היה לי שבוע קשה, אמרה גאיה, והרגישה ונראתה ירודה. הרופא אמר לי שהטיפול בכימו אולי יקטין את הגידולים, אבל לא יעלים אותם. יצאתי מהפגישה איתו, אמרה גאיה, בהרגשה קשה, שזה לא יעלם ואני לא אצא מזה. בנוסף, יש לי גם חיידק נדיר בשתן. שקשה להיפטר ממנו, סיפרה גאיה, הרופא שלח אותה לאורולוג.
כל, רופא, אמר לה משהו אחר. ההרגשה, אמרה גאיה, שאין לה שליטה על הגוף, וזה דיכא אותה. גאיה סיפרה שניסתה לעשות מדיטציה לבד. כמו שהיא עושה בבית כל יום. אבל, לא כל כך הצליחה. רק זולגות הדמעות מעינייה.
במדיטציה, שלחנו אור לאזור הגידול, שהתחיל להמיס אותו בדמיון. ביקשתי מגאיה שתשאל את הגידול, איך היא תוכל להמיס אותו? התשובה שהגיע מהגידול (או/ו מחכמת הגוף של גאיה ) הייתה: את צריכה להירגע. לעשות ספורט, מדיטציה, לקחת תוספים, צמחי מרפא.. ולחייך.
לקראת סוף המדיטציה, ביקשתי מגאיה, לראות את עצמה, בעוד 5 שנים. בריאה, מלווה את הבן שלה לגיוס, לסיום הטירונות.
לשיחרור מהצבא.
חוזר מהטיול אחרי צבא.
מתחתן, מביא נכדים.
תראי את התמונות האלה, אמרתי לגאיה, כאילו זה אמיתי, כאילו זה קורה עכשיו. ואת שם, בריאה, מחייכת, מאושרת.
גאיה, באמת הרגישה בריאה ומאושרת, ויצאה עם חיוך ותקווה לחיים ארוכים ובריאים יותר. לא תמיד יש לנו תשובות להכל. היכולת להירגע ולהתחבר לחוכמת הגוף שלנו, עוזרת לנו להתחבר לעצמנו. ולהרגיש טוב יותר. כשאנחנו מחוברים ורגועים מבפנים, מתוך השקט הזה, התשובות יגיעו אלינו בצורה כזאת או אחרת. אם רק נקשיב.
הוספת תגובה