כאשר מתעוררות נקודות מחלוקת במערכת יחסים, ועצמאות של אחד מתנגשת בעצמאות של אחר, בדרך כלל כל אחד מבני הזוג מעדיף את הצרכים האישיים שלו על פני הצרכים של בן הזוג. נכון אמנם שכל אחד אולי אומר שהוא מצפה או מאפשר לצד השני להתנהג באופן עצמאי, אבל ברוב המקרים זה תקף רק כאשר העצמאות של בן הזוג השני מועילה למטרה של בן הזוג האחר, או לפחות לא מתנגשת עם דברים או ערכים הקשורים אליו. אך כאשר אחד מפרש עצמאות של בן הזוג שלו כמתאימה למטרה של בן זוגו בלבד ולא למטרה שלו, הוא עלול להרגיש זנוח, בודד וחסר חשיבות.
>>>קבלת אביב בסטייל: בניית המלתחה המושלמת לעונה שמסמלת פריחה
אידיאל עצמאות בין בני זוג עלול להיות רעיל במצבים שבהם אתה צריך להיות תלוי בבן הזוג שלך כדי להרגיש חשוב, ואם בן הזוג מתפתח, או שיש לו גם חיים ותחומי ענין משלו ואתה מרגיש לא מספיק חשוב בגלל זה, הקשר נמצא בסכנה גדולה.ישנה בעיה קשה יותר בהתנהלות של עצמאות זוגית לא מבוקרת, וזה קורה כשהיא מבוססת על התפיסה: "אם זה טוב בשבילי, זה בטוח גם טוב בשבילך", במקרה כזה, העצמאות איננה דמוקרטיה אלא דיקטטורה, וזה כמובן כשצד אחד מרגיש "עצמאי" יותר מהצד השני, שזה בכלל לא הדדי. מה ש"מחייב" את בן הזוג השני להיות בסדר ולהשלים עם כל הבחירות והרצונות של בן הזוג האחר.
במקרים חמורים יותר, זה מגיע לרודנות חונקת וכפייתית, שקובעים לך סדר יום, לאן תגיע ישר מהעבודה, תדווח על כל מקום שאתה נמצא בו, גם אם הלכת לקניות בסופר, לקבוע היכן מתארחים לאן יוצאים, מבלי לברר אם לצד השני יש העדפות אחרות. במקרים של "עצמאות הדדית", אנחנו יכולים להיתקל במצב קשה לא פחות, של שני רודנים שקרובים לפתוח במלחמת עולם, וכי למה "העצמאות שלך יותר חשובה משלי?" "למה שנקשיב לך ולא לי?" ואז, אם אין את החוכמה לדעת מתי להתגמש, נגלה שכל אחד בחר בעצמאות שלו, אבל שניהם בסופו של דבר חווים את עצמאותם לבד.
ישנם מקרים קיצונים שבסוף כל אחד מבני הזוג התארח אצל ההורים שלו או יצא לבד למקום שבו היה חפץ לטייל, ובן הזוג השני לא הצטרף אליו, הוא כרגע "עצמאי", במקום אחר…ישנו היבט אחר של "עצמאות רעילה", שאיננה בהיבט המנטלי אלא בהיבט הרגשי. יותר מדי עצמאות עשויה לעכב את הקשר הרגשי המובנה עם בן הזוג שלך. זה טבעי להיות תלוי רגשית ביחסים אינטימיים, אבל אם אתה נוטה מדי ל"עצמאות", המצב הטבעי הזה עלול להיפגע. כשאתה בא בגישה שעליך לפתור הכל לבד, שאתה לא כאן כדי לקבל כתף תומכת ולהיות נזקק למישהו שימלא אותך ברגשות חיוביים, אוהבים, מחזקים, לא רק שפספסת את מהותה של חבירות אמת, אלא שאתה תצבור הרבה דברים בבטן עד שתתפוצץ.
כולנו מקווים להרגיש בטוחים במערכות היחסים שלנו. כל אדם זקוק ו/או משתוקק לביטחון בקשר מבן הזוג שלו, תחת הידיעה: "יש לך את הגב שלי תמיד". הצורך הזה בחיבור ותלות רגשית של חבירות אמת, יושב על חלק המוח ההישרדותי המולד שלנו ללא קשר לרמת הביטחון העצמי שלך לאהבת עצמך ולכמה אתה יכול להסתדר לבד. בעיקר אם את אישה שבחרה ב"עצמאות" רגשית, את מאבדת את החוויה לתת לגבר שלך את האפשרות להקשיב ולחזק ולתמוך בך, בנסיכה שלו.
הרשי לעצמך לפעמים להזדקק לבן הזוג שלך, לפנות אליו, (כשהוא מגלה נכונות כמובן וכשאפשר לסמוך עליו), זה הכי אנושי. ספרי לבן הזוג שלך מה יכול לעזור לך ולהעצים אותך. סביר להניח שהוא לא קורא מחשבות. ואל תתביישי לבקש חיבוק אם צריך. זה ממש לא נכון לומר שזוגות עם תקשורת טובה, שמרגישים בטוח ונכון לשתף ולא לשמור בבטן, לא רבים לפעמים או נתקלים בבעיות מדי פעם, הם כן! כמו רוב הזוגות. אך מה שבטוח הוא, שכשהדברים יוצאים מהמסלול הישר – האדם שנמצא בזוגיות בטוחה, יתקשר וידבר על מה שהוא מרגיש ובני הזוג יחד יתכנסו כדי לטפל בבעיה כדי לחזור למסלול הישר.
הם מבינים שעצמאות זוגית היא בעיקר דמוקרטית: של היכולת לדבר מבלי שיסתמו לי את הפה.
הוספת תגובה