שידוכים נערכו לשם העצמה והענקת כוח רב יותר, מעמד גבוה יותר לזרם מסוים, לקבוצה או למשפחה. רגשות אהבה לא שיחקו תפקיד ראשי בקשרי הנישואין. אם בסוף הושגה גם תוצאה כזו, הרי שזה היה בחזקת בונוס בלבד.
אידיאל האהבה בנישואין החל לככב רק לפני כמאתיים שנה. לעומת זאת, כסף תמיד שיחק תפקיד ראשי. כסף לא קונה אהבה, הוא מסנוור והוא יכול להקנות שליטה, שליטה מדומה, שפוגעת בנשלט אבל גם לא פעם בשולט. ברוב המקרים כסף הוא סוג של כוח, בשימוש וניהול לא נכונים הוא יכול להיות הרסני בחיים בכלל ובאהבה בפרט. כמה שלא נתווכח עם הרעיון הזה – התוצאה כל כך ברורה.
ניחוח בושם צרפתי נעים, מתוחכם ודומיננטי בישר על כניסתה לחדר. שניות אחריו חצתה את מפתן דלתי אישה דקיקת גו בעלת שיער שחור ושופע עטופה בשמלת משי כחולה, שנחה על גזרה מושלמת.
"גלית! סוף כל סוף נפגשות," פנתה אליי בחום ובמבטא צרפתי מקסים. מהרגע שהתיישבה מולי נגלה סיפור חייה המרתק.
אמלי היא יהודייה שגדלה ונישאה בצרפת ליהודי אמיד, יחד הם הקימו בית מקסים באחד מפרברי פריז הנחשבים וחיו באושר ועושר. לאחר 12 שנות נישואין מאושרות הלך הבעל לעולמו במפתיע, כשהוא מותיר את אמלי המומה, כואבת ועם ארבעה ילדים קטנים. רצה הגורל וזמן לא רב אחר כך, חיזר אחריה בלהט, בדבקות ובתחכום גבר מבוגר ממנה כמעט בעשור. כירורג בכיר באחד מבתי החולים המוכרים בפריז. חיזוריו נשאו פרי והוא כבש את ליבה. הם נישאו תוך חודשיים. עבורו הייתה זו הפעם הרביעית.
זעתי בכיסאי כדי לוודא ששמעתי טוב.
"כן," אישרה אמלי, "אני האישה הרביעית שלו, יש לו עשרה ילדים בכל גיל אפשרי. מה שגרוע יותר, שעם הזמן גיליתי דפוס התנהגות קבוע שלו: הוא מאתר נשים אמידות, מחזר אחריהן בלהט, נישא להן תוך זמן קצר ביותר, מחתים אותן על הסכם ממון יום לפני החתונה, וכמו שאת כבר מבינה הנישואין לא מחזיקים מעמד, אבל הוא יוצא מכל סיבוב כזה מרופד בשלל רב. גם לי יש הסכם ממון כזה איתו, הסכם שחתמתי יום לפני החתונה. עורכי הדין של המשפחה שלי בדקו את ההסכם, הכנסנו הערות ושינויים כי ההסכם המקורי שהוא הגיש לי לחתימה היה מקפח מאוד. בהסכם המקורי נכתב שכל הדירות שבבעלותי מלפני הקשר שלנו, תהפוכנה למשותפות לשנינו ורק את כספי ביטוח החיים של בעלי ז"ל אני יכולה להשאיר לעצמי או ליתר דיוק לילדיי."
"וזה היה הדדי?" שאלתי, "מה באשר לרכוש שלו לפני הנישואין?"
אמלי חייכה בכאב. "הוא הסביר לי, שבצרפת החוק מחייב לשלם מזונות עד שהילדים עוזבים את הבית, ומאחר שהוא משלם מזונות לכל כך הרבה ילדים, הוא זקוק להכנסות מהדירות האלה, אחרת יקרוס. אם ימשיך לשלם את כל המזונות רק מההכנסות של דמי השכירות של דירותיו, ההכנסות השוטפות שלנו לא ייפגעו וכך זה יהיה הכי הוגן כלפיי.אל תחשבי שאני תמימה, ידעתי שזה גרוע, עו"ד של המשפחה הכניס להסכם הזה לא מעט תיקונים, אבל הכול היה בבהילות, בלחץ לפני החתונה."
אמלי הרימה את ראשה, מבטה ננעץ בפינה רחוקה של החדר וקולה נחלש. "נסי לדמיין רגע, מצד אחד חתונה שנייה בצל האבל שלי והתקופה שעברתי, הרצון לגונן על הילדים ועליי, ומצד אחר לא לאבד את הגבר המקסים הזה שבזמנו פשוט הרגשתי שהוא מתנה, שהוא הפיצוי על כל מה שעברתי, ממש מפעל הפיס! עורכי הדין שלי ואני שינינו את ההסכם בשני סעיפים משמעותיים והחזרתי לו לחתימה. הטעות הייתה שאני טיפלתי בזה מולו ולא עורכי הדין. רציתי שהכול יהיה עדין, מתחשב, לא משפטי, ענייני וקר. אבל… בחלומותיי הפרועים ביותר, לא חלמתי שאחרי החתונה אגלה, שהוא הגניב לחתימתי הסופית את הנוסח הקודם, וזה גם הנוסח שהוגש לביהמ"ש!
את מבינה? החתימות שלנו היו על הנוסח הקודם!
לא שמתי לב לזה טיפשה שכמותי. הכסף, הנוחות והאהבה שלכאורה חשבתי שאני מרגישה, פשוט סנוורו אותי עד טמטום! ככה התחתנו. כעבור שנה נולד בנינו המשותף. זמן לא רב לאחר מכן נגוז החלום. הוא נהג להיעלם לימים ארוכים, טען ללחץ בביה"ח, בנוסף לכך הוא עבד בקליניקה פרטית ומפוארת שהקים, ואני גידלתי את הילד ועסקתי קצת באומנות שלי,אני צורפת.
עם הזמן הוא קיבל מינוי באחד מבתי החולים בארץ והחלטנו לעבור לחיות פה למשך תקופה. מהרגע שהגענו לארץ, הוא לחץ שנאשר את ההסכם בבימ"ש כי כך צריך פה לפי החוק. את זה כבר הבנתי. הגענו לביהמ"ש, רק שנינו, השופטת המקסימה הקריאה את ההסכם בפנינו, אותו הסכם שנחתם לפני החתונה, ואז חשכו עיניי, זה לא היה ההסכם המתוקן! הוא פשוט רימה אותי! כמה טיפשה הוא חשב שאני, שלא אגלה את זה גם הפעם? ניחא לעשות מחטף בפעם הראשונה, אבל גם פה? במעמד הזה?! כשהשופטת קוראת סעיף אחר סעיף כדי לוודא שהבנתי ואני מאשרת?!
הוא באמת חשב שגם הפעם זה יצליח לו?! הרגשתי שאני עומדת להתעלף, הפה התייבש לי, הרגליים רעדו לי, השופטת ראתה והבינה מייד. בחוכמתה היא החליטה שהיא מסרבת לדון בהסכם ולתת לו תוקף בשלב זה, וקבעה לכולנו דיון נוסף והפעם עם חובת נוכחות של עורכי דין. מאז אנחנו חיים בנפרד, ומאז אני מחפשת אותך."
מאת: גלית צור עורכת דין ומגשת
ליצירת קשר : tzurlaw2017@gmail.com
הוספת תגובה