אני פונה כהרגלי למרואיינות ולמרואיינים שלי בשאלה הקבועה: אסנת, איך הכל התחיל?
הכל התחיל לפני כעשרים שנה, הייתי אחרי תואר שני בספרות, ונהניתי מאד מהלימודים שלי, על משוררות עבריות. חשבתי שא.נשים נוספים יכולים למצוא עניין בזה, והתחלתי להרצות בקתדרה מילוא, במועצה האזורית שלנו. מאוחר יותר התחברתי לאהבה שלי – קולנוע, והתחלתי להרצות על נושא זה, בקתדראות, ובמקומות נוספים.
מה משך אותי למקצוע? קולנוע אני אוהבת מגיל צעיר, כנערה הייתי הולכת הרבה לסינמטק חיפה, ורואה שם את כל מה שהיו נותנים. מאוחר יותר התחלתי לקרוא ספרים על יוצרי ויוצרות קולנוע, על בימאים/יות, שחקנים ושחקניות, ומאמרים על קולנוע, זה מעניין אותי מאד, ואני עושה את זה להנאתי. החלטתי להתמקד בהרצאות על קולנוע, כי עדיף להתמקד. מלבד זאת, אני מאד אוהבת ומחוברת לחברה הישראלית, כשהלכתי ללמוד את התואר הראשון זה היה אחרי שטיילתי במזרח, וגרתי שנה וחצי ביפן ולמדתי יפנית, אז הלכתי ללמוד סוציולוגיה אנתרופולוגיה, צברתי הרבה החוויות בחיי, הכל נכנס כמובן להרצאות.
ואם מדברים על החברה הישראלית, אז בשבוע שעבר התנדבתי ועשיתי סיור בהתנדבות בפני החבר'ה של מכינת ארז במושבה הגרמנית בחיפה ובוואדי ניסנס, הם נהנו מאד (ואני אפילו יותר). עשיתי איתם את הסיור הזה לפני שנה, כשהבן שלי היה במכינה, ועכשיו הם פנו אלי שוב, והחלטנו להפוך את זה למסורת.
מה משך אותי למקצוע? אני כנראה נהנית להופיע, אני חושבת שכל מי שמרצה אוהב להופיע לפני קהל. כמו כן אני אוהבת לשתף בניסיון ובתובנות שלי. זו חוויה גדולה כשאני מסיימת הרצאה ומרגישה שהקהל נהנה, שמוחאים לי כפיים. שהם למדו משהו על קולנוע/יוצרי קולנוע/חברה/קולינריה/סרטי בורקס/אמנות/פילוסופיה/פמיניזם או כל אחד מהנושאים שאני משלבת בהרצאתי.
איך אני יוצרת רלוונטיות ויצירתיות? אני כל הזמן מחדשת את ההרצאות שלי, יש לי הרצאות שאני נותנת כבר 15 שנה. לפני כל הרצאה אני יושבת שוב על החומר. אם אני קוראת מאמר או כתבה בעיתון על נושאים משיקים, אני מוסיפה את זה לקלסר (עב הקרס) של ההרצאה הרלוונטית. כמו כן אני מכינה הרצאות על נושאים אקטואליים, למשל עכשיו אני מכינה הרצאה על פליטים ומהגרים בקולנוע, כי זה נושא שמדברים עליו הרבה בתקשורת, ואני מניחה שזה יעניין את הקהל לשמוע על הנושא הזה מזווית אחרת. מבחינה זו הקולנוע עושה לי חיים קלים, כי הסרטים מטפלים בצורה מעניינת בנושאים שונים, אפשר למצוא סרטים כמעט על כל נושא.
נקודת המפנה שלי – כשהחלטתי שאני נוטשת את ההרצאות על שירת נשים עברית, ומתמקדת בקולנוע. נקודת מפנה נוספת – כשהצעת לי להרצות בזום בפני קהילות ישראליות בחו"ל, מקווה שיאהבו ושיצליח לנו.
תעוזה ואומץ – אני מרצה הרבה שנים, ואוהבת את זה. מדי פעם גם מרצות ותיקות מתרגשות. מציעה לנשום עמוק, לשתות מים, ולהיזכר במוטו שלנו, למה אנחנו בכלל מרצות. (כי אנחנו רוצות להעביר משהו לצופות ולצופים). הרציתי ארבע פעמים בפני קהל של 400 צופים בסינמטק ת"א והיה כיף. צריך לבוא מוכנים מאד.
הפחדים שבדרך – שיתפסו אותי במשהו שאני לא יודעת. שיגלו שלא צפיתי בכל הסרטים שצולמו אי פעם בעולם, יש רבים.
כיצד אני משלבת קריירה ומשפחה – הילדים שלי גדולים כבר, הקטן כבר בצבא, אז זה יותר קל. כמו כן, אנחנו חברים בקיבוץ גן שמואל, יותר קל לגדל ילדים בקיבוץ. יש חדר אוכל, ומכבסה שיתופית. (כלומר, מבשלים לי ועושים לי את הכביסה, תקנאו!).
האם בארץ מיישרים קו עם מה שקורה בעולם – האמת שאיני יודעת. לא ממש שולטת במה שקורה בעולם. למרות שראיתי שגם בישראל יש Ted, וגם מרצים ישראליים הגיעו לשם. כמו כן, אני רואה ששוק ההרצאות התרחב ללא הכר, היום מזמינים הרצאה כמעט לכל דבר, גם לימי הולדת. א.נשים אוהבים את הערך המוסף של הרצאות, ללמוד משהו יחד, להכיר נושא חדש ולא מוכר.
בימים האלה של הקורונה – התבטלו לי לא מעט הרצאות מאז שהתחילה הקורונה. ואז חזרנו לשגרה, ושוב ביטולים ושוב חזרנו לשגרה. אני ממש מקווה שנחזור עכשיו במלוא המרץ לשגרה. אני מודעת לכך שחלק מהצופים והצופות שלי, כשהם שומעים הרצאה טובה, זה מחזק אותם ומעלה את מצב רוחם, ועוזר להם להתמודד עם המצב המוזר הזה שנקלענו אליו. כמו כן, ב"זכות" הקורונה התחלתי להרצות בזום, נתתי כבר הרצאה לישראלים בחו"ל ושלל הרצאות לקהל בישראל.
העצה הכי טובה שקבלתי – לא זוכרת שמישהו נתן לי, נתתי אותה לעצמי, למעשה שתי עצות: להתמקצע כל הזמן, ולעשות שיתופי פעולה עם מרצות ומרצים אחרים כדי לשווק את עצמי.
הדבר שגורם לי הנאה במקצוע- להכין הרצאה חדשה על נושא מעניין, לשמוע מחיאות כפיים ארוכות בסוף הרצאה. שניגשים אלי בסוף ההרצאה ואומרים שהיה מעניין, ושונה מהרצאות אחרות.
השיא שלי בקריירה – להופיע בזום בפני קהילות ישראל בחו"ל, להופיע בפני מאות א.נשים בסינמטק ת"א. מקווה שיש עוד שיאים לפני.
הערך שאני מביאה לשוק – גדלתי עד גיל 10 בעיירת פיתוח. אמי עלתה מעירק, ואבי מגרמניה. אני מספרת בהרצאות שלי את הסיפור של המקום המיוחד הזה, מדינה ישראל, שאליה הגיעו א.נשים מ- 70 מדינות. אני מחזיקה מעצמי קצת אקטיביסטית מזרחית, (וגם פמיניסטית), ובהרצאה שלי על סרטי בורקס ובהרצאות נוספות, אני נוגעת בנושאים הללו, ואולי עושה את השינוי הקטן שלי בעולם. אני מביאה את הניסיון האישי שלי ואת הזווית המיוחדת שבה אני מסתכלת על המציאות, להרצאות.
מרגש אותי – מחיאות כפיים בסוף ההרצאה. להיזכר בסרט ישן יחד עם בעלי, לצפות בסרטים ישנים מפעם, להכין הרצאה חדשה. כמו כן, שאני שואלת את הקהל שאלה, ולומדת מהם דבר חדש. שאני מרגישה פידבק מהקהל שמעניין להם.
סוד ההצלחה שלי – אני רצה למרחקים ארוכים, אני נמצאת בשוק הרבה זמן, ולא מפסיקה ולא מתייאשת, כל הזמן חושבת איך אני יכולה להתמקצע ולהשתפר. וכמובן, אני ספונטנית ויש לי חוש הומור. חוש הומור חשוב מאד להרצאות, כמו שחשוב לחיים.
טיפ למתחילים – לאחרונה חברה של אחותי פנתה אלי, היא רוצה להתחיל להרצות על עיצוב הבית. אמרתי לה להרצות בכל מקום, בכל הזדמנות שיש לה, כדי להשתפשף. הניסיון ממש עוזר, לומדים איך לבנות את ההרצאה, איך להתחיל אותה, איך להמשיך אותה, איך לסיים אותה. למרצים ולמרצות מנוסים זה בא כבר באוטומט, בגלל הניסיון הרב.
טיפ חשוב מאד! – לא להגיע בשום פנים ברגע האחרון להרצאה. להגיע מספיק זמן לפני, חצי שעה בערך, לראות שהמצגת עולה, כולל הסאונד (לא תרצו שההרצאה שלכם תיפול מסיבות טכנולוגיות פרוזאיות) להגיע מוכנה להרצאה, לקרוא אותה שוב לפני שבאים, לא לזלזל באף קהל. לשתות קפה ולדבר קצת עם המזמינים והקהל לפני הזמן, "מינגלינג", כדי להתאים את הפתיח ואת ההרצאה לקהל הספציפי הזה, מה הוא אוהב? מה מצחיק אותו? מבחינתי זה זמן חשוב מאד להגיע, להתחבר (תרתי משמע), להירגע.
מה לא אסכים לעשות במסגרת העבודה? – בד"כ מזמינים אותי להרצות, ולא מבקשים דברים אחרים. מה לא בסדר בי??:-) לא אסכים להרצות במחיר פחות ממה שמשלמים למרצה גבר!
העבודה לא משפיעה על חיי החברה שלי.
החזון שלי לעשור הקרוב – להרצות הרבה בזום לקהילות ישראל בחו"ל בין השאר(תודה רבה אבנר שהפכת אותי למרצה בינלאומית!) אשתף אתכם בארבעה חלומות נוספים, מקווה שהם יתגשמו: לעשות הרצאה חדשה על אופיום, כי זה נושא מרתק, לעשות סטנד אפ, (אמרתי לכםן כבר שאני אוהבת להופיע ולהצחיק), להרחיב את הפעילות לסיורים במושבה הגרמנית בחיפה ולוואדי ניסנס, (כי אני אוהבת מאד את חיפה, ורוצה לשתף באהבה הזאת א.נשים רבים), לעזור למרצות ולמרצים מתחילים להתחיל להרצות, ולהתגבר על פחד קהל.
בשנים האחרונות אנו רואים כמה זה חשוב להופיע לפני קהל, אם בעבודה, בפרזנטציות עסקיות. אני חושבת שאני יכולה לשתף אחרים בניסיון הרב שלי.
הייתי רוצה שידעו עלי שאני מרצה מצוינת, מעמיקה, חכמה, פמיניסטית, שטיילתי בעולם, שאני אוהבת ומכירה את החברה הישראלית ונושאים אחרים שאני מרצה עליהם, שאני קושרת בין עולמות בצורה המיוחדת לי!
אסנת פיינזילבר ברדה מיוצגת בסוכנות 'נשים מרצות אונליין' – https://www.womenspeakers.online/