עמוד הבית » פרשת וילך

פרשת וילך

צילום: pexels
מה בפרשה?

הפרשה נפתחת בפסוק: "וַיֵּלֶךְ, מֹשֶׁה; וַיְדַבֵּר אֶת-הַדְּבָרִים הָאֵלֶּה, אֶל-כָּל-יִשְׂרָאֵל.  "

הפרשה מתרחשת בתאריך ז' באדר – יומו האחרון של משה רבינו.

הנושאים הנידונים בפרשת וילך:

  • יהושע בן נון מקבל את הנהגת העם
  • חיזוק העם בביטחון בה'
  • משה מחזק את יהושע וכותב את התורה
  • מצוות הקהל
  • נבואה לעתיד לבוא
  • שירת האזינו
  • הנחת ספר התורה לצד ארון הברית

 

  • יהושע בן נון מקבל את הנהגת העם

משה רבינו בן 120 וביומו האחרון הוא נפרד מבני ישראל ואומר להם שהוא לא יכול לעבור את הירדן, אך יהושע בן נון יחליף אותו ובעזרת השם ינחיל להם את הארץ: "יְהוָה אֱלֹהֶיךָ הוּא עֹבֵר לְפָנֶיךָ, הוּא-יַשְׁמִיד אֶת-הַגּוֹיִם הָאֵלֶּה מִלְּפָנֶיךָ–וִירִשְׁתָּם; יְהוֹשֻׁעַ, הוּא עֹבֵר לְפָנֶיךָ, כַּאֲשֶׁר, דִּבֶּר יְהוָה. "

צילום: pexels

חיזוק העם בביטחון בה'משה מחזק את העם ואומר להם שכפי שה' נתן בידם את סיחון ועוג: "וְעָשָׂה יְהוָה, לָהֶם, כַּאֲשֶׁר עָשָׂה לְסִיחוֹן וּלְעוֹג מַלְכֵי הָאֱמֹרִי, וּלְאַרְצָם–אֲשֶׁר הִשְׁמִיד, אֹתָם וּנְתָנָם יְהוָה, לִפְנֵיכֶם", כך הוא ייתן להם לרשת את הארץ וישמור עליהם: "חִזְקוּ וְאִמְצוּ, אַל-תִּירְאוּ וְאַל-תַּעַרְצוּ מִפְּנֵיהֶם:  כִּי יְהוָה אֱלֹהֶיךָ, הוּא הַהֹלֵךְ עִמָּךְ–לֹא יַרְפְּךָ, וְלֹא יַעַזְבֶךָּ.". על בני ישראל מוטלת החובה לנתץ ולהשמיד את כל העבודה הזרה של הגויים: "וַעֲשִׂיתֶם לָהֶם–כְּכָל-הַמִּצְוָה, אֲשֶׁר צִוִּיתִי אֶתְכֶם."

  • משה מחזק את יהושע וכותב את התורה

משה קורא ליהושע בן נון ומחזק אותו לעיני כל בני ישראל: "וַיִּקְרָא מֹשֶׁה לִיהוֹשֻׁעַ, וַיֹּאמֶר אֵלָיו לְעֵינֵי כָל-יִשְׂרָאֵל חֲזַק וֶאֱמָץ–כִּי אַתָּה תָּבוֹא אֶת-הָעָם הַזֶּה, אֶל-הָאָרֶץ אֲשֶׁר נִשְׁבַּע יְהוָה לַאֲבֹתָם לָתֵת לָהֶם; וְאַתָּה, תַּנְחִילֶנָּה אוֹתָם."

לאחר מכן משה כתב את התורה ומסרה לשבט לוי : "וַיִּכְתֹּב מֹשֶׁה, אֶת-הַתּוֹרָה הַזֹּאת, וַיִּתְּנָהּ אֶל-הַכֹּהֲנִים בְּנֵי לֵוִי, הַנֹּשְׂאִים אֶת-אֲרוֹן בְּרִית יְהוָה; וְאֶל-כָּל-זִקְנֵי, יִשְׂרָאֵל.". שאר השבטים ראו זאת וביקשו העתק ומשה כתב גם להם. סה"כ משה כתב 13 ספרי תורה ביום אחד שזהו דבר בלתי נתפש וזה נעשה, כמובן, בדרך נס. רק לסבר את האוזן: לסופר סת"ם שכותב ספר תורה אחד לוקח פרק זמן של כשנה אחת לכתוב ספר תורה אחד ואילו משה כתב 13 ספרי תורה ביום אחד!

צילום: pexels

 

  • מצוות הקהל

משה ציווה את בני ישראל שבכל חג סוכות לאחר שנת שמיטה, כלומר, אחת לשבע שנים, כל בני ישראל יאספו לצורך קריאת התורה: "וַיְצַו מֹשֶׁה, אוֹתָם לֵאמֹר:  מִקֵּץ שֶׁבַע שָׁנִים, בְּמֹעֵד שְׁנַת הַשְּׁמִטָּה–בְּחַג הַסֻּכּוֹת בְּבוֹא כָל-יִשְׂרָאֵל, לֵרָאוֹת אֶת-פְּנֵי יְהוָה אֱלֹהֶיךָ, בַּמָּקוֹם, אֲשֶׁר יִבְחָר:  תִּקְרָא אֶת-הַתּוֹרָה הַזֹּאת, נֶגֶד כָּל-יִשְׂרָאֵל–בְּאָזְנֵיהֶם הַקְהֵל אֶת-הָעָם, הָאֲנָשִׁים וְהַנָּשִׁים וְהַטַּף, וְגֵרְךָ, אֲשֶׁר בִּשְׁעָרֶיךָ" וכך ילמדו ויקבלו יראת שמיים: "בלְמַעַן יִשְׁמְעוּ וּלְמַעַן יִלְמְדוּ, וְיָרְאוּ אֶת-יְהוָה אֱלֹהֵיכֶם, וְשָׁמְרוּ לַעֲשׂוֹת, אֶת-כָּל-דִּבְרֵי הַתּוֹרָה הַזֹּאת."

  • נבואה לעתיד לבוא

הקב"ה פנה אל משה שיבוא עם יהושע אל אוהל מועד ושם מסר להם שלעתיד לבוא יהיה לעם ישראל שפע גדול, והם ישכחו שזה הגיע מה' ויתחילו לעבוד עבודה זרה: "וַיֹּאמֶר יְהוָה אֶל-מֹשֶׁה, הִנְּךָ שֹׁכֵב עִם-אֲבֹתֶיךָ; וְקָם הָעָם הַזֶּה וְזָנָה אַחֲרֵי אֱלֹהֵי נֵכַר-הָאָרֶץ, אֲשֶׁר הוּא בָא-שָׁמָּה בְּקִרְבּוֹ, וַעֲזָבַנִי, וְהֵפֵר אֶת-בְּרִיתִי אֲשֶׁר כָּרַתִּי אִתּוֹ.". כתוצאה מהפרת הברית עם ה', הם יענשו ולא יעזרו להם התפילות והתחנונים: "ְחָרָה אַפִּי בוֹ בַיּוֹם-הַהוּא וַעֲזַבְתִּים וְהִסְתַּרְתִּי פָנַי מֵהֶם, וְהָיָה לֶאֱכֹל, וּמְצָאֻהוּ רָעוֹת רַבּוֹת, וְצָרוֹת; וְאָמַר, בַּיּוֹם הַהוּא, הֲלֹא עַל כִּי-אֵין אֱלֹהַי בְּקִרְבִּי, מְצָאוּנִי הָרָעוֹת הָאֵלֶּה. וְאָנֹכִי, הַסְתֵּר אַסְתִּיר פָּנַי בַּיּוֹם הַהוּא, עַל כָּל-הָרָעָה, אֲשֶׁר עָשָׂה:  כִּי פָנָה, אֶל-אֱלֹהִים אֲחֵרִים. " כדי למנוע מצב זה, ה'  ביקש ממשה ויהושע להזהיר את בני ישראל כבר עכשיו וזאת באמצעות כתיבת שירה שבה יצוינו כל העונשים שיגיעו בעקבות הפרת ההסכם: "וְעַתָּה, כִּתְבוּ לָכֶם אֶת-הַשִּׁירָה הַזֹּאת, וְלַמְּדָהּ אֶת-בְּנֵי-יִשְׂרָאֵל, שִׂימָהּ בְּפִיהֶם:  לְמַעַן תִּהְיֶה-לִּי הַשִּׁירָה הַזֹּאת, לְעֵד–בִּבְנֵי יִשְׂרָאֵל".

  • שירת האזינו

הקב"ה ממשיך ואומר שכאשר בני ישראל יכנסו לארץ ויזכו לשפע גדול הם ישכחו מי נתן להם אותו ויתחילו לעבוד עבודה זרה: "כִּי-אֲבִיאֶנּוּ אֶל-הָאֲדָמָה אֲשֶׁר-נִשְׁבַּעְתִּי לַאֲבֹתָיו, זָבַת חָלָב וּדְבַשׁ, וְאָכַל וְשָׂבַע, וְדָשֵׁן; וּפָנָה אֶל-אֱלֹהִים אֲחֵרִים, וַעֲבָדוּם, וְנִאֲצוּנִי, וְהֵפֵר אֶת-בְּרִיתִי". השירה שמשה ויהושע נתבקשו לכתוב נועדה לשמש עדות לכך שכשיגיעו המכות והעונשים לא יהיו לבני ישראל תירוצים שלא הזהירו אותם מראש על כך כי ה' מכיר את טבעו של האדם: "וְהָיָה כִּי-תִמְצֶאןָ אֹתוֹ רָעוֹת רַבּוֹת, וְצָרוֹת, וְעָנְתָה הַשִּׁירָה הַזֹּאת לְפָנָיו לְעֵד, כִּי לֹא תִשָּׁכַח מִפִּי זַרְעוֹ:  כִּי יָדַעְתִּי אֶת-יִצְרוֹ, אֲשֶׁר הוּא עֹשֶׂה הַיּוֹם, בְּטֶרֶם אֲבִיאֶנּוּ, אֶל-הָאָרֶץ אֲשֶׁר נִשְׁבַּעְתִּי".

  • הנחת ספר התורה לצד ארון הברית

משה מצווה את שבט לוי להניח את ספר התורה שכתב לצד ארון הברית כדי שהוא ישמש המקור לשאר ספרי התורה שעתידים להיכתב:  "וַיְצַו מֹשֶׁה אֶת-הַלְוִיִּם, נֹשְׂאֵי אֲרוֹן בְּרִית-יְהוָה לֵאמֹר לָקֹחַ, אֵת סֵפֶר הַתּוֹרָה הַזֶּה, וְשַׂמְתֶּם אֹתוֹ, מִצַּד אֲרוֹן בְּרִית-יְהוָה אֱלֹהֵיכֶם; וְהָיָה-שָׁם בְּךָ, לְעֵד".

משה מבקש מכל בני ישראל להתקבץ כי הוא יודע שלעתיד לבוא הם יעזבו את התורה והמצוות ויענשו קשות על כך: "כִּי יָדַעְתִּי, אַחֲרֵי מוֹתִי כִּי-הַשְׁחֵת תַּשְׁחִתוּן, וְסַרְתֶּם מִן-הַדֶּרֶךְ, אֲשֶׁר צִוִּיתִי אֶתְכֶם; וְקָרָאת אֶתְכֶם הָרָעָה, בְּאַחֲרִית הַיָּמִים–כִּי-תַעֲשׂוּ אֶת-הָרַע בְּעֵינֵי יְהוָה, לְהַכְעִיסוֹ בְּמַעֲשֵׂה יְדֵיכֶם", ולכן הוא מקריא להם את השירה הזאת: "וַיְדַבֵּר מֹשֶׁה, בְּאָזְנֵי כָּל-קְהַל יִשְׂרָאֵל, אֶת-דִּבְרֵי הַשִּׁירָה, הַזֹּאת–עַד, תֻּמָּם"  בפני השמים והארץ המשמשים עדים: "וְאָעִידָה בָּם, אֶת-הַשָּׁמַיִם וְאֶת-הָאָרֶץ."

צילום: pexels

מהם המסרים בפרשה?

  • במצות הקהל כתוב "אנשים נשים וטף", ר"ת טנא, טנא בגימטריא 60, גם ברכת כהנים הם 60 אותיות, גם ששה סדרי משנה הם 60 מסכתות, בגלל זה רצה ה' שיבואו כולם אנשים נשים וטף שתחול הברכה וקדושת התורה על כולם (בן איש חי).

 

  • חז"ל אומרים שמותר למכור ספר תורה כדי לשאת אשה. המצוה הראשונה בתורה היא לשאת אשה, והמצוה האחרונה בתורה היא כתיבת ספר תורה שיש ביניהם קשר (מאורה של תורה).

 

  • ויקרא משה ליהושע וכו' לעיני כל ישראל חזק ואמץ.  התורה מסיימת לעיני כל ישראל אחרי שמסיימים את התורה צריכים להתחזק ולהתחיל מחדש.

 

כי לקח טוב נתתי לכם, תורתי אל תעזובו:

 עץ חיים היא למחזיקים בה, ותומכיה מאושר 

דרכיה דרכי נועם וכל נתיבותיה שלום

אורך ימים בימינה, בשמאלה עושר וכבוד

– טעמו וראו כי טוב ה'—  

 בכתיבה התבססתי על שיעור  של כבוד הרב יוסף מזרחי שליט"א:https://www.facebook.com/Rabbi.Mizrachi

 

הוספת תגובה

הוספת תגובה