ואכן, אחד מן הציטוטים האלמותיים שלו גורסים כי "אף יתום בעולם לא יכול להיות נטוש כמו מי שמודר מחיבה של הורה חי". הרומנים של דיקנס, זעזעו את החברה האנגלית והובילו למהלכי רפורמה רחבי היקף ביחס לעבודת ילדים, חייבי כספים שנאסרו כי לא יכלו להשיב חובם, חינוך ילדים שלווה בענישה פיזית, ובתי יתומים שהיוו עבור דיקנס כחצר אחורית נטושה וזנוחה בה מתרחשות זוועות כדבר שבשגרה.
"ברוקר" הוא סרט בעל מימדים דיקנסיאנים. הבמאי היפני קורו-אדה אשר ממקם את העלילה בקוריאה הדרומית המודרנית, ועוסק בעולם אפל של מכירת תינוקות המופקדים במנזרים בידי אמהות עלומות שאינן יכולות לגדל את ילדיהן בעצמן, ומנגד מציץ לתוך עולמם של הסוחרים והקונים של סחורה עגומה זו.
אבל לתוך דרמה אפלה וסבוכה זו, רבת דמויות, רבדים וקווי עלילה שונים המתלכדים במלאכת מחשבת לבסוף למפגש הרה גורל בין כולן, יוצק קורו אדה גם היבט קומי. שני הסוחרים שבמרכז העלילה, תחת להיות שני עבריינים מסוקסים ומזרי אימה מתגלים כשני לא-יוצלחים, חובבנים, חסרי אונים, אנושיים בשלומיאליות שלהם, והשניות שהם מגלים כלפי העיסוק האפל שבחרו לעצמם מייצר פער קומי ואנושי נפלא. הסרט הופך לסרט מסע מהפך קרביים של שני סוחרי תינוקות ברכב מקרטע, אם מיוסרת המנהלת מסע פרידה מש עצמה מתינוקה, יתום מתבגר נוסף שצועק ללא מורא כי המלך הוא עירום ושתי נשות משטרה שמנסות בכל דרך חובבנית יותר או פחות לשים את ידיהן על החבורה.
בקיצור, סרט מטלטל ואנושי. לכו לראות!
אורון שוורץ הוא עורך-דין, שותף מייסד במשרד שוורץ-נרקיס ושות', כותב ומגיש הפודקאסט "משפט חוזר" בתאגיד השידור "כאן", ארכיאולוג וטייס בתחום התעופה הקלה.
הוספת תגובה