המוזיקאי והזמר יאיר חדאד מקדיש את זמנו מזה 20 שנה לאיסוף תפילות שירים מסורתיים וסיפורי עם מעברם הרחוק של יהודי תימן. על מנת לשחזר את החוויה התרבותית של יהודי תימן באופן הקרוב ביותר למקור הקדום, הוא ליקט את החומרים המקוריים ביותר, תירגם את המילים מערבית לעברית, ערך את השירים, עיבד אותם, התאים להם כלי נגינה וייצר מוזיקה ושירה מקורית מרגשת. אחד השירים המיוחדים שבימים אלו הוא עובד עליהם הוא "אבא שמעון", שהוא למעשה גרסת המקור לשיר "אבא שמעון" המוכר כיום, שחובר בהשפעת השיר הידוע מהדיוואן "אבא שמעון" שכתב שבזי. "שליחותי הגדולה היא להחזיר את הקול הקדום של השירה התימנית, קולם של הזקנים נקיי הדעת ששרו לפני שנים ואיש לא טרח להקשיב להם. קול זה נדחק הצידה עד שנעלם. זהו הקול שמהדהד באזניי כשאני שר", הוא אומר.
יאיר חדאד, בן 52, רווק תושב חריש, מחפש בכל מקום בארץ שאליו הוא מגיע את בית הכנסת התימני. וכך בשנת 2001 שנה הכיר את מארי יוסף מזעקי מגבעתיים, שהיה איש אשכולות, מגדולי הרוח של יהדות תימן, בעל בית כנסת שהיה לו ידע רב בתפילה ושירה נדירה. חדאד קיבל ממנו תפילה תימנית ללילות שבת בשם "ונהר יוצא מעדן להשקות את הגן", שמארי יוסף מזעקי קיבל ממורו מארי יחיא נחום ז"ל. אותה תפילה קדומה מופיעה בתיעוד נוסף משנת 2011 של יחיאל נחום מאשקלון, שגם היה תלמידו של מארי יחיא נחום ז"ל בעיר שגאדרה בתימן.
לאחרונה, בעקבות פרסום סרטון של תפילה זו באינטרנט, נוצר לחדאד קשר עם נכדו של מי שלפני 20 שנה מסר לו את התפילה. באותה הקלטה שולח הסבא מסר לנכדו ומבקש שילמד אותה זו ויעבירה מדור לדור. "הנכד שמע ביוטיוב את ההקלטה, התרגש ויצר קשר, ומאז אנו עובדים ביחד על תיעוד מורשתו הרוחנית של סבו", אומר חדאד.
"יבוא אדיר במהרה","במוצאי יום מנוחה" ו"המבדיל בין קודש לחול" ו"משביח שאון ימים" הם פיוטים קדומים למוצ"ש, שרובם אינם ידועים בגרסתם התימנית והתגלו ופורסמו לראשונה על ידי חדאד. פיוטים נוספים לקראת חגי תשרי בקריאתו של יאיר חדאד הם: הפיוט "אחות קטנה" לראש השנה (שחיבר אברהם גירונדי, איטליה) והיצירה "כתר מלכות" ליום כיפור (מאת שלמה אבן גבירול, ספרד).
בימים אלו, לאחר 20 שנות איסוף שירים ותפילות נדירות, מרגיש חדאד כי באפשרותו להציע שירה תימנית במגוון נושאים ועניינים. "כבר בתחילת דרכי באלבומים הראשונים, כששרתי מזמורי תהילים בשירה קולית, לא פעם שאלו אותי: 'מי עשה לך את העיבודים המוזיקליים?' – למרות שבשירים לא היה ליווי מוזיקלי. אם הצלחתי להעביר את העושר המוזיקלי דרך שירה קולית, זו הצלחה גדולה". לדבריו, בימי קדם היהודים בתימן הצטיינו בשירה, בלחן ובקול פעמונים מיוחד המרגש כל אדם, "ולכן מה שאיחד את הקהילות ותרם למסורת אלו היו תפילות, שירים וסיפורים מהתורה, שלהם חיברו לחן עממי וביצועים בקולם המעודן שניחנו בו. בנוסף ללבוש, לתכשיטים ולמסורת, הכול הצטרף לאווירה המיוחדת".
בחו"ל נוצרו לו שיתופי פעולה מוזיקליים, וביניהם עם כוכב הזמר מתימן עבד אלרחמן אלאכ'פש, שלמד מיאיר על איכותה של שירת השבזי ומסורת שירת היהודים בתימן והתפעל מאוד. יאיר אף נפגש בעמאן עם הזמר הגדול איוב טארש הנחשב לגדול אמני תימן, "בחו"ל יש קהל גדול לשירה אותנטית וקהל טוב ונאמן שיודע להאזין בסבלנות ובאורך רוח וליהנות מכל רגע,
כך התחילה לחלחל להכרתי ההבנה שאני עושה דברים גדולים ולהעריך את עשייתי ולהתחיל לראות בעצמי אומן.
כשנוצר החיבור ואיתו הרגשה נהדרת שסוף סוף יש מי שמבין את השפה שבה אני שר. אבל ואחרי הכל, קהל היעד הראשון שלי הם יהודי תימן בארץ" , הוא אומר.
חדאד: "כשאומרים 'מעשה אבות סימן לבנים' זה מזכיר לי את סבא שלום (סאלם חדאד) מצד אבא, מהעיר ד'מאר בתימן. שהיה איש ספר ומלומד בתורה, שממנו קיבלתי דיואן בכתיבת יד שהביא מתימן ומעל לכול את תכונת העיון והמחשבה. את הסבא שמעון תנעמי, מצד אמי גם הוא מהעיר דמאר שהיה רועה צאן בתימן, אני זוכר מילדותי יושב במרפסת ביתו לפנות ערב שר לעצמו בהתלהבות שירים של שבזי, וגם מספר סיפורים מחייו של שבזי. היה נדמה כאילו סבא הכיר מקרוב את המשורר, למרות ששבזי חי לפני כ-400 שנה. זה מה שנצרב בתודעתי כבר בילדותי, שחשתי שהמילים נוגעות בי ומעוצמת ההזדהות הרגשתי שהבנתי כל מילה, למרות שלא ידעתי ערבית. כבר אז החלטתי שכשאגדל אלמד ואשמר את כל מה שספגתי בילדותי בבית סבא, את קול השיר והלחנים הייחודים שמרטיטים את הלב. זו השירה התימנית הלא ידועה שאף זמר לא שר, אבל גם הנביעה שממנה צמחו השירים המוכרים. כשגדלתי קיבלתי על עצמי להציל מתהומות השכחה את היצירות הנפלאות האלה, שעם השנים הלכו ונעלמו".
חדאד עוסק בעולם שלם של ניגונים ובשחזור השפה הביטוי השירית, שהיא שפה ראויה ללימוד בפני עצמה. ביצירות אלו יש מגוון רחב של יכולות ביטוי, זו שירה שהתגבשה במשך מאות שנים ממשוררי תימן לזמנים שונים, לשבתות, לחגים, לחתונות ולשמחות ולעצב. שירים אלו נאספו בספר השירים של יהודי תימן הנקרא: "דיואן", שאחד השיר בו "אבא שמעון" השיר המקורי שכתב רבי שלום שבזי הוא שיר תפילה לאל, ואילו השיר "אבא שמעון" המפורסם כיום הוא גרסה עממית לשיר "אבא שמעון" המקורי. לחדאד היה חשוב מאוד שהשיר המקורי יתפרסם, וכך זכה "אבא שמעון" לכבוד הראוי לו וקיבל עיבוד מוזיקלי חדש נאמן למקור, בליווי כלי מיתר ונגן עוד מתימן, וכל זה מוגש בסרטון וידאו המלווה בכתוביות המתרגמות את מילות השיר.
על מנת לפרסם יצירות ייחודיות אלו פתח חדאד ערוץ יוטיוב הפעיל משנת 2008, ואף היה הראשון שהעלה את תכני יהדות תימן לרשת. כבר אז הוא שילב קטעי וידאו שערך – כיצירה הנובעת מהלב. "כשצופים בסרטונים ומאזינים לשירים נהנים מחשיפה נכונה ליצירות החשובות של משוררי תימן שערכתי והפקתי על מנת לשמר את מסורת השירה לדורות הבאים. במהלך עשייה זו אני חש התחדשות רוחנית מיוחדת, ומודה על כך שזכיתי להיות דובר נאמן לשירתם של משוררי תימן. כל מי שצופה בשירים ומאזין להם מקבל ערך רב, ואף נהנה מאווירה מיוחדת ומרוגע אמיתי", הוא מציין.
הוא מתכוון להקדיש קובץ מיוחד לסיפורי הצלחה ולסיפורים שמאחורי השירים. במקביל, הוא למד להעריך את שירת הנשים העממית העוסקת בחוויות החיים מהווי המשפחה, שירי רועים, שירים, ועוד. במהלך עשייתו המוזיקלית במהלך השנים גילה חדאד שירים וסיפורים מיוחדים של יהודי תימן, שמעולם לא סופרו ולא תועדו. ככל שהרבה לחקור גילה שמדובר בתרבות בעלת עושר תרבותי מגוון ביותר.
יאיר חדאד נולד בחיפה, וכשהיה בן שנה עבר עם משפחתו לבנימינה בה גדל עד גיל 11. בהמשך למד בישיבה חרדית עד גיל 19, ולאחר שסיים את הישיבה לא התגייס לצבא למרות שרצה בכך. "הרקע בישיבה היה שונה מאוד מהמסגרת הצבאית, ולכן לא יכולתי להתחבר לשירות הצבאי למרות שרציתי. היו שנים שבהן חשתי פיספוס וחוסר חיבור לחברה הישראלית בשל העובדה שלא התגייסתי לצבא, אבל עיסוקי בשורשיי החזיר לי את החיבור לעצמי והתחלתי יותר לקבל ולהבין שמסלול החיים שעברתי שמר על תודעתי נקייה יחסית מהשפעות של הסביבה, מה שכיום מאפשר לי חיבור טוב שכנראה לא מתאפשר לאחרים, והתפקיד שלי לחבר את כולם".
הרקע המוזיקלי שלו מגיע מזיכרונות ילדותו, "שם נצרב לי בתודעה מה זאת שירה תימנית ואיך בדיוק היא נשמעת. בעזרת העשייה המוזיקלית שלי אני משחזר בדייקנות אותו זיכרון ילדות של שפת השירה הקדומה, ייחודית, רגישה, עדינה ואיתנה, שאינה תלויה בזמן ומקום, ללא מועד תפוגה ורלוונטית לכל זמן".
חיבורו המשמעותי לשירה ולמוזיקה התימנית החל לאחר שהתחיל להשלים בגרויות. בלימודי הספרות קיבל לראשונה מושגים מושכלים מעולם השירה בכלל ושירת ימי הביניים בפרט מעיונים בשירת יהודה הלוי ומשוררי תור הזהב בספרד. "לימוד הספרות לימדו אותי להבין מהו ערכה של שירה והדימיון הרב לשירה התימנית שליוותה אותי מילדות – שירת השבזי ומשוררי תימן שבספר הדיוואן התימני, שיש הרואים בה המשך ישיר לאותה שירה מספרד, שירת תור הזהב".
לדבריו, "ייתכן כי בשל אילוצים מסחריים שקיבלו על עצמם זמרי התקופה כדי לקרב את השירה התימנית לאוזן הממוצעת ובכך להקל על המאזינים להתחבר אליה, וברור שאינם משקפים אותו כובד ראש של השירה התימנית. גם אני גדלתי על המוזיקה התימנית של אהרון עמרם צלילי הכרם וציון גולן, ומה שקיבלתי מהם בהחלט עזר לי להתחבר בילדות. כשגדלתי חיפשתי יותר מזה, ומצאתי הכול בשירת הזקנים. ביצירתי אני מזמין את המאזינים להגדיר מחדש את הרגלי ההאזנה, ולהתחבר לשירה התימנית הקדומה, שהיא חוויה עשירה ושונה ממה שהורגלנו עד כה".
כך עברו השנים עד שהתגלגל לידיו תקליטור תיעודי בהפקת בית התפוצות של שירה תימנית בביצוע זקני העדה, שבו שמע לראשונה את שפת השירה כפי שהייתה נשמעת בילדותו. "זו הייתה נקודת המפנה, שבה הזדמן לי להקשיב ברצינות לשירה תימנית כפי שנשמעה בסביבתה הטבעית, ללא תיווך של עיבוד מוזיקלי. זה בדיוק מה שחיפשתי כדי להתחקות אחר מקור נביעת השיר. האמנתי כי זו בדיוק השירה שצריכה להיות בקדמת הבמה ועליה צריך לחנך את הדור הבא, ומאז שירים אלו הפכו להיות הפלייליסט המועדף עליי" כי הלב שלי ביקש הרבה יותר ממוסיקה קלה.
חשיפתו המשמעותית לעומקי השירה התימנית התרחשה כשהוזמן לעבוד בעריכה דיגיטלית, בעריכת ההקלטות ביתיות של מארי סאלם כהן מירושלים – של קריאת התורה ותהילים. בחשיפה יומיומית לשירה זו במסגרת העבודה, נגלה לפניו הרובד העמוק של השירה התימנית: שירה חכמה ומושכלת בטוב טעם וברמה של גאונות שכבר לא שומעים כיום. "בהתחלה לא זיהיתי כלום חוץ מקולות הבוקעים מהרמקול. זו הייתה שירה מורכבת מדי לאוזן הממוצעת שגדלה על האזנה לשירה קלה. וכך לאחר שנים, שבהן ישבתי והאזנתי לשירת זקנים, שרתי והקלטתי את עצמי מקריא את תהילים. ולמרות ששרתי ללא ליווי מוזיקלי, עבורי זו הייתה שירה של ממש ויכולתי לשמוע בה צלילים והרמוניות של מקהלה וכלי זמר ששמעתי באוזני רוחי. הרי השירה הקולית קדומה יותר מהנגינה בכלי שיר. לכן, לתפיסתי, יש לה עדיפות וכן הבנתי את מנהג אבותי לשורר בקול".
כך, במשך שנים, נמנע מלהוסיף מוזיקת ליווי לשירה זו, מתוך הבנת החשיבות של השירה הקולית כפי שהיא במקור הקדום. הוא מצא בלחנים עצמם מוזיקליות קולית עשירה, וכך למעשה לא היה צורך באף תוספת מוזיקלית. חדאד: "כמעט לכל שיר שאני מפיק מוזיקלית אני מפרסם במקביל גרסה ווקאלית, ללא ליווי כלי נגינה. כמוזיקאי חשוב לי לוודא שהשיר עומד בפני עצמו ונשמע יפה ללא תמיכת ליווי מוזיקלי. חשוב להבין כי סביבת הגידול הטבעית של השירה התימנית היא קולית ואינה זקוקה לכלי נגינה, כי כבר יש בה הכול. החוכמה של הזמר ששר היא להביא לידי ביטוי אותה שלמות באמצעות שירתו הקולית. אני מאמין ביכולת ההקשבה של המאזינים, גם אם זה לוקח שנים. בשילוב החשיפה הנכונה הקהל ייצא נשכר וילמד לזהות את האיכויות הרבות בשירה זו, באופן המיוחד שאני מגיש".
לערוץ היוטיוב של המוזיקאי והזמר יאיר חדד:https://www.youtube.com/user/temani10
הוספת תגובה