אנחנו מודעים לאימה של השואה, לזוועות שהתרחשו אך עם השנים, כאנשים צעירים והורים, התחושה היא שהשואה הולכת ומתרחקת. עבורנו זהו עוד סיפור מסבא וסבתא או סרט טלוויזיה. אנחנו לא חיים את המציאות ההיא. אך מה שקרה ב-7 באוקטובר הביא את הזוועות האלה ישירות אלינו, ללב השגרה שלנו. התמונה שבה ילדים משחקים בבטחה בביתם השתנתה, ותחושת הוודאות שהייתה כל כך מובנת מאליה, נעלמה. עכשיו הסיפור הזה הוא לא רק זיכרון רחוק אלא חלק מחיינו.
>>>מהפכה בקוסמטיקה: קפסולות לחידוש ושיקום העור
המציאות החדשה הזו יוצרת שינוי עמוק בתוך המשפחות. לפני מאורעות ה-7 באוקטובר, החיים שלנו נראו אחרת. היינו שקועים בשגרת היומיום: היינו עסוקים במחלוקות פוליטיות ודיונים פנימיים על נושאים מדיניים, מתמודדים עם הקשיים והעומסים שמגיעים עם ניהול בית וגידול ילדים – ניקיונות, כביסות, הכנת ארוחות, הסעות לחוגים. תחושת הביטחון והוודאות היו חלק בלתי נפרד מהשגרה הזו. גם אם היו קשיים חיצוניים ומבצעים צבאיים פה ושם, עבור רבים מאיתנו הבית נשאר מקום בטוח, מקום שאפשר היה להירגע בו אחרי יום ארוך.
אך לאחר ה-7 באוקטובר, הכל השתנה. השגרה התפרקה, והלחצים הקיומיים נכנסו עמוק אל תוך החיים הפרטיים. הבית שהיה עד לא מזמן המקום שבו ניתן היה להרגיש מוגנים ומנותקים מכל איום, הפך לזירת פחד. כעת במקום לעסוק במחלוקות ובשגרת היומיום, אנו מוצאים את עצמנו חושבים על ההישרדות הבסיסית שלנו. התחושות של חוסר ביטחון, חרדה ודאגה לילדים ולמשפחה תפסו מקום מרכזי בחיים. הפחד מפני הבלתי נודע הפך להיות חלק בלתי נפרד משיחות היומיומיות ולא רק בתקשורת או בכותרות אלא בתוך הבית עצמו.
השינוי הזה לא משפיע רק על סדר היום שלנו אלא גם על האווירה במשפחה. הילדים, שבעבר היו רגילים לראות את הוריהם עוסקים במטלות היומיומיות, פתאום רואים אותם מתוחים ודואגים. צמודים לחדשות ולטלפון יותר מתמיד. אנחנו, כהורים, נאלצים להתמודד עם שאלות קשות שלא חשבנו שנצטרך לענות עליהן – איך מסבירים לילדים על הפחד ? איך נותנים להם תחושת ביטחון כשגם אנחנו עצמנו מרגישים חסרי יציבות? כל פעולה פשוטה כמו לשלוח את הילד לבית הספר או לצאת לפארק, הפכה למורכבת יותר ומלאת דאגות.
המעבר מחיים שגרתיים לחיים תחת איום קיומי שינה את מערך הערכים והעדיפויות שלנו. דברים שפעם נראו חשובים כמו מחלוקות פוליטיות או נושאים מדיניים, התגמדו לעומת הצורך לשמור על שלמות המשפחה, להבטיח את ביטחונם הפיזי והנפשי של הילדים ולהתמודד עם מציאות בלתי נתפסת. למרות כל הקשיים והכאב שהבאנו איתנו מ-7 באוקטובר, יש בתוכנו כוח שקט ואיתן שממשיך להוביל אותנו קדימה. דווקא ברגעים הקשים האלה, אנחנו מוצאים בתוכנו את היכולת להמשיך לבנות, ליצור ולחלום. אנחנו ממשיכים להקים בית ומשפחה כאן בישראל, ממשיכים להביא ילדים לעולם ולצקת חיים חדשים במקום שבו השבר עמוק כל כך. העובדה שאנחנו כאן, למרות הכל, היא עדות לנחישות שלנו לעוצמה שקיימת בנו כעם וכמשפחות.
אנחנו קמים בכל בוקר, מתמודדים עם החרדה, הלחץ והפחדים וממשיכים הלאה – לא רק עבור עצמנו, אלא גם עבור הילדים שלנו, שמסתכלים עלינו כדי להבין איך נראית תקווה. כל רגש שאנחנו מרגישים בין אם זה פחד, כאב או דאגה הוא לגיטימי. וזה בסדר להרגיש כך, כי האהבה והמחויבות שלנו למשפחתנו חזקות יותר מכל תחושה רגעית. ובסוף בזכות מקבץ הרגשות שאנו כהורים מרגישים, מדברים ומראים לילדים אנו מעניקים להם כלים חשובים לחיים. הם לומדים מהתבוננות בנו ומרכיבים בהדרגה את היכולת לבטא את עצמם ולהתמודד עם תחושות ורגשות כאלה גם בעתיד. בתוך כל הכאוס הזה, אנחנו עושים את המקסימום כדי להעניק לילדינו תחושת יציבות וביטחון. אנחנו כאן עכשיו ואנחנו כאן כדי להישאר. עם ישראל חי, ביחד ננצח.
מאת עתליה פלוס – יועצת משפחתית ומדריכת הורים. התמודדות עם אתגרי ההורות בעולם המודרני, דגש על ילדים ונוער עם הפרעות התנהגות, מאמינה בשיח בגובה העיניים ככלי מרכזי בהורות. 0526162109 / Atalyafelus12@gmail.com
הוספת תגובה