הפרשה נפתחת בפסוק: " וַיְדַבֵּר יְהוָה אֶל מֹשֶׁה אַחֲרֵי מוֹת שְׁנֵי בְּנֵי אַהֲרֹן בְּקָרְבָתָם לִפְנֵי יְהוָה וַיָּמֻתוּ:" וחוזרת לעסוק בתורת הכהנים ובדינים המיוחדים להם. בספר החינוך מצוין כי בפרשה מוזכרות 28 מצוות: 2 מצות עשה ו-26 מצוות לא תעשה.
הנושאים הנידונים בפרשת אחרי מות:
- תנאי הכניסה לקודש הקודשים
- אופן כפרת הכהן הגדול על בני ישראל
- הלכות יום כיפור
- איסור הקרבת קרבנות מחוץ למשכן
- מהו עונש כרת?
- איסור אכילת דם
- מצות כיסוי הדם
- יחסי אישות
- תנאי הכניסה לקודש הקודשים
ישנם הסברים שונים מדוע שני בני אהרון, נדב ואביהו, מתו. ההסבר הניתן כאן הוא שהם התקרבו בלא רשות יתר על המידה. לאור דברי רש"י, החתם סופר ציין כי מאחר ונדב ואביהו לא שמעו את הקריאה וראו שמשה נכנס, הם הבינו שמותר להם להיכנס. לאור זאת בפסוק השני מופיעה אזהרה של הקב"ה, ככתוב: " וַיֹּאמֶר יְהוָה אֶל מֹשֶׁה דַּבֵּר אֶל אַהֲרֹן אָחִיךָ וְאַל יָבֹא בְכָל עֵת אֶל הַקֹּדֶשׁ מִבֵּית לַפָּרֹכֶת אֶל פְּנֵי הַכַּפֹּרֶת אֲשֶׁר עַל הָאָרֹן וְלֹא יָמוּת כִּי בֶּעָנָן אֵרָאֶה עַל הַכַּפֹּרֶת:" הסבר זה מצביע על כך שנדב ואביהו לא חטאו, אלא מדובר בשגגה וכמעין "תאונת עבודה".
הרעיון כאן הוא שאל הקודש בוודאי שלא נכנסים אנשים טמאים, אך גם אנשים טהורים אינם מורשים לגשת אליו בכל עת. אפילו אהרון הכהן הגדול אינו מורשה לבוא בכל עת, אלא בזמן מסוים ובדרך מסוימת כפי שתפורט בהמשך.
כיצד מותר לאהרון לבוא אל הקודש?
ישנה דרך אחת שבה מותר לאהרון לבוא והיא על ידי הבאת קורבנות, ככתוב: " בְּזֹאת יָבֹא אַהֲרֹן אֶל הַקֹּדֶשׁ בְּפַר בֶּן בָּקָר לְחַטָּאת וְאַיִל לְעֹלָה: " .
מה על אהרון ללבוש בכניסתו אל הקודש?
הוא לא ילבש את בגדיי הכהן הגדול הרגילים, אלא ילבש: " כְּתֹנֶת בַּד קֹדֶשׁ יִלְבָּשׁ וּמִכְנְסֵי בַד יִהְיוּ עַל בְּשָׂרוֹ וּבְאַבְנֵט בַּד יַחְגֹּר וּבְמִצְנֶפֶת בַּד יִצְנֹף בִּגְדֵי קֹדֶשׁ הֵם וְרָחַץ בַּמַּיִם אֶת בְּשָׂרוֹ וּלְבֵשָׁם: ".
- אופן כפרת הכהן הגדול על בני ישראל
מהו השלב הראשון?
ראשית, הכהן הגדול מכפר בעדו ובעד ביתו באמצעות קורבן שהביא בעצמו: " וְהִקְרִיב אַהֲרֹן אֶת פַּר הַחַטָּאת אֲשֶׁר לוֹ וְכִפֶּר בַּעֲדוֹ וּבְעַד בֵּיתוֹ: ".
מהו השלב השני?
לאחר שהכהן הגדול כיפר על עצמו ועל בני ביתו הוא מתפנה לכפר עבור כל בני ישראל באופן הבא: הכהן הגדול מביא קורבנות עבור כל ישראל: " וּמֵאֵת עֲדַת בְּנֵי יִשְׂרָאֵל יִקַּח שְׁנֵי שְׂעִירֵי עִזִּים לְחַטָּאת וְאַיִל אֶחָד לְעֹלָה: ". הוא מעמיד אותם לפני הקב"ה בפתח אוהל מועד: " וְלָקַח אֶת שְׁנֵי הַשְּׂעִירִם וְהֶעֱמִיד אֹתָם לִפְנֵי יְהוָה פֶּתַח אֹהֶל מוֹעֵד: ". הכהן לוקח את שני השעירים ועל פי גורל ייקבע הייעוד של כל שעיר: " וְנָתַן אַהֲרֹן עַל שְׁנֵי הַשְּׂעִירִם גּוֹרָלוֹת גּוֹרָל אֶחָד לַיהוָה וְגוֹרָל אֶחָד לַעֲזָאזֵל: ". שעיר אחד יקבל גורל להיות מוקרב כקורבן חטאת לקב"ה, ככתוב: "וְהִקְרִיב אַהֲרֹן אֶת הַשָּׂעִיר אֲשֶׁר עָלָה עָלָיו הַגּוֹרָל לַיהוָה וְעָשָׂהוּ חַטָּאת: ". שעיר שני ישלח לעזאזל למדבר, ככתוב: " וְהַשָּׂעִיר אֲשֶׁר עָלָה עָלָיו הַגּוֹרָל לַעֲזָאזֵל יָעֳמַד חַי לִפְנֵי יְהוָה לְכַפֵּר עָלָיו לְשַׁלַּח אֹתוֹ לַעֲזָאזֵל הַמִּדְבָּרָה: ". מכאן נובע הביטוי הנפוץ בימינו: שעיר לעזאזל.
השעיר שמוקרב לקב"ה
אהרון הכהן הגדול שוחט את השעיר שעלה בגורל לקב"ה ולוקח מדמו, נכנס לקודש הקודשים ומזה (מתיז) מדמו לכיוון ארון הקודש פעם אחת למעלה ושבע פעמים למטה וכך מכפר על טומאת בני ישראל ופשעיהם: "וְכִפֶּר עַל הַקֹּדֶשׁ מִטֻּמְאֹת בְּנֵי יִשְׂרָאֵל וּמִפִּשְׁעֵיהֶם לְכָל חַטֹּאתָם וְכֵן יַעֲשֶׂה לְאֹהֶל מוֹעֵד הַשֹּׁכֵן אִתָּם בְּתוֹךְ טֻמְאֹתָם: " .יצויין כי הכהן הגדול נמצא לבד ואסור לאיש להיות בזמן הזה באוהל מועד: "וְכָל אָדָם לֹא יִהְיֶה בְּאֹהֶל מוֹעֵד בְּבֹאוֹ לְכַפֵּר בַּקֹּדֶשׁ עַד צֵאתוֹ וְכִפֶּר בַּעֲדוֹ וּבְעַד בֵּיתוֹ וּבְעַד כָּל קְהַל יִשְׂרָאֵל: ".
השעיר שהולך לעזאזל
אהרון הכהן הגדול מניח את שתי ידיו על ראש השעיר שהולך לעזאזל, מתוודה על כל חטאי בני ישראל ומעביר אותו לאדם שלוקח אותו להר גבוה ומשם דוחף אותו למטה כאשר הוא לוקח למותו את כל חטאי בני ישראל: "וְסָמַךְ אַהֲרֹן אֶת שְׁתֵּי ידו [קריא: יָדָיו] עַל רֹאשׁ הַשָּׂעִיר הַחַי וְהִתְוַדָּה עָלָיו אֶת כָּל עֲוֺנֹת בְּנֵי יִשְׂרָאֵל וְאֶת כָּל פִּשְׁעֵיהֶם לְכָל חַטֹּאתָם וְנָתַן אֹתָם עַל רֹאשׁ הַשָּׂעִיר וְשִׁלַּח בְּיַד אִישׁ עִתִּי הַמִּדְבָּרָה: וְנָשָׂא הַשָּׂעִיר עָלָיו אֶת כָּל עֲוֺנֹתָם אֶל אֶרֶץ גְּזֵרָה וְשִׁלַּח אֶת הַשָּׂעִיר בַּמִּדְבָּר: ".
זהו חלק מהתהליך שמלווה גם בשימוש בקטורת ובשלבים נוספים.
- הלכות יום כיפור
הקב"ה מצווה על משה להעביר לבני ישראל שפעם אחת בשנה ביום י' בתשרי כל בני ישראל יפסיקו את עבודתם ויצומו: "וְהָיְתָה לָכֶם לְחֻקַּת עוֹלָם בַּחֹדֶשׁ הַשְּׁבִיעִי בֶּעָשׂוֹר לַחֹדֶשׁ תְּעַנּוּ אֶת נַפְשֹׁתֵיכֶם וְכָל מְלָאכָה לֹא תַעֲשׂוּ הָאֶזְרָח וְהַגֵּר הַגָּר בְּתוֹכְכֶם: ".
ניסן הוא ראש החודשים וממנו סופרים 7 חודשים ומגיעים לחודש תשרי: " בַּחֹדֶשׁ הַשְּׁבִיעִי ". בחודש תשרי יום הכיפורים הוא היום העשירי: " בֶּעָשׂוֹר לַחֹדֶשׁ ".
בהמשך מתוארים שאר הדברים שעלינו לעשות ביום הכיפורים: לשבות ממלאכה ולהימנע משתייה, מאכילה ומשאר תענוגות הגוף. ביום הזה הכהן הגדול יכפר ויטהר אותם מחטאיהם: "כִּי בַיּוֹם הַזֶּה יְכַפֵּר עֲלֵיכֶם לְטַהֵר אֶתְכֶם מִכֹּל חַטֹּאתֵיכֶם לִפְנֵי יְהוָה תִּטְהָרוּ: שַׁבַּת שַׁבָּתוֹן הִיא לָכֶם וְעִנִּיתֶם אֶת נַפְשֹׁתֵיכֶם חֻקַּת עוֹלָם: וְכִפֶּר הַכֹּהֵן אֲשֶׁר יִמְשַׁח אֹתוֹ וַאֲשֶׁר יְמַלֵּא אֶת יָדוֹ לְכַהֵן תַּחַת אָבִיו וְלָבַשׁ אֶת בִּגְדֵי הַבָּד בִּגְדֵי הַקֹּדֶשׁ: וְכִפֶּר אֶת מִקְדַּשׁ הַקֹּדֶשׁ וְאֶת אֹהֶל מוֹעֵד וְאֶת הַמִּזְבֵּחַ יְכַפֵּר וְעַל הַכֹּהֲנִים וְעַל כָּל עַם הַקָּהָל יְכַפֵּר: וְהָיְתָה זֹּאת לָכֶם לְחֻקַּת עוֹלָם לְכַפֵּר עַל בְּנֵי יִשְׂרָאֵל מִכָּל חַטֹּאתָם אַחַת בַּשָּׁנָה וַיַּעַשׂ כַּאֲשֶׁר צִוָּה יְהוָה אֶת מֹשֶׁה:".
מתי מותר לכהן הגדול להיכנס אל הקודש?
רק פעם אחת בשנה ביום הכיפורים מותר לכהן הגדול להיכנס אל הקודש ולכפר על כל בני ישראל.
- איסור הקרבת קרבנות מחוץ למשכן
עד הקמת המשכן, בני ישראל היו רשאים להקריב קרבנות לקב"ה בכל מקום. מיום הקמת המשכן בא' בניסן, אסר הקב"ה להקריב קרבנות מחוץ למשכן, והדבר נחשב לרצח אדם עם עונש חמור ביותר: כרת: "וַיְדַבֵּר יְהוָה אֶל מֹשֶׁה לֵּאמֹר: דַּבֵּר אֶל אַהֲרֹן וְאֶל בָּנָיו וְאֶל כָּל בְּנֵי יִשְׂרָאֵל וְאָמַרְתָּ אֲלֵיהֶם זֶה הַדָּבָר אֲשֶׁר צִוָּה יְהוָה לֵאמֹר: אִישׁ אִישׁ מִבֵּית יִשְׂרָאֵל אֲשֶׁר יִשְׁחַט שׁוֹר אוֹ כֶשֶׂב אוֹ עֵז בַּמַּחֲנֶה אוֹ אֲשֶׁר יִשְׁחַט מִחוּץ לַמַּחֲנֶה: וְאֶל פֶּתַח אֹהֶל מוֹעֵד לֹא הֱבִיאוֹ לְהַקְרִיב קָרְבָּן לַיהוָה לִפְנֵי מִשְׁכַּן יְהוָה דָּם יֵחָשֵׁב לָאִישׁ הַהוּא דָּם שָׁפָךְ וְנִכְרַת הָאִישׁ הַהוּא מִקֶּרֶב עַמּוֹ: ". האיסור הזה הוא נצחי: "וְלֹא יִזְבְּחוּ עוֹד אֶת זִבְחֵיהֶם לַשְּׂעִירִם אֲשֶׁר הֵם זֹנִים אַחֲרֵיהֶם חֻקַּת עוֹלָם תִּהְיֶה זֹּאת לָהֶם לְדֹרֹתָם: ".
בהמשך הפרשה מבוארים דינים הקשורים לאכילת בשר בעלי חיים.
- מהו עונש כרת?
ראשית, נסביר את המושג: כרת. כרת זהו העונש החמור ביותר. כרת אינו עונש בידי אדם, אלא משמיים. האדם שמקבל עונש כרת מת קודם זמנו, במצבים מסוימים גם נפשו נענשת בעונשים שונים.
- איסור אכילת דם
הקב"ה אוסר על אכילת הדם: " וְאִישׁ אִישׁ מִבֵּית יִשְׂרָאֵל וּמִן הַגֵּר הַגָּר בְּתוֹכָם אֲשֶׁר יֹאכַל כָּל דָּם וְנָתַתִּי פָנַי בַּנֶּפֶשׁ הָאֹכֶלֶת אֶת הַדָּם וְהִכְרַתִּי אֹתָהּ מִקֶּרֶב עַמָּהּ:".
שאלה: מדוע איסור אכילת הדם חמור כל כך עד כדי עונש כרת?
תשובה: אומר לנו הקב"ה: " כִּי נֶפֶשׁ הַבָּשָׂר בַּדָּם הִוא וַאֲנִי נְתַתִּיו לָכֶם עַל הַמִּזְבֵּחַ לְכַפֵּר עַל נַפְשֹׁתֵיכֶם כִּי הַדָּם הוּא בַּנֶּפֶשׁ יְכַפֵּר: ". כלומר, הקב"ה נתן לכל היצורים חיות שהיא הנפש. הנפש נמצאת בדם ובמותו היא חוזרת אל הקב"ה, ואליו בלבד. הדם נועד רק לצורך קורבן על המזבח.
כידוע, בתורה אין מילה מיותרת, ולאחר ההסבר הקב"ה חותם ומוסיף כי גם לגרים שאיתם אסור לאכול דם: "עַל כֵּן אָמַרְתִּי לִבְנֵי יִשְׂרָאֵל כָּל נֶפֶשׁ מִכֶּם לֹא תֹאכַל דָּם וְהַגֵּר הַגָּר בְּתוֹכְכֶם לֹא יֹאכַל דָּם: ".
מעבר לכך מופיעה מצווה נוספת:
- מצוות כיסוי הדם
הקב"ה מצוה שאם אדם צד חיה ונשפך דמה, עליו לכסות את הדם בעפר: "וְאִישׁ אִישׁ מִבְּנֵי יִשְׂרָאֵל וּמִן הַגֵּר הַגָּר בְּתוֹכָם אֲשֶׁר יָצוּד צֵיד חַיָּה אוֹ עוֹף אֲשֶׁר יֵאָכֵל וְשָׁפַךְ אֶת דָּמוֹ וְכִסָּהוּ בֶּעָפָר: ". כאמור, הדם אסור באכילה, ואסור להשאירו חשוף, אלא יש לכסות אותו בעפר מאותה סיבה שצוינה קודם לכן.
עד כאן עסק ספר ויקרא בעניינים הקשורים לעבודת הכהנים ולמקדש הן מבחינת הקרבת הקורבנות והן מבחינת דיני טומאה וטהרה. כעת נפתח נושא חדש והוא יחסי אישות.
- יחסי אישות
בני ישראל יוצאים ממצרים לאחר שישבו בה 210 שנה, וכאשר אדם יושב בבוץ זמן ממושך, משהו נדבק אליו. לכן הקב"ה מכין את בני ישראל מבחינה מנטאלית לעתיד לבוא. הקב"ה אומר להם דרך משה: " וַיְדַבֵּר יְהוָה אֶל מֹשֶׁה לֵּאמֹר: דַּבֵּר אֶל בְּנֵי יִשְׂרָאֵל וְאָמַרְתָּ אֲלֵהֶם אֲנִי יְהוָה אֱלֹהֵיכֶם: כְּמַעֲשֵׂה אֶרֶץ מִצְרַיִם אֲשֶׁר יְשַׁבְתֶּם בָּהּ לֹא תַעֲשׂוּ". כלומר, הוא לא רוצה שהם יתנהגו כמו שהמצרים התנהגו מבחינת גילוי עריות. מעבר לכך, גם בארץ כנען לא יושבים צדיקים גדולים וגם מהם אין מה ללמוד, ככתוב: " וּכְמַעֲשֵׂה אֶרֶץ כְּנַעַן אֲשֶׁר אֲנִי מֵבִיא אֶתְכֶם שָׁמָּה לֹא תַעֲשׂוּ וּבְחֻקֹּתֵיהֶם לֹא תֵלֵכוּ:".
אם כך, אז איך על בני ישראל כן להתנהג?
תשובה: " אֶת מִשְׁפָּטַי תַּעֲשׂוּ וְאֶת חֻקֹּתַי תִּשְׁמְרוּ לָלֶכֶת בָּהֶם אֲנִי יְהוָה אֱלֹהֵיכֶם: וּשְׁמַרְתֶּם אֶת חֻקֹּתַי וְאֶת מִשְׁפָּטַי אֲשֶׁר יַעֲשֶׂה אֹתָם הָאָדָם וָחַי בָּהֶם אֲנִי יְהוָה: " .
אז מהם המשפטים והחוקות אשר יש לשמור ולקיים?
הקב"ה נותן לבני ישראל חוקים הנוגעים לקדושת עם ישראל ולייחודם בתחום יחסי אישות והם מתווים את הדרך הנכונה לחיות.
מאחר והנושא מאוד רגיש, הקב"ה מציין את החוקים באופן מפורט ביותר, כך שאין מקום לספק או לטעויות כלשהן.
האיסור הכללי הוא גילוי עריות בקרב קרובי משפחה מדרגה ראשונה:
" אִישׁ אִישׁ אֶל כָּל שְׁאֵר בְּשָׂרוֹ לֹא תִקְרְבוּ לְגַלּוֹת עֶרְוָה אֲנִי יְהוָה: "
לאחר מכן מופיע הפירוט:
- "עֶרְוַת אָבִיךָ וְעֶרְוַת אִמְּךָ לֹא תְגַלֵּה אִמְּךָ הִוא לֹא תְגַלֶּה עֶרְוָתָהּ: ". איסור יחסי מין בין בן ואמו.
- "עֶרְוַת אֵשֶׁת אָבִיךָ לֹא תְגַלֵּה עֶרְוַת אָבִיךָ הִוא:". איסור יחסי מין גם אם האישה של אביך אינה אמך, אלא אישה אחרת של אביך.
- "עֶרְוַת אֲחוֹתְךָ בַת אָבִיךָ אוֹ בַת אִמֶּךָ מוֹלֶדֶת בַּיִת אוֹ מוֹלֶדֶת חוּץ לֹא תְגַלֶּה עֶרְוָתָן:". איסור יחסי מין עם אחותך בין שנולדה במשפחה ובין שנולדה מחוץ לנישואין, בשל קירבת דם ביניכם.
- "עֶרְוַת בַּת בִּנְךָ אוֹ בַת בִּתְּךָ לֹא תְגַלֶּה עֶרְוָתָן כִּי עֶרְוָתְךָ הֵנָּה: ". איסור יחסי מין עם הנכדות ובוודאי גם בתך עצמה כלולה באיסור.
- "עֶרְוַת בַּת אֵשֶׁת אָבִיךָ מוֹלֶדֶת אָבִיךָ אֲחוֹתְךָ הִוא לֹא תְגַלֶּה עֶרְוָתָהּ: ". איסור יחסי מין עם אחות מהאב שהיא גם בת אשת האב. זוהי אזהרה כפולה על האמור קודם לכן.
- "עֶרְוַת אֲחוֹת אָבִיךָ לֹא תְגַלֵּה שְׁאֵר אָבִיךָ הִוא: עֶרְוַת אֲחוֹת אִמְּךָ לֹא תְגַלֵּה כִּי שְׁאֵר אִמְּךָ הִוא: ". איסור יחסי מין עם הדודות מצד אביך ומצד אמך.
- "עֶרְוַת אֲחִי אָבִיךָ לֹא תְגַלֵּה אֶל אִשְׁתּוֹ לֹא תִקְרָב דֹּדָתְךָ הִוא: ". איסור יחסי מין עם אשתו של דוד שלך, שהיא גם דודתך.
- "עֶרְוַת כַּלָּתְךָ לֹא תְגַלֵּה אֵשֶׁת בִּנְךָ הִוא לֹא תְגַלֶּה עֶרְוָתָהּ: ". איסור יחסי מין עם כלתך.
- "עֶרְוַת אֵשֶׁת אָחִיךָ לֹא תְגַלֵּה עֶרְוַת אָחִיךָ הִוא: ". איסור יחסי מין עם גיסתך.
- "עֶרְוַת אִשָּׁה וּבִתָּהּ לֹא תְגַלֵּה אֶת בַּת בְּנָהּ וְאֶת בַּת בִּתָּהּ לֹא תִקַּח לְגַלּוֹת עֶרְוָתָהּ שַׁאֲרָה הֵנָּה זִמָּה הִוא". איסור יחסי מין עם אישה ועם בתה, ולא רק בתה ממש אלא גם עם הנכדות שלה.
- "וְאִשָּׁה אֶל אֲחֹתָהּ לֹא תִקָּח לִצְרֹר לְגַלּוֹת עֶרְוָתָהּ עָלֶיהָ בְּחַיֶּיהָ:". אסור לשאת שתי אחיות. גם אם אדם התגרש, כל זמן שגרושתו בחיים, אסור לו לשאת את אחותה.
הדינים הבאים אינם קשורים לגילוי
עריות, אך הם קשורים ליחסי אישות:
- "אֶל אִשָּׁה בְּנִדַּת טֻמְאָתָהּ לֹא תִקְרַב לְגַלּוֹת עֶרְוָתָהּ: ". אסור לקיים יחסים עם אישה נידה (במחזור).
- "וְאֶל אֵשֶׁת עֲמִיתְךָ לֹא תִתֵּן שְׁכָבְתְּךָ לְזָרַע לְטָמְאָה בָהּ:". איסור יחסי מין אם אשת איש.
- "וּמִזַּרְעֲךָ לֹא תִתֵּן לְהַעֲבִיר לַמֹּלֶךְ וְלֹא תְחַלֵּל אֶת שֵׁם אֱלֹהֶיךָ אֲנִי יְהוָה: ". איסור להעלות את ילדיך לקורבן לפולחן עבודה זרה כלשהו.
- "וְאֶת זָכָר לֹא תִשְׁכַּב מִשְׁכְּבֵי אִשָּׁה תּוֹעֵבָה הִוא: ". איסור משכב זכר, זוהי תועבה בעיני הקב"ה.
- "וּבְכָל בְּהֵמָה לֹא תִתֵּן שְׁכָבְתְּךָ לְטָמְאָה בָהּ וְאִשָּׁה לֹא תַעֲמֹד לִפְנֵי בְהֵמָה לְרִבְעָהּ תֶּבֶל הוּא: ". משכב עם בהמה אסור לגברים ולנשים.
הקב"ה מזהיר את בני ישראל של יטמאו בכל המעשים הנוראיים הללו כי זוהי הסיבה שהוא מסלק את כל העמים היושבים בארץ כנען ומאפשר לבני ישראל להקים חברה ערכית וקדושה לפי החוקים של הקב"ה, שהם החוקים הנעלים ביותר הקיימים בעולם. אם חס וחלילה הם יחטאו, הארץ תקיא אותם כפי שהקיאה את העמים שקדמו לבני ישראל: "אַל תִּטַּמְּאוּ בְּכָל אֵלֶּה כִּי בְכָל אֵלֶּה נִטְמְאוּ הַגּוֹיִם אֲשֶׁר אֲנִי מְשַׁלֵּחַ מִפְּנֵיכֶם: וַתִּטְמָא הָאָרֶץ וָאֶפְקֹד עֲוֺנָהּ עָלֶיהָ וַתָּקִא הָאָרֶץ אֶת יֹשְׁבֶיהָ: וּשְׁמַרְתֶּם אַתֶּם אֶת חֻקֹּתַי וְאֶת מִשְׁפָּטַי וְלֹא תַעֲשׂוּ מִכֹּל הַתּוֹעֵבֹת הָאֵלֶּה הָאֶזְרָח וְהַגֵּר הַגָּר בְּתוֹכְכֶם: כִּי אֶת כָּל הַתּוֹעֵבֹת הָאֵל עָשׂוּ אַנְשֵׁי הָאָרֶץ אֲשֶׁר לִפְנֵיכֶם וַתִּטְמָא הָאָרֶץ: וְלֹא תָקִיא הָאָרֶץ אֶתְכֶם בְּטַמַּאֲכֶם אֹתָהּ כַּאֲשֶׁר קָאָה אֶת הַגּוֹי אֲשֶׁר לִפְנֵיכֶם: ".
מהו העונש החמור למי שיעבור על החוקים הללו?
מי שיעבור על החוקים הללו מסתכן בעונש החמור ביותר שקיים שהוא עונש כרת!!! ככתוב:
"כִּי כָּל אֲשֶׁר יַעֲשֶׂה מִכֹּל הַתּוֹעֵבוֹת הָאֵלֶּה וְנִכְרְתוּ הַנְּפָשׁוֹת הָעֹשֹׂת מִקֶּרֶב עַמָּם: וּשְׁמַרְתֶּם אֶת מִשְׁמַרְתִּי לְבִלְתִּי עֲשׂוֹת מֵחֻקּוֹת הַתּוֹעֵבֹת אֲשֶׁר נַעֲשׂוּ לִפְנֵיכֶם וְלֹא תִטַּמְּאוּ בָּהֶם אֲנִי יְהוָה אֱלֹהֵיכֶם: ".
מהם המסרים בפרשה?
לאור האמור לעיל, כל מצעדי "הגאווה" שעושים רק מכעיסים את הקב"ה. אין כאן שום גאווה בלעבור על חוקי התורה ולהתגאות בכך בפרהסיה, להיפך זוהי בושה נוראית. אדם שיש לו משיכה לאותו מין צריך לעבוד על המידות שלו ולהתגבר על יצרו, בבחינת: איזהו גיבור ? הכובש את ייצרו. הדרך הטובה ביותר לעשות זאת היא על ידי לימוד תורה. כפי שהקב"ה אמר להם לישראל: "בני בראתי יצר הרע ובראתי לו תורה תבלין ואם אתם עוסקים בתורה אין אתם נמסרים בידו" ככתוב: "הֲלוֹא אִם-תֵּיטִיב, שְׂאֵת, וְאִם לֹא תֵיטִיב, לַפֶּתַח חַטָּאת רֹבֵץ; וְאֵלֶיךָ, תְּשׁוּקָתוֹ, וְאַתָּה, תִּמְשָׁל-בּוֹ."
נסביר:
אומר לנו הקב"ה: "בראתי יצר רע". מה הכוונה ?
לכל אדם יש יצר רע. לאחד – תאוות אכילה, לשני – תאוות ממון, לשלישי – תאוות נשים, לרביעי – תאוות שתייה, לחמישי – תאוות הימורים, לשישי – משיכה לאותו מין וכך הלאה…
ממשיך הקב"ה ואומר: "בראתי לו תורה תבלין". מה הכוונה?
כשם שתבלין שמוסיפים אותו למאכל גורם להשבחת הטעם, כך כאשר אדם לומד תורה הוא לוקח את היצר הרע ומזכך אותו והופך אותו למנוע שעוזר לו יותר בעבודה השם.
כל אדם שלומד תורה יראה שלאורך זמן היצר הרע שבוער בו יתמתן והוא יוכל לשלוט בו ולנתב אותו לכיוון חיובי של עבודת השם.
היצר הרע מנסה להפיל את האדם כל הזמן כמו כלב שיושב בפתח הדלת ורק מחכה שתפתח את הדלת כדי להיכנס, ככתוב: "לַפֶּתַח חַטָּאת רֹבֵץ; וְאֵלֶיךָ, תְּשׁוּקָתוֹ", אבל באמצעות לימוד תורה קבוע יום יום האדם מגיע לשליטה ביצר הרע, ככתוב: "וְאַתָּה, תִּמְשָׁל-בּוֹ".
בכתיבה התבססתי על שיעור של כבוד הרב יוסף מזרחי שליט"א
כי לקח טוב נתתי לכם, תורתי אל תעזובו:
עץ חיים היא למחזיקים בה, ותומכיה מאושר
דרכיה דרכי נועם וכל נתיבותיה שלום
אורך ימים בימינה, בשמאלה עושר וכבוד
טעמו וראו כי טוב ה'
הוספת תגובה