התופעה של אצירת נוזלים בגוף (הצטברות של עודפי נוזלים) היא נפוצה למדי ויכולה לגרום לבעיות רבות, להחריף מאד סימפטומים קיימים ולגרום לכך שמצבי בריאות שאין בהם סכנה מיוחדת יהפכו למסכני חיים. הבנה טובה של תופעה זו עשויה בחלק מהמקרים לחסוך למטופל בעיות וסיבוכים רבים ובחלק מהמקרים אף להציל חיים.
ההסבר כאן מבוסס על התגליות וההבנות של הרפואה הגרמנית החדשה.
אצירת נוזלים בגוף קורית כאשר האדם חווה קונפליקט שפוגע בצינורות האיסוף בכליות.
הקונפליקטים שיכולים לפגוע בצינוריות האיסוף בכליות הם אלה:
- קונפליקט נטישה
למשל:
- תחושה של להרגיש דחוי, לא רצוי, שמתעלמים ממנו, נעזב, מודח, בודד.
- ילדים יכולים לחוות את הקונפליקט כשהם מוכנסים למעון, כשהם מרגישים לא אהובים או מודרים מהקבוצה (בבית, במגרש המשחקים, בגן, בבית הספר), כשהוריהם לא מבלים מספיק זמן איתם, כשמישהו קרוב נפטר או עוזב.
- קשישים שמועברים למוסדות סיעודיים,
- יילודים שנלקחו מהאם בלידה מסיבה כלשהי עלולים לחוות קונפליקט נטישה חמור.
- קונפליקט קיומי
למשל:
- התחושה מאחורי הקונפליקט היא "איבדתי הכל".
זה יכול להיות אובדן מקום עבודה, הפסדים כספיים, אובדן בית או אובדן של אדם שסיפק ביטחון, כלכלית או רגשית. - יכול להיגרם למשל מאבחנה של סרטן או פרוגנוזה שלילית הקשורה ל"המשך קיומי בסכנה".
- המתנה בחדר מיון, שהייה באמבולנס ואשפוז (טיפולי כימותרפיה, ניתוח, חוסר טיפול, חוסר תמיכה של רופאים, אחיות או קרובי משפחה) יכולים לעורר קונפליקט קיומי וקונפליקט של נטישה.
- פחד מאשפוז. פחד שלא תהיה פרנסה.
- להרגיש פליט
למשל:
- אדם מרגיש "שזרקו אותו למדבר", תחושה של להיות "בגלות",
- למשל, עקב מעבר לא צפוי (שינוי שכונה, החלפת בית ספר)
- או נאלץ לברוח מביתו. או מארצו.
- נסיעה הרחק מבית מוכר או מאדם אהוב עלולה לעורר את הקונפליקט.
מה קורה בגוף?
ברגע שאדם חווה בצורה מספיק חזקה אחד או יותר מהקונפליקטים הנ"ל מופעלת תוכנית ביולוגית שגורמת לאצירת כמות גדולה מהרגיל של נוזלים בגוף. תוכנית ביולוגית זו היא שריד אבולוציוני שנשאר מהתקופה בה כל או מרבית בעלי החיים חיו במים. כל מצב שגורם לדג להיות מחוץ למים (כגון גל חזק שהעיף אותו, בצורת, שפל משמעותי וכו') הוא סכנת חיים מבחינת הדג, ותוכנית ביולוגית זו נועדה להאריך את משך ההישרדות של בעל החיים הימי למקרה שיגיע גל נוסף שיחזיר אותו לים, או שתחזור הגאות או שירד גשם וכו'.
אצל בני האדם תוכנית ביולוגית זו כבר לא ממש רלוונטית במרבית המקרים, אך היא עדיין קיימת ומופעלת כאשר אנחנו חווים אחד הקונפליקטים הנ"ל ואין לנו ברירה אלא להתמודד עם הבעיות שהיא יוצרת בגוף..
כיצד מתבצעת אצירת הנוזלים בגוף?
צינוריות האיסוף בכליות הן אלה שמנקזות את השתן שסונן מהדם ע"י הנפרונים (יחידות הסינון שבכליות) ומוליכות אותו לאגן הכליה. משם השתן עובר דרך השופכןנים אל שלפוחית השתן. כל עוד הקונפליקט לא נפתר והוא ממשיך להיות פעיל מתפתחים גידולים מסוג אדנוקרצינומה בתוך חלק מצינוריות האיסוף בכליות. גידולים אלה חוסמים באופן חלקי או מלא את אותן צינוריות בהתאם לעוצמת הקונפליקט ומשכו.
במקביל לגידול הגידולים מופעל תהליך נוסף שתורם להפחתת כמות השתן והגדלת כמות המים שנצברים בגוף. תהליך זה גורם כנראה להפחתת כמות הדם שמגיע לאותם נפרונים בהם אין גידולים.ככל שהקונפליקט חזק יותר וממושך יותר, הגידולים בצינוריות האיסוף יהיו גדולים ומפושטים יותר, כמות השתן אצל אותו אדם תהיה קטנה יותר וכמות הנוזלים שתצטבר בגוף תהיה גדולה יותר.
ישנם מקרים בהם האדם שחווה אחד הקונפליקטים הנ"ל בעוצמה חזקה, יכול להשמין ולעלות עשרות ק"ג במשקלו תוך מספר שבועות! וזה לא שומן, אלא רק הצטברות יתר של נוזלים.הגוף מאכסן את עודפי הנוזלים בעיקר ברקמות שומניות, אך גם בכל מקום אפשרי אחר וכך יכולות תוך זמן קצר יחסית להיווצר בצקות ברגליים, השמנה בטנית משמעותית ונפיחויות במקומות שונים בגוף.
מלבד אצירת הנוזלים בגוף וירידה בכמות השתן, ימצאו בד"כ בבדיקות דם עלייה בערכים של המרכיבים האלה:
- שתנן (אוראה)
- חומצת שתן
- קריאטינין
כיצד מטפלים?
ברגע שהרופאים, המטפלים או האדם עצמו מבין שהבעיה היא אצחרת נוזלים בגוף, הדבר הכי חשוב ודחוף הוא לפתור את הקונפליקט.בחלק מהמקרים, עצם המודעות של האדם לקונפליקט שהוא חווה והבנת הקשר בין הקונפליקט להתפתחות המחלה עשויות להספיק כדי לפתור את הקונפליקט. אך במרבית המקרים מומלץ מאד להתייעץ ולהעזר ברופאים או מטפלים שמתמצאים בתגליות של הרפואה הגרמנית החדשה.ככל שהתחלת הטיפול בקונפליקט תהיה מוקדמת יותר, כך יש סיכוי לפתור אותו מהר יותר ולהפחית נזקים שעלולים להיגרם לצינוריות האיסוף.
מלבד הידע, ההבנה והמודעות, אפשר להעזר לצורך פתרון הקונפליקט בשיטות טיפול אלטרנטיביות שונות כגון:
- EFT
- EMDR או EMID
- NLP
- ביואורגונומי
- הילינג
- המסע
- סוג'וק
- פסיכותרפיה רוחנית
- ריקול-הילינג
- תיטא-הילינג
- ועוד
אמבטיות של מי-מלח ושתיה נכונה של מים עם סודה לשתיה עשויים גם כן לעזור.ישנם מקרים בעייתיים בהם יש הכרח בהתערבות של הרפואה המקובלת. אך, גם אם הולכים לטיפולים של הרפואה המקובלת, עדיין יש חשיבות רבה לפתור את הקונפליקט ולמנוע ככל האפשר השפעות חוזרות שלו.
מה קורה לאחר פתרון הקונפליקט?
לאחר פתרון הקונפליקט חיוני להמשיך בטיפולים עם הרבה עירנות, ידע והבנה, כי קורים הרבה דברים שהבנה לא נכונה שלהם עלולה להביא לטיפולים שיגרמו לנזקים.
ברגע שנפתר הקונפליקט (ולא משנה אם זה נעשה במודע או שלא במודע) קורים התהליכים הבאים:
- הגוף מאפשר לשתן לצאת מהר ככל האפשר דרך אותן צינוריות איסוף שלא נחסמו. התוצאה היא – השתנה רבה מהרגיל.זה יכול להמשך זמן רב יחסית, עד שהגוף ישתחרר מכל עודפי הנוזלים שהוא צבר.
- חיידקים ממשפחת השחפת ופטריות מקבלים פקודה מהמוח ומתחילים לפרק את הגידולים שהתפתחו בצינוריות האיסוף בשלב הפעיל של הקונפליקט. זה יכול לגרום לסימפטומים האלה:
– שתן עכור
– שתן מסריח מהרגיל
– דם בשתן
– הזעות חזקות בלילה, בעיקר בחצי השני של הלילה - יתכן גם לחץ בראש בגלל בצקת שנוצרת סביב המרכז בגזע המוח ששולט על צינוריות האיסוף באותה כליה שנפגעה. הבצקת שנוצרת במוח בחלק הראשון של שלב הריפוי נועדה לעזור בשיקום הנוירונים שנפגעו מפגיעת ה-HH באותו מקום ברגע הופעת הקונפליקט.
תופעה זו קורית באמצע שלב הריפוי, כאשר המוח מזהה שהוא כבר לא צריך את הבצקת שהוא יצר בכוונה באזור ה-HH. המטופל עשוי להרגיש כאבי ראש ואולי גם סחרחורות. כמו-כן עשוי המטופל להרגיש לזמן קצר תחושות דומות לאלה שהרגיש עם הופעת הקונפליקט (כגון סכנה קיומית, נטישה וכו') ואולי אפילו בעוצמה חזקה יותר.
לאחר משבר הריפוי
ממשיך תהליך הריפוי עם סימפטומים דומים לאלה שפורטו בחלק הראשון של שלב הריפוי.המיקרובים משלימים את תהליך פירוק הגידולים בצינוריות האיסוף ובאותם מקומות בהם פורקו הגידולים נשארות צלקות. אם תהליך הריפוי מתקדם ללא השפעות חוזרות של הקונפליקט, הסימפטומים הולכים ומתמתנים עד חזרה למצב של החלמה מלאה ותפקוד רגיל.
הערה לסיום:
מידע על סיבוכים ובעיות רציניות שיכולות להיגרם כתוצאה מאצירת נוזלים בגוף יפורט במאמר הבא שיתאר ויסביר את התופעה שנקראת בקיצור "הסינדרום".
מאת: עידן סער
לידיעה:
הכותב אינו רופא MD והכתוב כאן אינו מהווה המלצות או התוויות רפואיות.
בכל מקרה יש לפנות לרופא מוסמך.
הוספת תגובה