הניתי מאוד מהקומדיה הרומנטית בה צפיתי. הסרט מעלה נושא השנוי במחלוקת בין החברה המודרנית לחברה המסורתית ואף הדתית בעניין אהבה ונישואין. כפי שציינתי לעיל האם לבחור בן/ בת זוג כפי שהלב מורה? או כפי שההורים/ השדכן בוחרים עבור הבן/ הבת???
הסרט מספר את ספורה של זואי צעירה בריטית בימאית וצלמת של סרטי דוקו, עטורת פרסים ומצליחה, המתעדת את קאז ידידה מהילדות ועד הלום, רופא ממוצא פקיסטני המתגורר עם משפחתו המאוד מסורתית בשכנות לאמה המאוד מוחצנת של זואי( אמה טומפסון הטובה),אמה אוהבת ומשתלבת היטב עם המשפחה הפקיסטנית ומנבא לשדך לזואי את הרופא הווטרינר שלה. אבל זואי מתנגדת לשידוכים וטוענת ש" יש ללכת בעקבות הלב"!
זואי מתעדת את בחירת הכלה לקאז דרך הפייסטיים, אישה צעירה זרה פקיסטנית שגם עבורה זהו שידוך כמובן שבחרו הוריה. ואז נוסעת כל משפחת החתן כולל הסבתא המאוד דתייה כדי לקיים את טכס החתונה כמיטב המסורת. כמובן שזואי ואמה מצטרפות לנסיעה הרחוקה וזואי ממשיכה לתעד. אבל מורגש מתח בדבריה והשידוך הזה די מוזר בעיניה.
גם קאז המאמין שעליו להינשא בדרך המסורתית לכלה שבחרו הוריו, נמשך בסתר לבו לחברתו מילדות, זואי. המתח עולה כאשר מסתבר שהכלה הצעירה בעצם מאוהבת במישהו אחר. ושלקאז יש אחות בבריטניה שנישאה מאהבה לצעיר בריטי ונולדה להם תינוקת אבל הם מוחרמים עי המשפחה מכיוון שלא התחתנו בדרך המסורתית.-שידוך. כפי שמציינים הוריו של קאז: האהבה תבוא בהמשך הנישואין".
הסרט רצוף מוסיקה וריקודים הודים ופקיסטניים בהם משתלבת אמה של זואי בשמחה רבה.
עד לסוף המפתיע! או שלא!
האם התאהבות ספונטנית? או שידוך?
מה הקשר לאהבה?
דילמה!!!
סרטון: באדיבות פורום פילם
בימוי: שקאר קאפור
שחקנים: לילי ג'יימס, שזאד לאטיף, אמה תומפסון
הוספת תגובה