מדד העושר וסגנון החיים 2021 של יוליוס בר מודד את אינפלציית המחירים של סל מוצרים ללקוחותיו בערים שונות ברחבי העולם. באמצעות מדד לאורח חייהם האישי, המשקיעים יכולים לאמוד מה נדרש מבחינת תשואות התיקים כדי לשמר או להגדיל את כוח הקנייה שלהם.
המדד של יוליוס בר לוקח סל מוצרים ושירותים המשקפים את אורח החיים של ה- HNWI (High net worth individuals אנשים עשירים מאד) – החל מנכסים למגורים ועד ניתוחי לייזר – ומנתח עלויות שלהם ב-25 ערים מסביב לעולם.
- המדד קובע בנצ'מרק לתשואות התיקים שלקוחות בודדים צריכים להשיג בכדי לעמוד או לעבור את הגידול בעלויות המחיה שלהם.
- יוליוס בר ביצע מדד כזה עבור לקוחותיו האסיאתיים בעשור האחרון בדוח Wealth Report Asia. בשנה שעברה הורחב הניתוח הזה לערים רבות ברחבי העולם כדי ליצור את דו"ח העושר והלייף סטייל הגלובלי כדי לעזור ללקוחותיו ברחבי העולם להבין טוב יותר את קצב האינפלציה המקומי שבו הם חיים ואת הגורמים שעשויים להשפיע על כוח הקנייה שלהם.
הערים שנבדקו במדד: ברצלונה, דובאי, פרנקפורט, הונג קונג, לונדון, מקסיקו סיטי, מוסקבה, מומבאי, סאן פאולו, שנגחאי, סינגפור, ציריך, בנגקוק, ג'קרטה, מנילה, סידני, טאיפיי, טוקיו, יוהנסבורג, מילאנו, מונקו, פריז, מיאמי, ניו יורק, וונקובר.
ממצאים עיקריים מהדוח:
- רבים מהטרנדים הבסיסיים של השנים האחרונות – ואפילו העשור האחרון – נמשכים גם לתוך 2021. שוקי מוצרי היוקרה והשירותים הוכיחו את עצמם כגמישים ביותר, והערים היקרות ביותר בעולם ממשיכות להיות באסיה הנהנית ממגמת עלייה מתמשכת.
- שוק מוצרי היוקרה החזיק מעמד היטב, כפי שגם משרות מקצועיות וכלכלת הדיגיטל והמידע החזיקו מעמד יפה אף במהלך משבר הקורונה.
- הביצועים החזקים יחסית של אסיה במדד סגנון החיים הונעו על ידי מגוון רחב של סיבות, לא מעט מכיוון שמדינות אסיה נחשבות כמי שטיפלו במגיפה בצורה המהירה ביותר. כתוצאה מכך כלכלתן סבלה הכי פחות – סין הייתה הכלכלה העולמית הגדולה היחידה שצמחה בשנת 2020.
- אזור אסיה-פסיפיק נותר האזור היקר ביותר ושלושת הערים היקרות בעולם הן שנחאי, טוקיו והונג קונג, אם כי שנחאי לוקחת את המובילות הגלובלית מהונג קונג. שנחאי והונג קונג הן עבור המאה ה -21 מה שניו-יורק וסן פרנסיסקו היו במאה ה-20 (ולונדון ופריז היו עד המאה ה-19). הלפיד עבר מאירופה, לארה"ב ומשם לאסיה.
- הסיבות לכך ששנחאי תופסת את המקום הראשון מבחינת עלויות הן ברורות. לֹא רק שהיא "עיר הבום הגדולה" של שני העשורים האחרונים, אלא גם פריטי יוקרה רבים – מהליכונים ומכוניות ועד ארוחות ערב מפוארות ועלויות עורכי דין – מחזיקים בפרמיה משמעותית מעל הממוצע העולמי. מחירים גבוהים אלה אינם מתקזזים על ידי המוצרים שניתן למצוא בזול יחסית בשנחאי, כמו נעלי נשים ותיקים (שמחיריהם הנמוכים יחסית הם בזכות מסי יבוא ומיסים אחרים).
- ארה"ב ואירופה החליפו מקומות. אמריקה היא כיום האזור הזול ביותר – ובו שתיים-שלוש הערים הזולות ביותר במדד סגנון החיים. זה משקף ריכוך כללי של הדולר האמריקני כנגד מטבעות כמו האירו. זה גורם לתוצאות מעניינות: ניו יורק שהייתה יקרה נמצאת כעת באמצע מדד סגנון החיים. ונקובר, שהייתה פעם מילת מפתח עבור נדל"ן יקר עד בלתי משתלם, היא כיום מקום זול יחסית לחיות בו – שום דבר, פרט לביטוח בריאות, אינו יקר במיוחד שם. שוב, יתכן והדבר קשור בחלקו לתנודות המטבע.
- הדולר הקנדי, כמו מקבילו האמריקאי, נפל מול מטבעות אחרים בשנה האחרונה. לעומת זאת, בנגקוק – פעם נקודה חמה עבור תיירות זולה – מהווה כיום יעד יוקרה מגוון עבור נסיעות, קמעונאות ומגורים.
- ערים אירופיות – במיוחד פריז – הן מקומות אטרקטיביים לבקר בהם והחיים בהן קרובים יותר לאסיה כמעט מכל הערים האמריקאיות. במילים אחרות, התחזית על ארה"ב נוטה להיות דובית, ולכן חצי הכדור המערבי עשוי להיות זול יותר.
- מעניין גם שרוב מותגי היוקרה מעלים מחירים בכל שנה, וחלקם עושים זאת פעמיים בשנה. זאת במטרה לשמור על מחירים מעל האינפלציה ואפילו לחרוג ממנה. על פי מקור בענף, קרטייה למשל העלתה את מחירי התכשיטים ב -4.5% בספטמבר. נוסף על כך, מותגים כמו שאנל התאימו את המחירים תוך ציון העלייה בעלויות חומרי הגלם במהלך המשבר, בעוד שחברות אחרות העלו את המחירים בשוקי אסיה על מנת לפצות על ביצועים מקומיים גרועים בשל משבר הקורונה.
- במבט קדימה – העולם צפוי להתאושש ממשבר הקורונה, והמגפה לא שינתה אף מגמה בסיסית. בשנים הקרובות, עליית אסיה באופן כללי, וסין בפרט, יהיו קובעי הקצב אליו צועד העושר הגלובלי יותר ויותר. המגפה היא אירוע של פעם במאה שעד כה הוכח כי אין לו השפעה ממשית גדולה על מגמות עושר עולמיות.
- בשנה הבאה, הערים היקרות ביותר יהיו ככל הנראה בסין, הצרכנים החשובים ביותר של מוצרים מתקדמים יהיו הסינים. ערים אסיאתיות אחרות ינסו לחקות, אך חשיבותן תונע במידה רבה ממיקומן במסלול שמכתיבה סין.
הנתונים מצביעים על שתי מסקנות למי שמעוניינים לשמור על עושרם:
- צריך להיות מושקע; אינפלציה וגורמים אחרים כגון שערי חליפין ורגולציות מקומיות יכולים למלא תפקיד עצום בכוח הקנייה של העושר האישי. על מנת לשמור על אותה רמה של עושר יחסי יש לעשות יותר מאשר רק לשמור על היתרה בגובה זהה. פיתוח הבנה רבה יותר של כוח הקנייה, באמצעות שילוב של ידע על שיעורי אינפלציה מקומיים או אפילו אישיים ואסטרטגיות נכונות של ניהול עושר, יכול לסייע כנגד שחיקה של העושר במונחים ריאליים.
- צריך לעסוק באופן פעיל בתכנון עושר כדי להבטיח שהעושר מספיק לא רק לעתידך אלא גם לדורות הבאים.
- מגמה נוספת שעולה מן הדוח, היא כי תנועת "הצרכנות המודעת" Conscious Consumption, אותה בדק יוליוס בר בדו"ח אשתקד נמצאת בהמראה. COVID-19 העלה את המחויבות הצרכנית למודעות לקניות באופן אתי ובר קיימא, כאשר רבים משינויי התנהגות אלה עשויים להימשך זמן רב לאחר המגיפה.
- עוד עולה מן הדוח, שהלקוחות מחפשים יותר ויותר לגרום לנכסים שלהם לעבוד לא רק עבורם אלא גם עבור הדורות הבאים – צאצאיהם שלהם, אך בפוטנציה גם עבור העולם בכלל, בין אם זה באמצעות צפי ותכנון, השקעות אימפקט, פתרונות ברי קיימא או פילנתרופיה. לפיכך, יוליוס בר כמנהל עושר רואה זאת כתפקידו לתמוך בשינוי חיובי זה על ידי סיוע ללקוחות בבחירות מושכלות והבנה של ההשלכות הרחבות יותר של השקעותיהם.
הוספת תגובה