בתי בת השמונה שאלה, אבל אבא, הם לא שיגו את האבא, הוא שיגע את עצמו. אכן, כאשר אתה מנסה לעשות סרט לכולם, ומערבב, סיפור אהבה עם פוטנציאל בגידה, בוס לשעבר שדה פקטו מסתבר כי הוא קשקשן, ותו לא, עם חוויות של ארבעה ילדים עם אבא מבוגר, אתה עשוי לפספס. מה לילדים ולסיפורי רומנטיקה של מבוגרים? מה לילדים, עם בוס שחצן לשעבר ?
האירוע נפתח בכך שמשפחה עם ארבעה צאצאים, מתכוננים לטיול מדהים עם ההורים. מה רבה, שלפתע רגע לפני כניסה לחלום הטיול, האם מקבלת טלפון, שמשנה כל הטיול. ויכוח בין האבא המבוגר, לאם הצעירה החיננית והיפה באשר לרצונה העז של האם להשקיע בקרירה ולקחת תיק ( האם הינה עורכת דין ) אטרקטיבי שיקדם הקרירה שלה. לבסוף, כמו תמיד במציאות, האם היא המחליטה. האב עם ארבעת הילדים יוצאים ללא האם, כאשר הציפיה להגעתה של האם לאחר סיום משימתה, עובר כחוט השני לאורך כל העלילה.
>>>מסעדת פטרה אשדוד – כבוד גאורגי עם חוצפה ישראלית
האב נאלץ להתמודד מחד עם ילד קטן, שצרכיו עדין בבחינת גולת כותרת, וילדה מתבגרת המתעניינת בחייה ותו לא. אנו חווים של התרחשויות מצחיקות, בשילוב תהליכים שעוברים הילדים כל אחד בפני עצמו. דמות מרכזית במהלך העלילה, הינו הבוס לשעבר של האב, שמאתגר אותו בשלל אתגרים הקושרים לאתר הסקי, אליו הגיעה המשפחה. במקביל לסיפור העלילה, האם מתכננת ומבצעת הכנותיה למשפט חייה, כאשר לצידה נמצא שותף צעיר שנראה שהאם חושקת בו, ולא רק בהצלחתה בתיק.
יוטיוב: באדיבות סרטי שובל וסרטי יונייטד קינג
ובכן הסיפור מתמתח לחוויות מצחיקות, לחוויות עים הבוס לשעבר, וחוויות רומנטיות של האם עם בחור שעובד איתה. גם האב אינו טומן ידיו בצלחת, ונראה שליבו נתון ליפיפייה שמלמדת סקי את בנו הקטן. סוף טוב הכל טוב, הרי בסרט עסקינן ( יש לנו את המציאות הלא פשוטה בישראל, ומי לא רוצה להפליג בדמיון מומלץ עם פופקורן נפלא ודייאט קולה ): האמא, עורכת הדין המהוללת זכתה במשפט, כנגד כל הסיכויים. נשארה גם נאמנה למשפחתה.
האבא, העביר המסר, שהוא הרבה יותר טוב מהבוס לשעבר, שכל היום מהלל עצמו ומספר סיפורים.
הילדים, חוו חוויה מכוננת ונהנו. ההמתנה לאמא השתלמה, ועם הצטרפותה, החוויה הושלמה.
המשפחה מתאחדת בסוף החופשה, וכל הרכיבים מתאחדים להנאה אחת שלמה.
סרט שרחוק מלהיות סרט משפחתי מהנה כשיש בו מסרים לא מותאמים לילדים בכלל, ממש מעוות ליצור סרט שמשולבים בו דינמיקות מעולם המבוגרים בצורה שיכולה ממש לפגוע ביצירת המציאות של ילדים ואף לעורר בהם חרדה על התא המשפחתי שלהם.
ממש חשתי באי נוחות שהילדים שלי צופים בסצינות שיש בהם רמיזות לבגידות בין ההורים.
עצוב מאוד שזה התוכן בימינו.