עמוד הבית » ירדן אמיר, אמנית נעצים מתל אביב, בוגרת שנקר המחלקת לאמנות רב-תחומית.

ירדן אמיר, אמנית נעצים מתל אביב, בוגרת שנקר המחלקת לאמנות רב-תחומית.

צילום: ירדן אמיר
הנעץ הוא הפיקסל האנלוגי שלי, באמצעותו אני יוצרת דימויים ציוריים ופיסוליים, נועצת נקודה אחר נקודה, ללא רישום מקדים. בעבודותיי אני מטפלת במשטחי העץ (טבעיים או רדימייד) באמצעות כיסוי אובססיבי בשעם, סגסוגת ונעיצת נעצים.

אפשר לומר שמדיום הנעצים בחר בי. בשנתי האחרונה ללימודים בשנקר, אחרי ששבתי מסמסטר חילופי סטודנטים בשוויץ (עד אז ציירתי בשמן), התכוננתי להתחיל בתהליך יצירת תערוכת הגמר. הייתי מאד מבולבלת אחרי חוויה עצומה ועמוקה של תכנית החילופים, והתקשיתי להתחיל לצייר. מתוך הבלבול וחוסר השקט, הבנתי שאני מוכרחה למצוא פעולה מונוטונית יצירתית שתשחרר אותי מטרדות המחשבה.

צילום: ירדן אמיר

 

אני אספנית כפייתית של עצים (מהטבע/ מעובדים/ משומשים), כך יצא שמצאתי פלטת עץ גדולה חצי מגולפת ליד הפחים של שנקר, מיהרתי להעלות אותה לסטודיו שלי, קניתי חבילת נעצי משרד כסופים בקרביץ, ובעזרת פלייר שפיץ ופטיש התחלתי לנעוץ אותם בה. המחשבה על עץ ופיסות מתכת הקסימה אותי. המרצים בשנקר לא הבינו מה פשר המניירה הקישוטית (אחת הביקורות הזכורות לי מאד), ולמען האמת, גם אני לא ממש הבנתי אבל לא היה לי אכפת.

צילום: ירדן אמיר

 

חיפשתי מזור לתודעה התועה, והפעולה המדיטטיבית-סיזיפית-מוטורית עשתה את שלה. כך כל שנה ד, שנת פרויקט הגמר, הפכה ליצירות בנעצים כסף וזהב (מה שניתן לרכוש בארץ. כיום אני מזמינה מעלי-באבא בסיטונאות, בכל צבע/גודל שאבחר). בתום השנה העמדתי תערוכת גמר שהייתה מורכבת מאותה פלטת עץ ונעצים, גלילי טקסטיל שננעצו גם הם והפכו לאינסטליישן מתוך הרצפה, ופסלי פוליאוריתן שכוסו נעצים, מסמרים וברגים והיוו "Urban Zen Garden". מאז חלפו כ-5 שנים ואני עדיין נועצת.

המוטיבים המניעים את יצירתי הם הטבע המתפשט לאיטו לצד ההתפתחות המואצת של הקדמה. משטחי העץ מקבלים טיפול סיזיפי של כיסוי ונעיצה, המייצרים נוכחות של שריון והגנה, לצד רוך, סבלנות ואיפוק. בעבודותיי אני עומדת על הפער שבין דו ממד לתלת ממד. דרך גילום של צורות ואלמנטים בטבע, כאלה שניתן לראות מנקודת מבט של מעוף הציפור, ובד בבד להבחין בהם רק דרך מיקרוסקופ. בסוף התהליך מתקבלת תוצאה שלמה. מקשה אחת שזורה אלפי חלקיקים, כמונו, בתוך העולם.

צילום: ירדן אמיר

 

בתהליך האמנותי הסיזיפי אני מוצאת יופי שקט, הפעולה המוטורית המונוטונית משחררת שלווה פשוטה, מדיטציה ונוכחות בה המחשבות מרפות. לאורך חמש השנים האחרונות בהן אני נועצת,  גיליתי כי על פי רפואת כף היד היפנית, לחיצה על האגודל מקושרת לבלוטת יותרת המח, אשר בין היתר מסייעת בהפחתת חרדה.

יצירות זמינות למכירה נמצאות באתר טולמנ'ס דוט X צבע טרי, וקטלוג עבודות במלאי בסטודיו זמינות דרכי. בסטודיו בקריית המלאכה אני יוצרת, מעבירה סדנאות ומלמדת שיעורים.

מאת חגית ארגמן

הוספת תגובה

הוספת תגובה