מראה עיניים ומשיכה ראשונית- הדבר הראשון שתופסים אותנו. חוש הראייה וחוש הריח מגיבים ומנחים אותנו ראשונים. ממליצה להשתמש בבושם ואפטרשייב בעדינות, שלא יהיה חזק ודומיננטי. לא לנסות בושם חדש בפגישה ראשונה. התאמת בושם לעורנו היא תורה שלמה לכשלעצמה.
מה משפיע על המראה החיצוני שלנו שאנו לא יכולים לקלוט דרך צילומים באפליקציות ופוסלים? כריזמה כמובן, והפנימיות שמוקרנת החוצה והופכת אותנו לאנשים בולטים, נוכחים ויפים. איך אמר לי חבר: "אני יודע שהיא לא יפה ממבט ראשון אבל ממבט שני היא הכי יפה בעולם". יופי הוא תמיד עניין של טעם אישי ומורכב מהמון רכיבים, ובכלל בגילאים שלנו אנו מניחים דעתנו בעיקר על אסתטיקה, טוב לב, נתינה, ערכים מקבילים ודבר נוסף משמעותי ואולי הכי חשוב- שיראו אותנו ויקבלו אותנו כמו שאנחנו!!! איך אני אומרת: "אני רוצה להישען על הכתף שלך ולהרגיש שהיא בית עבורי. כשזה יקרה- אדע שזה זה!"
במפגש ראשון ובכלל בימים ראשונים של ההיכרות אנו יכולים לקלוט את מהות הבן-אדם ומהות הקשר. עלינו רק לפקוח עיניים ולשים לב לפרטים. מי שבוחר לעצום עיניים שלא יתפלא מדוע צצות אחר כך הדילמות. הדילמות לא צצות כך סתם, הן תמיד צפו ברקע רק בחרנו להתעלם מהן. הייתה תקופה שהחלטתי לעשות ניסוי ויצאתי במשך שבוע שלם כל יום לדייט אחד. עם גברים שהצטיירו איכותיים ופנויים לקשר. הייתי המומה לראות שבמהלך דייט ראשון 90 אחוז מהגברים לא פסקו לדבר על עצמם ולא נתנו לי מקום להתבטא. אגב, אני מתארת סיטואציות מהזווית הנשית, מתארת לעצמי שגם גברים חווים את זה מהצד הגברי. נשים שלא פוסקות לדבר ולא נותנות מקום…
בשלב כלשהו הייתי עוצרת אותם בשטף שיחתם ושואלת אם הם בדיאלוג או מונולוג? בשלב זה כבר לא היה לי כוח להיפתח ולספר על עצמי. חשתי שלא רואים אותי… חשוב מאד בדייט ראשון תמיד לראות את הצד השני. לתת לו מקום, אל תהיו עסוקים בעצמכם. לפעמים אנו נרגשים, רוצים להרשים, ולא שמים לב לאיזון בין הכוחות. תהיו נינוחים ומאידך גם דרוכים וקשובים לצד השני שהוא חש בנוח עם הסיטואציה.
שימו לב אם הם נדיבים, שתלטניים, קשובים לנו באמת. יש גברים שבדייט ראשון לא מוכנים לצאת למסעדה אלא לקפה. אומרים שזה לא מתוך קמצנות אלא מתוך הרצון באמת להכיר קודם. ואם זה יהיה מוצלח אז דייט שני יהיה במסעדה. יש נשים שבוחרות להקדיש לדייט ראשון 20 דקות בקפה- ומודיעות מראש. יש שמעדיפים דייט ראשון בדירתם על כוס יין, אני אישית מעריכה כנות וחושבת שכל עוד אנו מתקשרים מתוך אמת פנימית, זה עוזר לנו להבין מי עומד מולנו. היה לי דייט ראשון עם גבר מרשים במסעדה איכותית. הוא הכיר את התפריט ובחר עבורנו את מנות הערב, לא שאל מראש מה אני אוהבת לאכול ומה לא. שתקתי ואפשרתי לו להוביל מאחר שבחרתי לזרום ולקרוא התנהגות, הבנתי שהוא אדם שאוהב שליטה ולנווט. כשהביאו את המנות והוא הבין שאני לא נוגעת בגבינות ובבשר- הזמין לי מנה שבחרתי בעצמי. הייתה בו גם נדיבות. תוך איסוף נתונים אנו קולטים קווי אופי והתנהגות ולבחון התאמה. האם הוא מבחין שאני כבר עייפה? האם הוא מתעקש או מנסה לשכנע לסקס או מבין שאני רוצה לחכות עם זה? האם המגע שלו הראשוני רגיש, מתחשב, או בא ממקום של כיבוש ושליטה? אין נכון או לא נכון- יש מתאים או לא מתאים!
הרבה מאתנו מגיעים לקשר חסרי ביטחון וכל תגובה או חוסר תגובה שלנו יכולה להצטייר בפניהם כדחייה. אחרי דייט אחד- שלח לי בבוקר לטלפון מדבקת בוקר טוב. השבתי לו אחרי 4 שעות. הוא בא בטענות שמגיבה באיחור. אני פירשתי תשובתו כחוצפה ועניתי בכעס. הוא הרגיש חוסר יחס, אני תרגמתי כשליטה. אנו מגיעים ממקומות שונים בתפיסה והתנהגות. ומפתחים ציפיות בהתאם למה שאנו מכירים, כשהציפיות לא מתממשות – אנו מתאכזבים ונפגעים. אל תנסו לשלוט בצד השני אלא להכירו. בדייטים ראשונים אנו לא חייבים מאום זה לזו פרט לאמת וכבוד הדדי.
לרוב אנו מגיעים למערכת יחסים חדשה פגועים, שרוטים, רגישים יתר על המידה ודרוכים, בעקבות מערכות יחסים קודמות שלא היו בריאות לנו. אם לא באמת עברנו תקופת ניקוי פנימי, עבודה פנימית, ושאלה מה השיעור שהיינו צריכים ללמוד מהקשר- אנו עלולים למצוא את עצמנו משחזרים בשנית את אותם אתגרים שחווינו בסיבוב הקודם. במיוחד אם אנו נוהגים לבחור שוב ושוב את אותו הטייפ קאסט הגברי או נשי.
התנאי הראשון להצלחת מערכת יחסים חדשה היא הבדיקה העצמית שלנו- שסגרנו את הקצוות מהקשר הקודם. שנודה על הטוב שהיה ונסלח על מה שהצד השני לא היה יכול להיות בשבילנו: אם הוא השתנה במהלך הזמן ואיבדנו את החוט המקשר, אם הוא לא הצליח לספק את האהבה או הייחס שקיווינו לו מהקשר, אם הייתה לנו ציפייה שהוא ישתנה- ותוך כדי הבנו שאנו לא יכולים לשנות אף אחד, אם הוא אכזב וכו… אנו נסלח לו- לא כי הוא מצפה לזה אלא כי זה יוביל אותנו בקלות יותר לשלב הבא שלנו, ינקה אותנו. אני מכירה מישהי שבעלה נטש אותה לטובת אישה אחרת. מזה שנים ועד היום היא לא סולחת ובתוכה כעס ומרירות. בעקבות כך היא לא יכולה לייצר לעצמה מערכת יחסים חדשה בריאה. בגידה ורגש של דחייה הם עניין כאוב ולא פשוט אבל אם נסחוב את הכעס בתוכנו- לא נוכל להמשיך הלאה לקשר חדש. אנו חשים נבגדים לא רק בעקבות גבר/אישה אחרת, אלא גם בעקבות שהציפיות שלנו לא מומשו. נסו להיפתח לקשר חדש ולראות את האדם שממולכם ממקום נקי. תנו לו ולעצמכם צ'אנס. בואו בחיוך עם שמחה וניצוץ. השאר כבר יקרה מאליו…
שלכם באהבה
רונית נוביק, מנטורית ויוצרת רב תחומית
כתבה מצויינת!
הטיפים נהדרים!
עכשיו רק צריך ליישם.. אהבתי מאד!❤️