גאיה הגיעה נסערת ולא רגועה. עשיתי טעות נוראית, סיפרה. יש לי המון רגשות אשמה וחלומות רעים בעקבות האירוע. מה קרה, שאלתי? אמא שלי עברה ניתוח גב. הניתוח עבר בשלום, אבל היא סובלת מכאבים חזקים. בנוסף היא תצטרך עזרה בכל הפעולות הכי פשוטות במשך כחודש. דברים כמו ללכת לשירותים, להתקלח, לאכול, להכין אוכל. קניות, תרופות, ביקורות לרופאים. בקיצור הכל. כל זה נופל עלי ועל אחותי. וזה לגמרי לא פשוט.
>>>נס רפואי: הגידולים של גאיה נעצרו
אנחנו מחלקות את הסיפור בין שתינו. שתינו קורסות. לפני כמה ימים, קילחתי את אמא שלי. עזבתי אותה לשנייה, להביא מגבת, והיא נפלה. הייתי בטוחה, שזהו היא תמות מהנפילה הזאת, או שיהיו נזקים נוראיים לגב שעוד לא החלים מהניתוח. היא התעלפה לרגע. ואני כמעט התעלפתי גם. במזל, היא התעוררה תוך כמה שניות. ואני רק מקווה שלא נגרם נזק לגב בגלל הנפילה. כרגע, נראה שהכל בסדר. אבל אני עוד בסטרס ורגשות אשם על זה שהיא נפלה ושעזבתי אותה לשנייה. איך לא הכנתי את המגבת יותר קרוב? אני, שהכל אצלי מתוקתק?
יש לי חלומות, שאמא נופלת, מתעלפת, ולא קמה. זה לא מניח לי.אני מבינה, אמרתי אני הכותבת ברכות. אני מבינה את הסטרס שאת נמצאת בתוכו עכשיו. זה באמת לא פשוט לשאת תחושת אשמה כזאת בתוכך. בואי נתבונן בזה. בגדול, את ואחותך עושות המון למען אמא. אבל, אתן לא בעלות מיומנות לתפקיד הזה. וזה תפקיד לגמרי לא פשוט. זה רק טבעי, שלא הכל יהיה פיקס. במזל, נראה שהכל בסדר. אמא חיה. ולא נראה שיש נזק. אולי, אם נצליח קצת להרגיע את תחושות האשמה והסטרס, את תרגעי, ותוכלי להמשיך לעזור בטיפול באמא, בכוחות ואנרגיה מחוזקים יותר. אולי הזמן הזה ביחד, יעשה גם דברים טובים ליחסים שלכן, הוספתי. אבל, ראשית אני מקווה שנוכל קצת לשחרר את רגשות האשמה שלך.
במדיטציה, עלו רגשות האשמה בעוצמה. יחד איתן גאיה הרגישה שהלב שלה דופק בחוזקה. עלתה תחושת חרדה גדולה. ביחד עם תחושת חוסר אונים. מה יהיה? שאלה גאיה נסערת. ביקשתי מגאיה להמשיך לנשום ולהתבונן..עלתה אצל גאיה תחושה נוראית. אני רואה את אמא שלי, והיא לא שם. הראש שלה שמוט. היא בלי הבעה. תחושה, שהיא עוד רגע לא חוזרת לכאן לעולמים. ואני לא יכולה לעשות כלום, חוץ מלקרוא לה שתחזור.
ביקשתי מגאיה להמשיך לנשום ולהתבונן. לאט לאט, משהו נרגע. אמא, התחילה לחזור לעצמה.כשאמא התעוררה, היא אמרה לי, סיפרה גאיה: "תשמרי על עצמך, זה לא טוב שאת כל כך בסטרס".ביקשתי מגאיה, לדמיין, אותה ואת אמא מחובקות. מחייכות אחת לשנייה. אמא מתחזקת ומבריאה. מרגישה טוב. הניתוח הצליח והיא חוזרת לעצמה.
גאיה יצאה מהמדיטציה מחייכת. זה היה מדהים, שזה מה שהיה לאמא שלי להגיד לי שהיא התעוררה. היא לא דאגה לעצמה, או התלוננה כהרגלה. אלא דאגה לי ואמרה:" תשמרי על עצמך, זה לא טוב שאת כל כך בסטרס". זה משהו, שאמא שלי אף פעם לא אמרה לי. בדרך כלל, היא זאת שהייתה מכניסה אותי לסטרס. זה מאוד מעניין ומרענן, הוסיפה גאיה בחיוך.
הערה: רגשות האשמה והחלומות הרעים הנ"ל, לא חזרו אחרי הפגישה הזאת.
מאת בילי שקד.
להתייעצות וליווי טל: 0528373577.
הוספת תגובה