המשכן נועד להיות מקום בו הקב"ה יתגלה והוא בנוי במתכונת דומה לביתו של אדם. כפי שיש בבית מיטה, כיסא, שולחן ומנורה, כך גם במשכן יש כלים מקבילים: הארון מקביל למיטה או לכיסא, השולחן מקביל לשולחן והמנורה מקבילה למנורה.
מהם המסרים בפרשה?
הפרשה נפתחת בפסוקים: "וַיְדַבֵּר יְהוָה אֶל מֹשֶׁה לֵּאמֹר׃ דַּבֵּר אֶל בְּנֵי יִשְׂרָאֵל וְיִקְחוּ לִי תְּרוּמָה מֵאֵת כָּל אִישׁ אֲשֶׁר יִדְּבֶנּוּ לִבּוֹ תִּקְחוּ אֶת תְּרוּמָתִי".
עולה השאלה: מדוע כתוב "ויקחו" לי תרומה ולא "ויתנו" לי תרומה, הרי תרומה נותנים?
תשובה: מי שבאמת נותן תרומה הוא לוקח ולא נותן. כל נתינה שאדם נותן בחיים היא בעצם לקיחה, רק רוב האנשים לא מבינים את זה. הם חושבים שהם עושים למישהו טובה. הקב"ה הטביע חוק בבריאה שכאשר האדם נותן תרומה, הוא בסופו של דבר יקבל כפול ממה שנתן. בנוסף האנשים לא מבינים שהנתינה היא בעצם השקעה לחיי הנצח. הכוונה כל סוג של נתינה ולא רק לכסף. נתת בגד למישהו, במקום שישכב אצלך בארון 10 שנים, נתת חפץ כלשהו, השאלת לחבר את הרכב שלך, כל הדברים האלו זה בעצם לקיחה.
לכן לא כדאי שהאדם יחזיק לעצמו יותר מידי טובה כשהוא נותן כי זה גורע לו מהשכר שלו לעולם הבא. למשל, אדם שמקבל הרבה כבוד על זה שהוא תרם. לדוגמה: אדם שתרם למוסד כלשהו (בית כנסת, בית חולים וכו') ושמים שלט עם השם שלו שם, עושים לו כבוד, עם השנים זה מפחית מהשכר שלו לעולם הבא. הסיבה שכבוד זה תענוג לאדם. אדם שרודף כבוד זה כמו אדם שרודף ממון, ועליו נאמר "אוהב כסף לא ישבע כסף" (קהלת ה, ט) אף פעם אין לו מספיק.
אותו הדבר למי שרודף כבוד: תמיד הוא רוצה יותר ואף פעם אין לו מספיק. זה כמו נרקומן: הוא מתחיל במנה קטנה ולאט לאט הוא מגדיל את המינון עד שהוא נהרס לגמרי. הגמרא אומרת: "כל הבורח מן הכבוד, הכבוד רודף אחריו. כל הרודף אחר הכבוד, הכבוד בורח ממנו." זה הפוך ממה שחושבים.
אחד בא אל הרב ואמר לו: כבוד הרב, אני הרבה זמן בורח מן הכבוד ואני לא רואה שהכבוד רודף אחרי כמו שכתוב. עונה לו הרב: אני אגיד לך למה. אתה בורח מהכבוד בצורה כזאת: אתה רץ 20 מטר ומסתובב אחורה ושואל: נו, איפה אתה? רץ עוד 20 מטר, מסתובב ושואל: נו איפה אתה? אתה בעצם לא בורח מהכבוד, אתה רודף אחריו רק בצורה מתוחכמת. על הקב"ה אי אפשר להערים. הקב"ה יודע שאתה רץ בתקווה שהכבוד ירדוף אחריך…זה נקרא רודף אחר הכבוד.
כשהקב"ה נתן לנו את התורה הוא אמר: "כי לקח טוב נתתי לכם, תורתי אל תעזובו" (משלי ד, ב). לקח – דבר שלוקחים, נהנים ממנו. נאמר לקח במקום נתינה.
עוד בעניין תרומה:
הגמרא אומרת: מי שנותן צדקה לעני, מתברך בשש ברכות בתורה. יש שישה פסוקים שונים בתורה המסבירים אילו ברכות הקב"ה נותן לאדם העוזר לעני.
בנוסף לכך, אם מעבר למתן הצדקה האדם מפייס את העני במילים, הכוונה מחזק אותו: אל תישבר, העולם זה גלגל: היום אתה עני, בעוד שנה אתה יכול להיות עשיר, גם אני הייתי ככה, תדע לך זה הכול ניסיונות, הקב"ה מנסה את האדם. אל תדאג הקב"ה לא יזניח אותך. תראה אני נותן לך עכשיו, ואם אתה צריך, תבוא ובחודש הבא אתן לך עוד. הנה אני נותן לך כתובת של חבר שלי, אולי גם הוא יעזור. בצורה הזאת אתה מחזק את העני.
הגמרא מוסיפה: אם לא רק נתת צדקה לעני, אלא גם פייסת אותו במילים, אתה מתברך באחת-עשרה ברכות (מסכת בבא בתרא עמוד ט).
שש ברכות על מתן הצדקה.
חמש ברכות נוספות עבור החיזוק והמילים היפות שאמרת לעני.
בסך הכל האדם יכול לקבל 11 ברכות מהקב"ה בעצם מתן הצדקה לעני בתוספת מילות החיזוק.
ישנם אנשים שעומדים שעות בתור לקבל ברכה אחת מ"באבא" מזויף ועוד משלמים מאות עד אלפי שקלים בשביל זה. לעומת זאת, כאן במתן צדקה ופיוס לעני, האדם יכול לקבל 11 ברכות מהקב"ה שאין כשר ואמיתי ממנו אי פעם.
צדקה יכולה להציל אדם ממוות.
בהמשך הפרשה נכתב: "וְעָשׂוּ לִי, מִקְדָּשׁ; וְשָׁכַנְתִּי, בְּתוֹכָם".
נשאלת השאלה: מדוע כתוב "בתוכם", הרי היה צריך להיות כתוב "בתוכו"?
התשובה: מלמד שהקב"ה יגור בתוך כל יהודי ויהודי. בזמן שיש בית מקדש, הקשר בין עם ישראל לבין הקב"ה חזק מאוד. בזמן שאין בית מקדש, אז הקשר יותר חלש. הדרך להתקרב חזק לקב"ה היא אך ורק על ידי לימוד תורה ומוסר. אם אדם לומד הרבה תורה ומוסר, הוא מרגיש מאוד דבוק בקב"ה. אם הוא מתרשל בלימוד התורה, על זה נאמר: "אם תעזבני יום, יומיים אעזבך". הביטוי המקורי הוא יום תעזבִינִי ימים אעזבֵךְ, ומקורו בתלמוד הירושלמי (ברכות יד ד). הקב"ה מזהיר, שאם האדם יעזוב אותו ליום, הוא מייד יעזוב את האדם ליומיים. יש כאן מידה כנגד מידה.
לסיום, ישנן בפרשה גם ראיות לכך שעם ישראל קיבל תורה בכתב ותורה שבעל-פה. "כְּכֹל, אֲשֶׁר אֲנִי מַרְאֶה אוֹתְךָ, אֵת תַּבְנִית הַמִּשְׁכָּן, וְאֵת תַּבְנִית כָּל-כֵּלָיו; וְכֵן, תַּעֲשׂוּ". ככל אשר אני מראה אותך – זה מעיד שיש מידע שנמסר למשה רבינו בעל פה.
בכתיבה התבססתי על שיעור מאת הרב יוסף מזרחי שליט"א.
הוספת תגובה