהיא עוברת. לוי גור, ילידת שדרות, משתמשת בכדים כעיטוף והגנה לגוף, ומשלבת בין החוויה האישית לבין היצירה האמנותית בצורה מרתקת. כל כד שלה נראה כמו שריד מטיל, המשקף את המציאות הקשה בה גדלה. אמן נוסף המחובר לתחושות נפשו הוא יבגני פרוטשנסקי, אשר בעקבות מות אימו מתמודד בצילומיו עם היבטים שונים של המוות בצילומים שונים.
אומנית נוספת שהותירה בי רושם עמוק היא הציירת גאיה יואל. גאיה רוקחת בעצמה את הצבעים בהם היא משתמשת בציוריה. אמנים מהסוג הראליסטי הקלאסי משתמשים במודלים של פרחים יבשים כדי שלא ישתנו עם הזמן במהלך הציור. יואל נגעה בליבי בסיפור האישי שלה – בן דודה נרצח באירוע בנובה, ומאז היא החלה לצייר פרחים נבולים כחלק מהתמודדותה עם האובדן. היא החליטה להתייחס לפרחים כבני חלוף – "זה בסדר שהפרח יקמול במהלך הציור…".
אחת היצירות היותר משמעותיות הקשורות ל 07 לאוקטובר שהוצגו בתערוכה, עליה המשכתי לחשוב גם הרבה אחרי צאתי מהתערוכה היא עבודת הברזל של תמי ענבר שטרית. תמי צילמה ניצולים מהנובה ואת התמונות הדפיסה על שרידי מכונית שרופה שנשארה מהנובה. הבחירה להתייחס לניצולים דווקא, לקדש את הנס, ריגשה אותי מאוד.
אי אפשר להתעלם גם מיצירותיה המקסימות של המקעקעת והציירת אדית בן גידה. אדית יוצרת דמויות הזויות של דברים שלא קיימים במציאות. ביריד היא מציגה סדרה של אשת העכביש. הסדרה עוסקת בשימור יופי ופחד מזקנה, מהתכלות, כשהשיח נסוב סביב היופי כזמני. קצר הדף מלהכיל את הרשימה המרשימה של האומנים הלא פחות ממצוינים המציגים ביריד, כל ניסיון לתאר את יצירותיהם רק מקטין את החוויה האסתטית הנעימה וההתפעלות מהמיצג. כאומנית וציירת בעצמי אני מעדיפה להשאיר לכם מקום להפתעה ולהסתפק בלהעניק לכם השראה ורמיזה לגבי החוויה הצפויה לכם בביקור.
אומנות, עיצוב וחווית החיים במלואם
הסיור בתערוכה מעשיר מאוד. אי אפשר לכתוב כתבה על "צבע טרי" מבלי להתייחס לדבר הבולט ביותר בתערוכה – הקשר ההדוק בין אמנות לעיצוב, והשפעתם המנטלית על חיינו. אני חושבת שהיה זה הפילוסוף ג'ון דיואי, שאמר "אמנות היא הדרך שלנו להבין את החיים ולחוות אותם במלואם". הציטוט הזה משקף את מהות התערוכה – האמנות והעיצוב אינם רק פריטים דקורטיביים, אלא כלים שמעוררים מחשבה, מעצבים את האופי שלנו ומשפיעים על התחושות והאווירה במרחב. פילוסופיית התערוכה מדגישה כיצד האמנות והעיצוב לא רק משקפים את חוויות החיים הפרטיים שלנו, אלא משפיעים על התרבות והאסתטיקה החברתית. ההבנה שכל פריט מעוצב הוא לא רק יצירה חזותית אלא גם חלק מההיסטוריה והתרבות, מובילה לשיח עמוק על המשמעות של יופי ותכלית.
החיבור הזה בין אמנות ותרבות בא לידי ביטוי במקומות שונים ביריד, כך למשל ביצירותיו של חגי פרגו, דפס אומן שמציג הדפסים המתעדים רגעים חשובים מההיסטוריה הישראלית. פרגו מרכיב מחדש את ההיסטוריה ויוצר הדפסים עכשוויים מחומרים ישנים, הדבר מעורר מחשבה על התפתחות החברה והזהות הישראלית. ההדפסים שלו מצליחים לשלב בין עבר והווה ובין האישי לציבורי בצורה מקסימה.
לסיכום – אל תפספסו!
מבחינת העיצוב, התערוכה בלי ספק עומדת בציפיות הגבוהות, ואף הולכת ומשתבחת עם השנים. היא מדגישה את החשיבות של הכנסת אמנות למרחב החיים שלנו, לא רק כפריטים דקורטיביים, אלא כאלמנטים שמעוררים מחשבה, מעצבים את האופי שלנו ומשפרים את איכות החיים. אני ממליצה לכל מי שמעריך אמנות ועיצוב, לכל מי שרוצה "להזרים קצת דופמין" ולהרחיב את נפשו – לבקר בתערוכה "צבע טרי". זוהי חוויה המעשירה גם את הנפש וגם את החלל שבו אנו חיים.
יריד צבע טרי לאמנות ולעיצוב, תל־אביב, 3 – 8 ביולי 2024, מרכז ספורט עירוני בהדר יוסף.
יפית סרנגה, ציירת, אמנית מחאתית ואשת פילוסופיה. מחברת הספר "וחך, אוכל יטעם לו".
הוספת תגובה