סיכון לחלות בסרטן השד
רגע לפני שתקבעו תור אל רדיולוגית שד עבור אבחון מוקדם, הרי שעלינו להבין מי נמצאת בסיכון לחלות:
- היסטוריה משפחתית – מי שיש לה היסטוריה משפחתית של סרטן השד (וגם השחלות), בעיקר בקרב קרובות משפחה מקרבה ראשונה בהחלט נמצאת בסיכון מוגבר. בדרך כלל מדובר בנשאות של מוטציה גנטית מסוימת (BRCA 1 או 2 ליתר דיוק).
- הורמוני מין – חשיפה ממושכת להורמוני מין בהחלט מעלה את הסיכון. מדובר בעצם בהורמונים כמו פרוגסטרון או אסטרוגן.
- היסטוריית חולי – אישה שכבר אובחנה בעבר עם גידול טרום סרטני או לחילופין, חלתה בעבר בסרטן השד, וכן גם בסוגי סרטן אחרים בדרך כלל תהיה בסיכון מוגבר לחלות בסרטן השד.
- אורח חיים לא בריא – כידוע לכולנו, אורח חיים לא בריא בהחלט מעלה את הסיכון לחלות בסרטן השד, ובכלל בסרטן ובמחלות אחרות. אורח חיים לא בריא כולל עישון, חוסר ביצוע פעילות גופנית, סטרס רב, השמנת יתר וכדומה.
- גיל – הגיל אמנם אינו מהווה גורם סיכון בפני עצמו, אך חשוב לקחת בחשבון כי ככל שהגיל מבוגר יותר, כך עולה הסיכון. בדרך כלל, הסיכון יהיה גבוה יותר מגיל 50 ומעלה. גם בגילאי 40-49 יש סיכון מוגבר בהשוואה לגילאים צעירים יותר, אם כי בשיעור נמוך יותר בהשוואה לגילאי 50.
החשיבות של גילוי מוקדם
אבחון אצל רדיולוגית שד יכול להציל חיים. לא מדובר כאן בעוד סיסמא – אלא בנתון מדעי מוכח. נכון לכתיבת שורות אלה, נמצא כי גילוי מוקדם של סרטן השד יכול להפחית תמותה ולסייע "לנהל" את המחלה בכ-90% מהמקרים.
בדיקת ממוגרפיה
לצד בדיקת אולטרסאונד שד פרטי, חשוב גם לבצע בדיקת ממוגרפיה. בדיקת ממוגרפיה זו למעשה בדיקת סקר שאינה פולשנית. המטרה של בדיקה זו היא לאתר גושים בשד בשלב מוקדם יחסית, כאשר עדיין לא ניתן להבחין בהם בבדיקה פיזית. בניגוד לבדיקת אולטרסאונד שד פרטי, בדיקה זו אמנם מתבצעת על ידי צילום רנטגן של השדיים, אך יש לציין כי מדובר בבדיקה הנערכת תוך כדי שימוש בקרני רנטגן במינון נמוך יחסית.
בשורה התחתונה
גילוי מוקדם הוא ללא כל ספק דבר שיכול להציל חיים אל מול הסיכון לחלות בסרטן השד – ולכן החלטנו להסביר לכן כל מה שאתן צריכות לדעת על כך לאורך כתבה זו.
הוספת תגובה