וככל שנהיה בהודיה על מה שיש לנו, עדיין תנשוף בעורפנו תחושה של החמצה ותקווה כלשהי למשהו שאנו מאד רוצים שיקרה. ימי חגנו האישיים והלאומים מפעילים אותנו רגשית. אנו יותר רגשניים ואפילו עצובים בימים הללו. ראשית- נבין שזה טבעי ובריא! שנית- איזה כייף שתמיד יש מה לחלום ולשאוף. שלישית- יש לזה פתרון!
זה נכון מידי פעם לעצור את המרוץ, להתבונן מסביב ולשאול את עצמנו מי אנחנו? מה אנו רוצים להשיג? מה חשוב לנו? מה יעשה אותנו מאושרים? אם אנו ללא זוגיות- האם זוגיות היא זו שבאמת תמלא את החלל והבדידות שבתוכנו? או שזה רק תירוץ למלא את הריק הפעור בנפשנו על ידי האחר, ולא על ידנו. ולא הגיע הזמן לקחת אחריות על חיינו? לבקש? לשאוף? להתאמץ במקום הנכון כדי להשיג.
שמעתם על טכניקת ההזמנה? נחשפתי אליה בשנים האחרונות אבל אם אהיה גלויה- לא השתמשתי בה לפי ההוראות ההפעלה המדויקות. פיתחתי טכניקת הזמנה לעצמי. טכניקת ההזמנה המקורית מושתתת על כתיבה מדויקת של זימון מציאות: האיש שהייתי רוצה שיכנס לחיי: כיצד הוא נראה, כיצד יתייחס אלי, ואיך תראה מערכת היחסים בינינו. להיכנס בתיאור לרזולוציה עמוקה ככל האפשר. ממש להרגיש את זה קורה. כותבים הכול על נייר, מקריאים את הנייר לעצמנו פעמיים ביום 21 יום: פעם ראשונה כשאנו מקיצים בבוקר כשגלי אלפא עדיין קיימים ומחדירים את הבקשות אל היקום, גלי אלפא הם גלי פעילות חשמלית של המוח בשעת רגיעה. ופעם שניה דקה לפני שאנו נרדמים בלילה. כעבור 21 יום אנו אמורים להרגיש בשינוי אנרגטי.
שיטת ההזמנה שלי מושתתת קודם כל על טכניקת ההודיה. אומרת תודה מידי יום על כל מה שיש לי. כל מה שאני מעריכה בעצמי וגורם לי לסיפוק הן מבחינה חיצונית והן מבחינה פנימית. הכישרונות שקיבלתי בלידתי והיכולות שפיתחתי. לכל אחד מאתנו יש כשרון מולד אחד לפחות. הודיה על שפע רוחני ושפע פיזי. שפע זה לא בהכרח עושר- עושר זה עניין יחסי במיוחד בעידן השפע וההתמכרות שלנו לשפע. יש לי לא מעט חברים שהחליטו לקזז ולתרום מארון הבגדים שלהם תשעים אחוז מהבגדים ולהישאר רק עם עשרה אחוזים, כי בפועל- אנו משתמשים עם מעט דברים. העיניים שלנו פשוט גדולות. גבר עשיר לא בהכרח יפנק אותנו, או יהיה מסוגל להעניק לנו עושר רוחני וגבר שאינו בעל ממון- לא בהכרח עני, וזה לא בהכרח ימנע ממנו לפנק אותנו בעניינים שיגרמו לנו לחוש מחוזרות ונאהבות. אם נדייק במה באמת יעשה אותנו מאושרות ומאושרים- נוכל לממש את זה.
לאחר ההודיה אני מבקשת מה אשמח לקבל מהיקום. אומרת זאת בקול רם כדי שהמילים יתעופפו ויביאו בשורות. למילים יש כוח- מילה בונה מילה הורסת. שיחות ובקשות בקול רם ועם עצמי גם מסדרות לי את הראש מה באמת אני רוצה, מה מדויק לי ומה חשוב.
עלינו להתרכז בבקשות, לא להתלונן ולקטר על מה שיש אלא לבקש. מדמיינת את הבקשות בעיניי רוחי מתגשמות. כשזימנתי את הזוגיות הבאה שלי- לא ראיתי אותו בבהירות, אולי לא רציתי לראות- השארתי את תווי פניו מסתוריים. ראיתי אותו בקווי מתאר. קיבלתי לחיי גבר כשחזותו קרובה למה שביקשתי. כמובן עם תכונות אופי שהיו משמעותיות עבורי. בעיקר נאמנות ואינטליגנציה רגשית ושכלית. זה לא במקרה, מאמינה שכשאנו מתמקדים וחשים ראויים לקבל- כי עברנו ועדיין עוברים תיקונים במטרה להיות טובים יותר לנו ולחברה.
אל תתביישו לבקש- מגיע לנו להיות מאושרים!
בברכה
מאת: רונית נוביק, אמנית רב-תחומית ומנטורית
הוספת תגובה