כמו בתיאטרון נודד, מגולמת בו האפשרות של התקפלות מהירה לתוך מזוודה וגלגולה במסע אל התחנה הבאה. אפשרות המקפלת בתוכה הן את קטסטרופות העבר והן את זו העתידית שטרם התרחשה. האמן, כמו השחקן הנודד, ערוך בכל רגע לארוז את יצירותיו ולקום וללכת.
עבור אבישר, הארעיות הזאת היא גם תנאי הכרחי ליצירה וגם חלק בלתי נפרד ממנה: כל פרט יכול לשנות את צורתו, לעלות או לרדת, להיפרם ולהיתפר מחדש. זוהי עבודה משחקית, היא מגלה ומכסה, מייצרת בטקסטיל סביבות תרבותיות, גופים ותנועה. היא יצור כלאיים, המזמין נגיעה ודבר מה שאינו מגיע למנוחה. כמו העבודה גם תהליך היצירה הוא חסר מנוח – האמן תופר ותופר בפעולה רפטטיבית קדחתנית מלאת חומר. הוא יוצר מתוך ערבוביה, מתוך השעטנז הקיומי, בחיבורים אקלקטיים ואינטואיטיביים.
בעבודה מתקיים משחק אצבעות כפול – אלו של האמן המסובבות את החומר, מבצעות את המחווה הגופנית, ואלו הנוצרות בעבודה – אלפי אלפי אצבעות מחוררות המתרקמות לאובייקטים, שהם ביטוי לממד פיזי ואורגני. חלק מהאובייקטים הללו ניתנים ללבישה, כמו מבקשים להכיל בתוכם עוד, להרחיב את העור ולטשטש את הגבולות בין הצופה לעבודה.
זוהי עבודה שבבסיסה עומדת הטרנספורמציה – של הבמה, של הקהל, של השחקנים האפשריים, ושלה עצמה – כמרחב סימבולי רב-משמעויות. בסיומה של התערוכה היא תיעלם, תתקפל, תשנה את צורתה, ואולי יום אחד תיתלה והאצבעות ימתחו בשנית, אך זו תהיה כבר עבודה אחרת.
אוצרות : דרורית גור אריה וטל שוורץ
תאריך פתיחה: 25.3.2020 בשעה 19:30
תאריך נעילה: 29.5.2021
עוזר לאוצרות: עידו כהן /התקנה: גמליאל סספורטס/עיצוב תאורה: עומר שיזף
קרמיקה: סטודיו תמרין מקרוב
הוספת תגובה