אחד הטעויות הנפוצות היא שאנשים חושבים שבכדי לשלב הומור עלינו לדעת לספר בדיחות. בפועל, תשעים אחוז מהאנשים כלל אינם יודעים לספר בדיחות ורוב האנשים בכלל לא זוכרים בדיחות.
על כן, זכירת בדיחות איננה הדרך לשלב הומור בחיים. ראשית יש להבין שחיים בהומור מתחילים בלגיטימציה עצמית. היכולת שלנו להרשות לעצמנו לצחוק ולהקליל את החיים. מחקרים מספרים שילדים צוחקים כ- 300 פעמים ביום ואילו מבוגרים צוחקים כ -15 פעמים ביום. מה קרה פה בעצם? מרגע שילד נולד הוא לומד נורמות חברתיות ומנסה להתאים את עצמו אליהן.
בגן הילדים וכמובן שבבית הספר, הוא למד שאי אפשר לצחוק מתי שרוצים והוא מתחיל להכניס את הצחוק לתבניות של "מותר ואסור". מאוחר יותר, בחיים הבוגרים מגיעים גם לחצים, קשיי היום יום, המרדף אחרי הפרנסה ולא פעם אנחנו שוכחים אפילו לחייך. אנחנו פשוט שוכחים שמותר לנו לעצור רגע ולצחוק.
בארץ שלנו לא חסרים לחצים, חילוקי דעות, מלחמות, ימי זכרון ועצרות. לא פלא שאנו שוכחים שמותר לנו גם לצחוק? אנחנו אומנם צרכני הומור, הולכים למופעים ורואים סדרות מצחיקות אך עדיין מתקשים לשלב בעצמנו הומור בחיי היום יום שלנו. אחת הסיבות לכך היא שקיים תנאי בסיסי נוסף לחיים בהומור והוא מחשבה חיובית.
צ'ארלי צ'אפלין אמר על זה: " אם תביט למטה, לעולם לא תראה קשת בענן". כלומר, מחשבה יוצרת מציאות. אם נביט על חצי הכוס הריקה כך יראה היום שלנו וזה הצבע שיקבלו החיים שלנו. מצד אחד כולנו יודעים עד כמה חשוב לשלב הומור בחיים ומצד שני לא יודעים כציד לעשות זאת. בהרצאות שלי אני מדגישה שחיים בהומור חשובים לא רק משום שההומור מחזק את בריאות הגוף והנפש.
ידוע כי אצל אנשים שנחשפים להומור משתחררים סמים טבעיים, סמי האושר: אנדרופין, דופמין וסירוטונין האחראיים על ויסות מצב הרוח. בדיוק אותם סמים טבעיים המשתחררים כשאנחנו עושים פעילות גופנית. הומור מחזק גם את המערכת החיסונית שלנו ואת פעילות הלב, אבל להומור גם סגולות נוספות. הוא מאפשר לנו לפתור קונפליקטים טוב יותר.
תארו לכם מצב שבו יש לכם מחלוקת עם מישהו. הוא מחייך אלינו, משתמש בהומור ויוצר אווירה נעימה. נכון שקשה לריב עם פרטנר כזה? גם משא ומתן קל יותר לנהל באמצעות הומור ואם מישהו מכם עוסק במכירות, מהר מאוד יגלה שקל יותר למכור באמצעות הומור מאשר בטכניקות מכירה קלאסיות. במחקר שנערך בארצות הברית לפני מספר שנים, ביקשו ממלצריות בבית קפה מסוים להגיש חשבון רגיל וממלצריות אחרות ביקשו להגיש חשבון עם ציור של סמיילי לצד מחיר הארוחה. מי מהמלצריות קיבלו טיפ גדול יותר? כמובן שהמלצריות שציירו סמיילי קיבלו טיפ גבוה יותר וזאת מבלי לשוחח כלל עם הלקוחות.
אז איך עושים זאת? כיצד משלבים הומור בחיי היום יום?
אחת הטכניקות הנפוצות שאנחנו הקומיקאים משתמשים בה היא הומור עצמי. יחד עם זאת, חשוב לציין שהומור עצמי הינו מנגנון פסיכולוגי חשוב בעל יתרונות רבים , ואינו נחלתם של קומיקאים בלבד.למעשה הומור עצמי מאפשר לנו לקחת חולשה מסוימת שלנו, משהו במראה למשל, מבטא, תכונה, או כל דבר אחר, חולשה שאנחנו כבר שלמים איתה, ולמעשה, אנחנו בעצמינו צוחקים עליה ומניחים אותה "על הגריל".
המנגנון הזה למעשה יוצר מצב, שאף אדם לא יכול להשתמש בחולשה שלנו נגדנו, מאחר ואנחנו כבר עושים זאת בעצמנו וממקום בטוח! חשוב שנצחק על משהו שכבר השלמנו איתו ולא נושא שעדיין רגיש אצלנו. התוצאה של השימוש במנגנון הזה הינה מיידית. מהר מאוד נגלה שאנשים פשוט "מתמגנטים" לאנשים בעלי הומור עצמי ומבקשים להיות בחברתם
אנשים בעלי הומור עצמי הינם אנשים אהובים מאוד. לא מעט אנשים חושבים שאנשים בעלי הומור עצמי משתמשים בהומור עצמי מתוך חוסר בטחון. ההפיך הוא הנכון! מחקרים הוכיחו כי אנשים בעלי הומור עצמי הם אנשים בעלי בטחון עצמי גבוה ובעלי אינטיליגנציה גבוה. לא פעם אנשים חוששים להשתמש בהומור עצמי מתוך מחשבה שיעשו צחוק מעצמם בעוד ההפיך הוא הנכון.
מנהל המשתמש בהומור עצמי יגלה שהעובדים הכפופים לו מגוייסים למקום העבודה הרבה יותר מאשר במקום עבודה בו המנהל בקושי מחייך לעובדים. כמובן, שהכל עניין של מינון כמו בכל דבר בחיים. אני למשל, עושה שימוש נרחב בהומור עצמי במופעי הסטנדאפ שלי. המשפחה העירקית שלי היא קרקע פוריה להומור עצמי.
אני נולדתי כבת יחידה להורים עירקים. כידוע זה די נדיר להיות בת יחידה במשפחה מזרחית. פעם שאלו את אבא שלי, שהוא מודל לאדם בעל הומור עצמי,"תגיד איך זה ייתכן שאין לך עוד ילדים?", והוא תמיד היה עונה: " ואללה, ראינו מה יצא, החלטנו לא לנסות יותר…" ואם לא די בזה, הרי שההורים שלי קרובי משפחה.
אבא שלי הוא דוד של אמא שלי…כלומר, הסבתא של אמא שלי מצד האמא שלה זו הסבתא שלי מצד האבא שלי..הדודה שלי מצד האבא שלי היא הסבתא שלי מצד האמא שלי….כך יצא שאמא שלי היא הבת דודה שלי….מבולבלים? גם אני. פעם התביישתי בזה, היום אני צוחקת על זה, כי מהר מאוד הבנתי שהומור עצמי לא רק מצחיק אלא הוא תהליך ריפוי של ממש.
מאת: ענת אביעד, קומיקאית, סטנדאפיסטית ומרצהwww.anataviad.com
כתבה מצויינת. ברורה , מובנית ומובנת היטב. אני מאמינה לכל מילה בכתבהומרגישה שההומור שובר מחיצות.
ענת, העובדההשאת עוסקת בהומור היא המשכיות למשפחתך ממש. אביך המחיל את הדבר החשוב, המרומם והנכון ביותר לחיים..
תודה רבה!!!
ענת אביעד כתבה מאמר לתפארת.החיים רציניים אבל אם נקשט אותם בחיוך המתאים יהיה קל יותר להתקדם הלאה. העצב מוריד אותנו וההומור מעלה את ההרגשה ומצב הרוח.
תודה רבה!!!
כתבה רהוטה, קלילה ומרתקת!
כל הכבוד ענת!
ואני מכירה אשה שנשפטה בצה"ל על שצחקה במסדר מ"פ , שנערך לחיילות נחל בקיבוץ בהפתעה ב 12 בלילה, עם מיטות על על מגרש המסדרים, מגרש הכדורסל…. וישבה באשמה זו בכלא צבאי ארבעה ימים.
מאמר נפלא שמזכיר לנו שהחיים יכולים להיות מצחיקים ועצובים בו זמנית, מה שמשנה זאת ההתייחסות שלנו למצב. הרבה מאוד תלוי בנו. ואת ענת יודעת להסתכל על המציאות בחן ובהומור מה שמוסיף עוד זוית מעניינת ומרפא את הנפש.