פרשת ויקרא

מה בפרשה?

בפרשה מפורטים סוגי קורבנות, שמביאים בני ישראל למשכן, ואותם מקריבים הכוהנים על גבי המזבח. כל קרבן צריך להיות מהמשובח וללא מום. באופן דומה גם המנחות מן הצומח צריכות להיות משובחות.

מהי מהות הקרבת הקרבנות?

לכל אדם יש יצר רע שרוצה לגרום לנו לחטוא ולהרחיק אותנו מהקב"ה. החטא גורם לקלקול בעולם. הקב"ה, שאוהב אותנו ומרחם עלינו, נתן לנו אפשרות לכפר על החטאים ולחזור אליו מחדש באמצעות הקרבת הקרבנות.

אילו סוגי קרבנות קיימים?

ישנם קרבנות שבאים בנדבה – שבח ותודה לקב"ה.

ישנם קרבנות שהם חובה – תפקידם לכפר על חטא של האדם. האדם מביא עוף או בהמה, שהם בעצם במקומו. במשכן שוחטים את הבהמה והאדם מבין שהוא זה שהיה צריך להישחט, וכך בעצם מקבל תמריץ לתקן את מעשיו. בני ישראל יכלו להקריב קרבנות בכל מקום ולאחר שהוקם המשכן, הקרבת הקורבנות עברה למשכן, ובהמשך עברה לבית המקדש. היום, לצערנו הרב, אין לנו את בית המקדש ומה שנותר לנו היא התפילה במקום הקרבת הקרבנות, ככתוב בהושע יד, ג: "וּנְשַׁלְּמָה פָרִים שְׂפָתֵינוּ."

האם הקב"ה זקוק לקרבנות?

הקב"ה אינו זקוק לקרבנות, ככתוב: "לָמָּה לִּי רֹב זִבְחֵיכֶם יֹאמַר יְהוָה שָׂבַעְתִּי עֹלוֹת אֵילִים וְחֵלֶב מְרִיאִים וְדַם פָּרִים וּכְבָשִׂים וְעַתּוּדִים לֹא חָפָצְתִּי." (ישעיהו א, יא).

אם כך, אז מדוע הקב"ה ציוה להקריב קרבנות?

כל המצוות הן לטובת האדם. הרמב"ם בספר המורה ציין כי שרוב המצוות בתורה נועדו לעקור מן השורש את האלילות שהאנושות הייתה שקועה בה. בנוסף לכך, הייתה תופעה חמורה של הקרבת קרבנות אדם. כדי למנוע מצב שבו בני אדם יקריבו מה שנראה להם, קבע הקב"ה מסגרת לכל קרבן: סוג וכמות. התורה אסרה להקריב שאור ודבש, ככתוב: "כָּל-הַמִּנְחָה, אֲשֶׁר תַּקְרִיבוּ לַיהוָה–לֹא תֵעָשֶׂה, חָמֵץ:  כִּי כָל-שְׂאֹר וְכָל-דְּבַשׁ, לֹא-תַקְטִירוּ מִמֶּנּוּ אִשֶּׁה לַיהוָה. "

מדוע אסרה התורה להקריב שאור ודבש ?

כאמור, הקב"ה איפשר לאדם להקריב קרבן, אך התנאי הוא שזה חייב להיות משלו. משהו שהוא טרח לגדל. זאת הסיבה המסבירה מדוע הקב"ה שעה (=התייחס) לקרבנו של הבל ולא לקרבנו של קין מאחר שהבל הקריב מנחה מתוך הצאן שלו שאותו הוא גידל וטיפל בו, ולעומתו, קין הביא קרבן מאדמת הפקר.נחזור לשאור ולדבש… אלו הם שני דברים שהאדם לא עושה כלום כדי להפיק אותם: השאור נעשה ע"י חיידקים והדבש מיוצר מדבורים. שני פריטים אלו אינם פרי עמל האדם, ולכן אין להם מקום בהקרבת הקרבנות.

מהם המסרים בפרשה?

"וְנֶפֶשׁ כִּי תֶחֱטָא וְשָׁמְעָה קוֹל אָלָה וְהוּא עֵד אוֹ רָאָה אוֹ יָדָע אִם לוֹא יַגִּיד וְנָשָׂא עֲו‍ֹנוֹ".

מה פירוש המילה "לוא" ?

המשמעות כפולה: לו וגם לא. כמו שניתן לפרש את המילה "לוא" בשתי דרכים, כך גם ניתן לפרש את הביטוי "ונשא עונו" בשתי דרכים:

• שהאדם יישא את עוונו.
• שהקב"ה יישא את עוונו ויסלח לו.

נסביר את הפסוק מספר משלי כח, פסוק יג: "מְכַסֶּה פְשָׁעָיו לֹא יַצְלִיחַ וּמוֹדֶה וְעֹזֵב יְרֻחָם".

חז"ל הסבירו שאדם המתוודה על חטאיו ומבטיח לא לחזור עליהם, הקב"ה מוחל לו על כך.מי שאינו מתוודה ומנסה להסתיר את חטאיו, לא יצליח.

 בהמשך הפרשה נכתב: "וְהָיָה כִי-יֶאְשַׁם, לְאַחַת מֵאֵלֶּה:  וְהִתְוַדָּה–אֲשֶׁר חָטָא, עָלֶיהָ וְהֵבִיא אֶת-אֲשָׁמוֹ לַיהוָה עַל חַטָּאתוֹ אֲשֶׁר חָטָא נְקֵבָה מִן-הַצֹּאן כִּשְׂבָּה, אוֹ-שְׂעִירַת עִזִּים–לְחַטָּאת; וְכִפֶּר עָלָיו הַכֹּהֵן, מֵחַטָּאתוֹ. "

נשאלה השאלה:  מדוע על חטא שבין אדם לחברו יש להביא קרבן לקב"ה?

השלב הראשון בחטא שבין אדם לחברו הוא לפייס ולפצות את החבר ולקבל את סליחתו. מעבר לכך בחטא שבין אדם לחברו יש גם עבירה שבין אדם למקום, ועל כן יש להביא קרבן.

עושק משכורת של שכיר

"נֶפֶשׁ כִּי תֶחֱטָא, וּמָעֲלָה מַעַל בַּיהוָה; וְכִחֵשׁ בַּעֲמִיתוֹ בְּפִקָּדוֹן, אוֹ-בִתְשׂוּמֶת יָד אוֹ בְגָזֵל, אוֹ, עָשַׁק אֶת-עֲמִיתוֹ.   אוֹ-מָצָא אֲבֵדָה וְכִחֶשׁ בָּהּ, וְנִשְׁבַּע עַל-שָׁקֶר; עַל-אַחַת, מִכֹּל אֲשֶׁר-יַעֲשֶׂה הָאָדָם–לַחֲטֹא בָהֵנָּה.   וְהָיָה, כִּי-יֶחֱטָא וְאָשֵׁם–וְהֵשִׁיב אֶת-הַגְּזֵלָה אֲשֶׁר גָּזָל אוֹ אֶת-הָעֹשֶׁק אֲשֶׁר עָשָׁק, אוֹ אֶת-הַפִּקָּדוֹן אֲשֶׁר הָפְקַד אִתּוֹ; אוֹ אֶת-הָאֲבֵדָה, אֲשֶׁר מָצָא.   אוֹ מִכֹּל אֲשֶׁר-יִשָּׁבַע עָלָיו, לַשֶּׁקֶר–וְשִׁלַּם אֹתוֹ בְּרֹאשׁוֹ, וַחֲמִשִׁתָיו יֹסֵף עָלָיו:  לַאֲשֶׁר הוּא לוֹ יִתְּנֶנּוּ, בְּיוֹם אַשְׁמָתוֹ. "

ישנם מקרים שבהם מעבר לאיסור להלין שכר, ככתוב: ."לֹא תַעֲשֹׁק אֶת רֵעֲךָ וְלֹא תִגְזֹל לֹא תָלִין פְּעֻלַּת שָׂכִיר אִתְּךָ עַד בֹּקֶר." (ויקרא יט, יג) על המעביד להוסיף חמישית= 20% על שכר העבודה, וכמובן, להביא קרבן.