במפגש עם בטי רוקוואי אמרה לי "את חייבת להכיר מישהו מיוחד, שעבד במוסד שנים וההתמחות שלו בסרטים בהוליווד". דבריה ריתקו אותי, כי מעולם לא פגשתי איש מוסד. ומשם הסיפור מתגלגל:
בכניסה למשרדו של אבנר בנוף ים, בעודי צועדת על שביל הגינה המטופחת, הרחתי את הקפה השחור שהיה על הגז, אבנר במבטו הנעים בחש את הקפה ודאג שלא יגלוש, טעם הקפה היה ארומטי ובין לגימה ללגימה אבנר מגולל את סיפורו:
"נולדתי בחולון, שנאתי את בית הספר, וזה לא השתנה עד היום. תמיד הייתי יצירתי, ממציא, אוהב קסמים ותכנות מחשבים. במסגרת שירותי הצבאי הושאלתי ל'מוסד' שהנחית אותי על חוף עיר נופש קסומה מצפון לביירות. התקופה המדהימה הובילה לתהליך קליטה. סיימתי 4 שנות שרות בצה"ל והשתחררתי כקצין קשר. יומיים (כן! יומיים) אחרי השחרור בבקו"ם התחלתי לעבוד ב'מוסד' .בגיל 50 פרשתי, אחרי 28 שנות שרות. נכנסתי רווק יצאתי גרוש, עם בן ובת בוגרים ומקסימים".
"במהלך שירותי עבדתי וטיילתי במעל 40 מדינות שונות, מעל עשר שנים. זה דבר שבהחלט מעצב את החיים, מעשיר, מלמד ומרתק. תפקיד הפרישה שלי היה: מוזיאון המוסד. קיבלתי את התפקיד, ראשון מסוגו בארגון, לאחר הצלחה משמעותית – תערוכה קטנה שהפקתי במוסד נחשפה לעיניו של ראש הממשלה שהגיע לבקר בארגון, והזמין אותי להופיע בכנסת. משם נדדה התערוכה לבית התפוצות וכיום היא מוצגת בארצות הברית במוזיאונים הגדולים ביותר. היתה זו התערוכה שעסקה בלכידת אייכמן. אחריה הגיעה תערוכת מבצע אנטבה, תערוכת מבצע משה, ועוד תערוכות רבות שאפילו את שמן אינני יכול לציין".
"לקראת פרישתי התחלתי ללמוד מוזיאולוגיה ואוצרות בפקולטה לאמנות באונ' תל-אביב. סיימתי בהצטיינות, ופרויקט הגמר שלי 'מבצע אנטבה' הוצג במרכז רבין בתל אביב".
"אצרתי עשרות תערוכות אמנות – מתערוכות יחיד ועד תערוכות קבוצתיות. עבודה מרתקת, תובענית, מצריכה הקפדה על פרטים קטנים ויחס אישי לכל אמנית ואמן. התחום לא היה רווחי, ומנגד הגיעו הזמנות רבות להופיע ברחבי העולם. כך נפתחה הדלת לעולם ההרצאות".
מה זה אומר לעבוד במוסד?
"זו עבודה במקום מרתק, ערכי, יצירתי, ללא גבולות, משאב אנושי איכותי המאפשר לחלום ולהגשים ללא מגבלות תקציביות. עובדים למען מטרה ולא למען הכסף, העבודה היא בחוץ לארץ וההכנות נעשות בארץ, מה שמקנה לחלק מהעובדים אפשרות לטוס ולעבור חווה אישית מיוחדת, הגעה למקומות אקזוטיים שספק אם הייתי טס אליהם אי פעם, לימוד שפות, חשיפה לתרבויות".
האם המוסד עיצב את האופי שלך ?
"הארגון נתן לי הזדמנות להציג רעיונות ולעיתים לקבל אישור לממשם, לא תמיד בתחומי העבודה. למדתי במהלך שירותי במוסד לתואר ראשון ותואר שני, ואינספור קורסים מקצועיים".
אך מתמודדים בלחץ וקושי בעבודה מסוג זה ?
"ההכשרות וההעשרות נותנים מענה, הניסיון והזמן נותנים את הבטחון".
מה אומרים לחברים /מכרים ששואלים היכן אתה עובד ?
"חברים ושכנים מנחשים שאתה 'שושואיסט'. לאחרים אומרים 'משרד הבטחון' או משהו דומה. עם הזמן פחות שואלים, ויש פחות חברים שישאלו".
תאר לי את החיים לאחר הפרישה מהמוסד?
"כשפרשתי לגמלאות, לפני 5 שנים, גיליתי שאני נאיבי. נהגתי לתת אמון למפרע בכל אדם, אלא אם הוכיח אחרת (והיו שהוכיחו…). ההתנהלות העסקית שלי הייתה בחיתוליה, אחרי שנים שמשכורת נכנסת לבנק ואין לך מושג איך קוראים את תלוש המשכורת. זה פשוט לא מעניין, כי יש מי שדואג לך, ואתה סומך עליו".
שילוב קריירה ומשפחה לא צלח מדוע?
"לא חושב שנכון לומר זאת, הייתי אומר שעבודה במוסד עם שהות ממושכת, לעיתים בחגים, לא מסייעת בלשון המעטה לשמור על זוגיות ומסגרת משפחתית רגילה"
שמעתי שאתה מייעץ למפיקים ובמאים לסרטים בהוליווד?
"אכן, זו נישה מאוד מיוחדת וממוקדת שגיליתי בשנים האחרונות, והיעוץ מתרכז בסרטי ריגול. הפרטים הקטנים, הלוקיישנים, עיצוב וגם ייצור חפצים, מסמכים ומוצגים שתואמים לזמן ולנושא בו עוסק התסריט".
מה הסרט הכי אהוב עליך ?
"יש כמה, והם מלמדים על המגוון בחיי: סדרת סרטי הסנדק, חגיגה בסנוקר, אישה יפה ומבצע פינאלה (בו יעצתי ואף השתתפתי כאורח)".
מה הקורנה גרמה לעסק שלך ?
"ממסע הרצאות ברחבי אירופה וארה"ב עברתי לייצוג מרצים והקמתי 2 סוכנויות מרצים שונות – האחת, עוסקת בתחום הבטחון והמודיעין – www.spylegends.com והשנייה, ששמה מעיד עליה התוכן שלה: 'נשים מרצות אונליין'"– www.womenspeakers.online
מהו הקונספט מאחורי סוכנות המרצים SPYLEGENDS ?
"הסוכנות היא יחידה וגדולה מסוגה בישראל, מרכזת תחתיה דמויות מוכרות וידועות מתחום המודיעין (כמו יוצאי מוסד ושב"כ), צבא (אלופים בדימוס), כתבים צבאיים, אנשי אקדמיה – מומחים לתחומי מזה"ת, ואפילו קוסמים ומנטליסטים בינלאומיים כמו אורי גלר וליאור סושרד."
הכן אתה רוצה להיות בעוד 5 שנים?
"להיות ה'נטפליקס' של ההרצאות בעולם, עם משרד בכל יבשת, למצוא סוף סוף את האחת ואולי להיות סבא".
"הוֹלֵךְ רָכִיל מְגַלֶּה סּוֹד וְנֶאֱמַן רוּחַ מְכַסֶּה דָבָר." משלי יג