האדוקים מבין בני הצאן ההולכים אחריה, כה מכורים לפולחן, עד שהם יעשו כל ויתור אפשרי, על פרנסה, חברה, ואף משפחה ויצאו לסגוד לאלי הגל כל אימת שציפוייה התגלות.
איתרע מזלם של הישראלים מבין המאמינים. יש להם ים מול העיניים אך הגלים בו מעטים ולא משובחים. הריח מעורר את הקיבה ונזיד או בכורה – אין על השולחן.
כך שיש לרעות בשדות זרים. בחופים הפונים אל האוקיינוס הפתוח ולא אל ים סגור וקטן.
מה שמחולל את הגלים היפים והגבוהים שבאוקיינוס הן סערות ענקיות המתפתחות קרוב לקטבים. בקיץ – סמוך לקוטב הדרומי ובחורף – סמוך לצפוני. רוחות עזות המנשבות למשך ימים אחדים מרתיחות את פני המים ומקציפות אנרגיה עצומה שמעלה גלים הנדחפים בכיוון הרוח ממוקד הסערה והלאה על פני האוקיינוס. כעבור שעות וכמה עשרות קילומטרים האלה מאזור הסערה, הגלים מתחילים להתנקות ולהסתדר וממשיכים את מסעם בשורות ארוכות ארוכות, עד שהם מגיעים לקרקע רדודה ואז נשברים. עיקר הגלישה המתבצעת על הגל בעודו נשבר. כלומר, כאשדר הוא תלול מספיק כדי לשמש כמגלשה עבור הגלשן והגולש ולפני שהוא הופך לקצף.
הרבה תנאים צריכים להתגשם בו זמנית כדי שהגל יהיה מושלם. רוח מכיוון מסוים, מצב גאות ושפל, וכמובן הגל עצמו. כל אחד מהתנאים הללו הוא בעל שכיחות סטטיסטית משלו, ולא צריך להיות גאון בסטטיסטיקה כדי להבין שהסיכוי לגל מושלם הוא מכפלה של שברים, במספרם של התנאים הנחוצים וההסתברות לקיומם. זו הסיבה שהצירוף הלשוני ״תנאי גלישה טובים״ נהגה מפיות הגולשים בחרדת קודש.
כמו לציפורים ולפינגווינים, גל לגולשים מכתיבה העונה לגולשים הישראלים את כיוון הנדידה. בחורף לאירופה, מרוקו, או קליפורניה והוואי ובקיץ למלדיביים, סרי לנקה, מרכז אמריקה, אוסטרליה ואינדונזיה. מהפכת המחשוב והאינטרנט מביאות היישר לביתנו את תחזיות מזג האויר שיודעות היום לנבא סערות וגלים אפילו שבועיים מראש וזה זמן די והותר להיערכות והתארגנות והצטיידות.
השילוב של אדיקותי הדתית עם האמונה שזכינו כנראה בקדנציה אחת בלבד עלי אדמות וימים, ושהיא תחומה בזמן הביא אותי להקריב את קריירה מקצועית בתחום המשפט לטובת מקסימום זמינות לחיים עצמם. כך, בלי יומן פגישות ודיונים משפטיים שקבועים חדשים מראש – הסיכוי שלא אפסיד גלים טובים בגן עדן נוכרי כלשהו- גדל.
המשפט התלמודי המוכר על ׳משביעו- רעב ומרעיבו-שבע׳ שנאמר על האבר הזכרי, נכון גם לחשק הימי. וככל שהכושר הגופני גבוה יותר והזיכרון של חווית הגלישה האחרונה ׳חי׳ יותר – כך עולה גם המוטיבציה לעלות בן גוריונה כדי להגיש לפגישה הבאה עם מתנות האל הגליות והרטובות.
סתם לסטטיסטיקה, בשנה נורמאלית, אני נוסע להוואי בחורף לחודש עד חדשים של גלישה בגלים גבוהים, עוד פעמיים למלדיביים, פעם או פעמיים למקסיקו ואל סלבדור ופעם אחת לפורטוגל, צרפת או מרוקו. בין לבין, אני משדל לא להחמיץ ימי גלישה בארץ ומתייחס אליהם כאל הזדמנות לשמור על הכושר הגופני ועל הגמישות והזריזות.
לאלה מבניכם שאינם פוחדים מהים, אני ממליץ להקדים את טבילת המים ככל שניתן. עכשיו עונה מצוינת להתחיל עם גלשן עמידה (״סאפ״) או עם לונגבורד, שעליו חותרים בקלות בשכיבה. עם שניהם אפשר להנות גם מהחתירה עצמה וגם אם הים שטוח. די בגל בגובה ברך כדי להסב לכם הנאה חסרת תקדים שתגרום לכם להתחזק. למרבית השמחה, אברכי הגלישה לא מתעקשים על בגדים חמים כך שהחיוך יישאר לכם גם על החוף ללא אגלי זיעה.
כתב: עו"ד וסופר דורון חכם
מבין ספריו : מים גנובים חודרים עמוק, אתמוליים ואליס בטינדלנד
הוספת תגובה