הפרשה נפתחת בפסוק: ".אַתֶּם נִצָּבִים הַיּוֹם כֻּלְּכֶם, לִפְנֵי יְהוָה אֱלֹהֵיכֶם:  רָאשֵׁיכֶם שִׁבְטֵיכֶם, זִקְנֵיכֶם וְשֹׁטְרֵיכֶם, כֹּל, אִישׁ יִשְׂרָאֵל. "

התאריך שבו מתחילה הפרשה הוא ז' באדר שזהו היום האחרון בחייו של משה רבינו.

הנושאים הנידונים בפרשת ניצבים:

• כריתת ברית עולם בין הקב"ה לבין בני ישראל לדורותיהם
• משמעות הפרת הברית וערבותם ההדדית של בני ישראל
• כל בני ישראל עתידים לחזור בתשובה
• בני ישראל יבורכו ואויביהם יקוללו
• התורה והמצוות הן בהישג יד
• הבחירה בידיים של האדם

• כריתת ברית עולם בין הקב"ה לבין בני ישראל לדורותיהם

משה מכנס את כל העם כדי שישבעו שהם מתחייבים לשמור את התורה ולקיים את מצוותיה וכן מסכימים לקבלת העונשים שהוזכרו בפרשה הקודמת, במידה ולא יקיימו את מצוותיה: "לְעָבְרְךָ, בִּבְרִית יְהוָה אֱלֹהֶיךָ–וּבְאָלָתוֹ:  אֲשֶׁר יְהוָה אֱלֹהֶיךָ, כֹּרֵת עִמְּךָ הַיּוֹם."

משה מסביר לבני ישראל שהם עומדים לכרות ברית עולם עם הקב"ה. בברית זו הם יהיו העם של הקב"ה כפי שהקב"ה נשבע לאבותינו: "לְמַעַן הָקִים-אֹתְךָ הַיּוֹם לוֹ לְעָם, וְהוּא יִהְיֶה-לְּךָ לֵאלֹהִים–כַּאֲשֶׁר, דִּבֶּר-לָךְ; וְכַאֲשֶׁר נִשְׁבַּע לַאֲבֹתֶיךָ, לְאַבְרָהָם לְיִצְחָק וּלְיַעֲקֹב". הברית הזו היא לא רק עם בני ישראל שעומדים פה היום אלה עם כל בני ישראל לדורותיהם: "וְלֹא אִתְּכֶם, לְבַדְּכֶם–אָנֹכִי, כֹּרֵת אֶת-הַבְּרִית הַזֹּאת, וְאֶת-הָאָלָה, הַזֹּאת כִּי אֶת-אֲשֶׁר יֶשְׁנוֹ פֹּה, עִמָּנוּ עֹמֵד הַיּוֹם, לִפְנֵי, יְהוָה אֱלֹהֵינוּ; וְאֵת אֲשֶׁר אֵינֶנּוּ פֹּה, עִמָּנוּ הַיּוֹם. "

• משמעות הפרת הברית וערבותם ההדדית של בני ישראל

משה מתריע בפני בני ישראל שאם מישהו מתכנן לא להקשיב לאזהרותיו של הקב"ה ומתכוון לעבוד עבודה זרה כלשהי: "פֶּן-יֵשׁ בָּכֶם אִישׁ אוֹ-אִשָּׁה אוֹ מִשְׁפָּחָה אוֹ-שֵׁבֶט, אֲשֶׁר לְבָבוֹ פֹנֶה הַיּוֹם מֵעִם יְהוָה אֱלֹהֵינוּ, לָלֶכֶת לַעֲבֹד, אֶת-אֱלֹהֵי הַגּוֹיִם הָהֵם:  פֶּן-יֵשׁ בָּכֶם, שֹׁרֶשׁ פֹּרֶה רֹאשׁ–וְלַעֲנָה" וחושב בליבו שהקב"ה לא יביא עליו את הקללות שהוזכרו בפרשה הקודמת, אז הוא טועה טעות מרה והקב"ה לא רק שיעניש אותו על מה שעשה במזיד, אלא גם יענישו על מה שעשה בשוגג ובסופו של דבר הקב"ה ימחה אותו מעל פני האדמה: "לֹא-יֹאבֶה יְהוָה, סְלֹחַ לוֹ–כִּי אָז יֶעְשַׁן אַף-יְהוָה וְקִנְאָתוֹ בָּאִישׁ הַהוּא, וְרָבְצָה בּוֹ כָּל-הָאָלָה הַכְּתוּבָה בַּסֵּפֶר הַזֶּה; וּמָחָה יְהוָה אֶת-שְׁמוֹ, מִתַּחַת הַשָּׁמָיִם."

אם בני ישראל יסטו מהדרך, הקב"ה יביא עליהם מכות וימנע מהארץ להוציא יבול. בעתיד כאשר יבואו הגויים לשאול מה קרה שהארץ חרבה: "וְאָמְרוּ, כָּל-הַגּוֹיִם, עַל-מֶה עָשָׂה יְהוָה כָּכָה, לָאָרֶץ הַזֹּאת; מֶה חֳרִי הָאַף הַגָּדוֹל, הַזֶּה", אז יגידו להם שזה בגלל שבני ישראל לא עמדו בהסכם עם הקב"ה ולא קיימו את תורתו ומצוותיו: "אָמְרוּ–עַל אֲשֶׁר עָזְבוּ, אֶת-בְּרִית יְהוָה אֱלֹהֵי אֲבֹתָם:  אֲשֶׁר כָּרַת עִמָּם, בְּהוֹצִיאוֹ אֹתָם מֵאֶרֶץ מִצְרָיִם וַיֵּלְכוּ, וַיַּעַבְדוּ אֱלֹהִים אֲחֵרִים, וַיִּשְׁתַּחֲווּ, לָהֶם:  אֱלֹהִים אֲשֶׁר לֹא-יְדָעוּם, וְלֹא חָלַק לָהֶם וַיִּחַר-אַף יְהוָה, בָּאָרֶץ הַהִוא, לְהָבִיא עָלֶיהָ אֶת-כָּל-הַקְּלָלָה, הַכְּתוּבָה בַּסֵּפֶר הַזֶּה."

משה מוסיף שבמידה ואנשים יחטאו בסתר, שאר בני ישראל לא יענשו, אך אם אנשים יחטאו בגלוי ובני ישראל לא ימצו איתם את הדין, אז בשל הערבות ההדדית שיש בין כל בני ישראל, כולם יענשו: "אָמְרוּ–עַל אֲשֶׁר עָזְבוּ, אֶת-בְּרִית יְהוָה אֱלֹהֵי אֲבֹתָם:  אֲשֶׁר כָּרַת עִמָּם, בְּהוֹצִיאוֹ אֹתָם מֵאֶרֶץ מִצְרָיִם וַיֵּלְכוּ, וַיַּעַבְדוּ אֱלֹהִים אֲחֵרִים, וַיִּשְׁתַּחֲווּ, לָהֶם:  אֱלֹהִים אֲשֶׁר לֹא-יְדָעוּם, וְלֹא חָלַק לָהֶם וַיִּחַר-אַף יְהוָה, בָּאָרֶץ הַהִוא, לְהָבִיא עָלֶיהָ אֶת-כָּל-הַקְּלָלָה, הַכְּתוּבָה בַּסֵּפֶר הַזֶּה. "

• כל בני ישראל עתידים לחזור בתשובה

משה רבינו ציין בפני בני ישראל שאם הם יחטאו, הם יענשו על כך בחומרה והקב"ה יפזר אותם בעולם. גם אם מצב זה יקרה, בסופו של דבר לעתיד לבוא הם עתידים לחזור בתשובה: "וְשַׁבְתָּ עַד-יְהוָה אֱלֹהֶיךָ, וְשָׁמַעְתָּ בְקֹלוֹ, כְּכֹל אֲשֶׁר-אָנֹכִי מְצַוְּךָ, הַיּוֹם:  אַתָּה וּבָנֶיךָ, בְּכָל-לְבָבְךָ וּבְכָל-נַפְשֶׁךָ".  ואז הקב"ה ירחם עליהם ויקבץ אותם מכל העולם: " וְשָׁב יְהוָה אֱלֹהֶיךָ אֶת-שְׁבוּתְךָ, וְרִחֲמֶךָ; וְשָׁב, וְקִבֶּצְךָ מִכָּל-הָעַמִּים, אֲשֶׁר הֱפִיצְךָ יְהוָה אֱלֹהֶיךָ, שָׁמָּה אִם-יִהְיֶה נִדַּחֲךָ, בִּקְצֵה הַשָּׁמָיִם–מִשָּׁם, יְקַבֶּצְךָ יְהוָה אֱלֹהֶיךָ, וּמִשָּׁם, יִקָּחֶךָ "  ויביא אותם לארץ ישראל וידאג להם לחיים טובים: וֶהֱבִיאֲךָ יְהוָה אֱלֹהֶיךָ, אֶל-הָאָרֶץ אֲשֶׁר-יָרְשׁוּ אֲבֹתֶיךָ–וִירִשְׁתָּהּ; וְהֵיטִבְךָ וְהִרְבְּךָ, מֵאֲבֹתֶיךָ. "

• בני ישראל יבורכו ואויביהם יקוללו

משה הוסיף שבזמן שבני ישראל ימצאו בגלות ויתחרטו על מעשיהם ויחזרו בתשובה לשמור את התורה ולקיים את מצוותיה: ב ְאַתָּה תָשׁוּב, וְשָׁמַעְתָּ בְּקוֹל יְהוָה; וְעָשִׂיתָ, אֶת-כָּל-מִצְוֺתָיו, אֲשֶׁר אָנֹכִי מְצַוְּךָ, הַיּוֹם", אז הקב"ה יביא את הקללות על אויביהם: "  וְנָתַן יְהוָה אֱלֹהֶיךָ, אֵת כָּל-הָאָלוֹת הָאֵלֶּה, עַל-אֹיְבֶיךָ וְעַל-שֹׂנְאֶיךָ, אֲשֶׁר רְדָפוּךָ. " ויברך את בני ישראל: "וְהוֹתִירְךָ יְהוָה אֱלֹהֶיךָ בְּכֹל מַעֲשֵׂה יָדֶךָ, בִּפְרִי בִטְנְךָ וּבִפְרִי בְהֶמְתְּךָ וּבִפְרִי אַדְמָתְךָ–לְטֹבָה" אז הקב"ה יחזור לשמוח בבניו על שהולכים בדרך התורה: "כִּי יָשׁוּב יְהוָה, לָשׂוּשׂ עָלֶיךָ לְטוֹב, כַּאֲשֶׁר-שָׂשׂ, עַל-אֲבֹתֶיךָ כִּי תִשְׁמַע, בְּקוֹל יְהוָה אֱלֹהֶיךָ, לִשְׁמֹר מִצְוֺתָיו וְחֻקֹּתָיו, הַכְּתוּבָה בְּסֵפֶר הַתּוֹרָה הַזֶּה:  כִּי תָשׁוּב אֶל-יְהוָה אֱלֹהֶיךָ, בְּכָל-לְבָבְךָ וּבְכָל-נַפְשֶׁךָ".

• התורה והמצוות הן בהישג יד

משה מסביר לבני ישראל שהם קיבלו תורה שבכתב ואליה מתלווה התורה שבעל-פה המסבירה כיצד לקיים את התורה שבכתב. שמירת המצוות זה לא בשמיים ולא מעבר לים, אלא זה דבר שניתן לבצע: "כִּי הַמִּצְוָה הַזֹּאת, אֲשֶׁר אָנֹכִי מְצַוְּךָ הַיּוֹם–לֹא-נִפְלֵאת הִוא מִמְּךָ, וְלֹא רְחֹקָה הִוא לֹא בַשָּׁמַיִם, הִוא:  לֵאמֹר, מִי יַעֲלֶה-לָּנוּ הַשָּׁמַיְמָה וְיִקָּחֶהָ לָּנוּ, וְיַשְׁמִעֵנוּ אֹתָהּ, וְנַעֲשֶׂנָּה וְלֹא-מֵעֵבֶר לַיָּם, הִוא:  לֵאמֹר, מִי יַעֲבָר-לָנוּ אֶל-עֵבֶר הַיָּם וְיִקָּחֶהָ לָּנוּ, וְיַשְׁמִעֵנוּ אֹתָהּ, וְנַעֲשֶׂנָּה". כלומר, התורה והמצוות הן דבר שביכולתם לבצע: "כִּי-קָרוֹב אֵלֶיךָ הַדָּבָר, מְאֹד:  בְּפִיךָ וּבִלְבָבְךָ, לַעֲשֹׂתוֹ. "

• הבחירה בידיים של האדם

לסיום משה אומר להם שיש להם בחירה בין שתי אפשרויות: "רְאֵה נָתַתִּי לְפָנֶיךָ הַיּוֹם, אֶת-הַחַיִּים וְאֶת-הַטּוֹב, וְאֶת-הַמָּוֶת, וְאֶת-הָרָע"

הם יכולים לבחור בדרך ה' ולזכות בחיים ובכל הטוב: "אֲשֶׁר אָנֹכִי מְצַוְּךָ, הַיּוֹם, לְאַהֲבָה אֶת-יְהוָה אֱלֹהֶיךָ לָלֶכֶת בִּדְרָכָיו, וְלִשְׁמֹר מִצְוֺתָיו וְחֻקֹּתָיו וּמִשְׁפָּטָיו; וְחָיִיתָ וְרָבִיתָ–וּבֵרַכְךָ יְהוָה אֱלֹהֶיךָ, בָּאָרֶץ אֲשֶׁר-אַתָּה בָא-שָׁמָּה לְרִשְׁתָּהּ. "

והם יכולים לבחור לעזוב את התורה ולהביא על עצמם קללות ומוות: ב וְאִם-יִפְנֶה לְבָבְךָ, וְלֹא תִשְׁמָע; וְנִדַּחְתָּ, וְהִשְׁתַּחֲוִיתָ לֵאלֹהִים אֲחֵרִים–וַעֲבַדְתָּם הִגַּדְתִּי לָכֶם הַיּוֹם, כִּי אָבֹד תֹּאבֵדוּן:  לֹא-תַאֲרִיכֻן יָמִים, עַל-הָאֲדָמָה, אֲשֶׁר אַתָּה עֹבֵר אֶת-הַיַּרְדֵּן, לָבוֹא שָׁמָּה לְרִשְׁתָּהּ. "

השמיים והארץ הם עדים לכך שקיבלתם את הבחירה: "הַעִדֹתִי בָכֶם הַיּוֹם, אֶת-הַשָּׁמַיִם וְאֶת-הָאָרֶץ".

ההמלצה היא לבחור ללכת בדרך התורה והמצוות לזכות בחיים ובכל הטוב  שהקב"ה נותן לנו: "הַחַיִּים וְהַמָּוֶת נָתַתִּי לְפָנֶיךָ, הַבְּרָכָה וְהַקְּלָלָה; וּבָחַרְתָּ, בַּחַיִּים–לְמַעַן תִּחְיֶה, אַתָּה וְזַרְעֶךָ לְאַהֲבָה אֶת-יְהוָה אֱלֹהֶיךָ, לִשְׁמֹעַ בְּקֹלוֹ וּלְדָבְקָה-בוֹ:  כִּי הוּא חַיֶּיךָ, וְאֹרֶךְ יָמֶיךָ–לָשֶׁבֶת עַל-הָאֲדָמָה אֲשֶׁר נִשְׁבַּע יְהוָה לַאֲבֹתֶיךָ לְאַבְרָהָם לְיִצְחָק וּלְיַעֲקֹב, לָתֵת לָהֶם".

מהם המסרים בפרשה?

• אתם נצבים היום. כלל ישראל דומים ליום, כמו שיום מתחיל בחשך ואח"כ באור, כך ישראל בהתחלה יש להם חשך הגלות ואח"כ יהיה אור אורה ושמחה וגאולה בב"א.
• אתם אותיות אמת, אם תתנהגו באמת שלא תשקרו איש בחברו אז תהיו נצבים חיים וקיימים.
• אתם נצבים היום כולכם לפני ה' אלקיכם. מתי תזכו להיות נצבים ועומדים, אם תהיו באגודה אחת, וזה שנאמר כולכם (ילקוט).
• בספר "ילקוט מעם לועז" מביא מעשה בזקן אחד שאמר לבניו לפני מותו הביאו לי חבילה של קנים, ואמר להם מי יכול לשבור את החבילה, נטל כל אחד את אגודת הקנים ולא יכלו לשברה, אמר להם אביהם אני יכול לשברה, התפעלו הבנים איך יכול להיות שהוא זקן ותש כוח, נטל את האגודה ופרק את הקנים אחד אחד ושברן, אמר להם זה מה שאני רוצה לרמז לכם, אם תהיו כולכם באגודה אחת אף אחד לא יוכל לעשות לכם רע, אבל אם תהיו בפירוד יהיו שולטים עליכם המזיקים.
• כל איש ישראלהם חשובים במעלות. מספרים על הצדיק הרש"ב שפעם בא אליו סוחר יהלומים ושאל אותו למה הוא משבח אדם מסוים והרי הוא לא רואה בו מעלות מיוחדות, ושתק הצדיק ולא ענה לו, ואח"כ ביקש ממנו הצדיק שיראה לו את היהלומים, והסוחר שם על השולחן את היהלומים, ואמר לו הסוחר על יהלום מסוים שהוא מאד חשוב, אמר לו הצדיק שהוא לא רואה ביהלום הזה מעלה משאר היהלומים, אמר לו הסוחר ביהלומים צריך להיות מומחה כדי להבין בהם, ענה לו הצדיק שגם ביהודי צריך להיות מומחה כדי להבין בו, כל יהודי מוכתר במעלות גדולות. (מאורה של תורה).
• כל איש ישראלהם חשובים במעלות. מספרים על הצדיק הרש"ב שפעם בא אליו סוחר יהלומים ושאל אותו למה הוא משבח אדם מסוים והרי הוא לא רואה בו מעלות מיוחדות, ושתק הצדיק ולא ענה לו, ואח"כ ביקש ממנו הצדיק שיראה לו את היהלומים, והסוחר שם על השולחן את היהלומים, ואמר לו הסוחר על יהלום מסוים שהוא מאד חשוב, אמר לו הצדיק שהוא לא רואה ביהלום הזה מעלה משאר היהלומים, אמר לו הסוחר ביהלומים צריך להיות מומחה כדי להבין בהם, ענה לו הצדיק שגם ביהודי צריך להיות מומחה כדי להבין בו, כל יהודי מוכתר במעלות גדולות. (מאורה של תורה).
• כי קרוב אליך הדבר מאד בפיך ובלבבך לעשותו. למה אמר בפיך לפני לבבך, כי לפעמים הלב לא מתעורר. אז מקודם צריך להוציא מהפה לימוד ותפילות ואח"כ יתעורר הלב (מאורה של תורה).
• כי קרוב אליך הדבר מא"ד. ר"ת מא"ד משה אברהם דוד, הרוצה הצלחה בתורה שיהיה שפל בעיניו כמוהם שהיו ענווים.

כי לקח טוב נתתי לכם, תורתי אל תעזובו:

 עץ חיים היא למחזיקים בה, ותומכיה מאושר 

דרכיה דרכי נועם וכל נתיבותיה שלום

אורך ימים בימינה, בשמאלה עושר וכבוד

טוב לי תורך פיך מאלפי זהב וכסף

– טעמו וראו כי טוב ה'—  

 https://www.facebook.com/Rabbi.Mizrachi