בלעדי:איך לצאת מהבית בשמלה צמודה ולא לחזור עם בטן נפוחה?

אז בואי נקרא לדבר הזה בשם?

מה שאת מתמודדת איתו מכונה, בשפה המדיצינית, "תסמונת המעי הרגיש". ושוב ששש, כי המילה "תסמונת" פירושה בשפה המדיצינית "אין לנו מושג מאיפה זה מגיע ואיך לטפל בזה". אבל ששש, אל תגידי את זה לרופא שלך, שלא יעלב.

מסתבר שתסמונת המעי הרגיש היא תופעה מאוד נפוצה: בין 10-20% מכל האוכלוסיה מתמודדים איתה. מה זה ואיך לאפיין אותה? היא מחלה שמאופיינת על דרך השלילה: התסמינים כוללים גזים, נפיחות, כאבי בטן, אי סדירות ביציאות, לעתים גם גיהוקים ושיהוקים. לפעמים יש החמרה בסימפטומים סביב המחזור או הביוץ. יציאה מהשגרה, לחץ נפשי, חוסר שינה, תזונה לא מתאימה – כל אלה יכולים להחמיר את התופעה.

כשפונים לרופא מומחה גסטרו ועוברים שורה של בדיקות, לעתים קרובות לא מקבלים תוצאות, כי המכשור המודרני לא יודע לאבחן את המעי הרגיש. אז אחרי שהרופא ישלול מחלות קשות יותר, תקבלי את ההגדרה "מעי רגיש".

למה יש לך גזים ונפיחות?

הסיבות לכך רבות ומגוונות. החל מלעיסה לא טובה, אכילה מהירה, לעיסה של מסטיקים וסוכריות (במיוחד אלה המוגדרות ללא סוכר), מה שגורם לכך ששאריות של המזון נעכלות ע"י החיידקים שמאכלסים את המעיים. תוצרי הפירוק של החיידקים הללו הם … גזים.

אבל גם מצבים נוספים יכולים לגרום לבעיות עיכול כאלה כמו לחץ ומתח נפשי. הספרות המדעית מדברת גם על אחוזים גבוהים של נשים שנפגעו מינית, שיסבלו מאוחר יותר מתופעות של המעי הרגיש.

מה עושים?

ראשית, מסיימים את סבב הבדיקות הרפואיות כדי לוודא שבאמת יש לך "רק " מעי רגיש ולא מסתתרת שם מחלה קשה יותר, כמו קרוהן או קוליטיס. במקביל, אפשר להתחיל לעשות שינוי בתזונה.

איך עושים שינוי בתזונה? הנה מספר טיפים שעובדים עבורי (אני תזונאית בזכות המעי הרגיש שלי) ועבור המטופלים והמטופלות במרכז "דרך הבטן":

1. אין משמעות להוצאת רכיב אחד בודד מהמזון. אנשים רבים עושים דיאטה בה הם מנסים להמנע ממרכיב אחד כמו גלוטן או לקטוז. לרוב הם חוזרים להרגלי האכילה הקודמים שלהם די מהר כי אינם מרגישים שינוי. ובצדק. מזונות שאנחנו אוכלים מכילים הרבה יותר ממולקולה בודדה ולכן יש לעשות שינוי רב מערכתי בדפוס האכילה ולא הוצאת מרכיב מסויים אחד.
2. נכון להיום, מומלץ להוציא מהתפריט מזונות המוגדרים כעשירים במרכיבים מסוג FODMAP, שהם פחמימות אשר התגלו כמזינים את החיידקים הגורמים לגזים ואי נוחות. הוצאתם מהתפריט למשך 6-8 שבועות צריכה להרגיע את הבלגן החיידקי במעי.
3. תכל'ס, ממה להמנע? חיטה, שיפון, גריסים, מוצרי חלב כמו יוגורט, לבן וגבינות למריחה, קטניות (אפונה, חומוס, שעועית) וירקות מצליבים כמו כרוב, כרובית, קולרבי, וגם סוגי בצל ושום, מסטיקים ללא סוכר, משקאות דיאט, תפוחים ואגסים טריים.
4. אז מה לאכול? מבין הפירות אפשר לאכול בננות, קיווי, אננס, מלון ופפאיה. פירות יבשים – להגביל מאוד, עד 1-2 תמרים ביום. בדגנים אפשר לאכול אורז לבן או מלא (תלוי אם יש יותר שלשולים או עצירויות), תפו"א, כל סוגי הבשרים והדגים, לחם מקמח כוסמין או טף על מחמצת (ללא שמרים), ירקות ירוקים עליים, וגם גזר, קישוא, עלי תרד, שעועית ירוקה מבושלת.

ומה לגבי הגוף נפש?

המדע כבר הוכיח שכל מצוקה רגשית שלא עובדה כראוי, תבוא לידי ביטוי במצוקה גופנית. זה מאין "חוק שימור רגשות", כמו שאנחנו ב"דרך הבטן" מכנים אותו. אבל אין אדם שאין או לא היו לו בעיות, שאינו סוחב טראומות ילדות בלתי פתורות, נכון? ובכן, כל אחד והנטיה האישית שלו. אצל אחד זה ישפיע על התפקוד של הלב למשל, ואצלך, קוראת יקרה, זה כנראה מתבטא בבטן. מה את יכולה לעשות במיידי? להתחיל לתת לזה את הדעת, לשאול את עצמך שאלות לא פשוטות, כמו "מה אני מתקשה לעכל בחיים? איך את מזינה את עצמי/ גופי"? ואם צריך – לחפש עזרה מקצועית, כמו פסיכותרפיה גופנית (שונה מפסיכולוגיה קלאסית).

ולסיכום – אל תשארי לבד עם הבטן המתנפחת שלך. הגוף שלנו חכם ולא משקר. חפשי מטפלים מתאימים לראש שלך ועשי תהליך הבראה. מגיע לך, זה הגוף נפש שלך.

 מאת : עדי זוסמן RD, תזונאית קלינית ומאמנת בריאות

המרכז "דרך הבטן"