האומנית בתיה שני רוקמת בעמלנות שלא מותירה מקום לקיצורי דרך. כבר מאות שנים מזוהה הרקמה עם מלאכת נשים ועבודותיה של שני אכן עוסקות ברבדים הרבים של העולם הנשי – אלימות נגד נשים, דימויי גוף וטקסטים של שירה נשית.
בגדים משומשים מהווים עבורה את המצע לרקמה, בדים שספגו את חום הגוף, אוצרים בתוכם את זכרונות ומהדהדים את היעדרותו. חוטי הרקמה החודרניים מייצרים עולם פנימי וחיצוני משני צדי הבד, הצד האחורי והבלתי נשלט לעומת הצד החיצוני שכביכול ניתן לקריאה ופענוח.
צילום רן ארדה
המפגש עם הבגד והזיכרון שהוא נושא עמו מפרים את יצירתה ומאפשרים לה לשאוב מן העוצמה הטמונה בו ולהעצימו בחזרה באמצעות רצף רקמה עמוס ודחוס, שאינו מותיר אוויר לנשימה.
בתיה שני, היא אמנית שגדלה במשפחה בה תפירה הייתה מקצוע. סבה היה חייט ודודתה תפרה תלבושות לתיאטרון. שני עוסקת במלאכות יד -גזירה והדבקה, תפירה, סריגה ורקמה – טכניקה בה התמקצעה כבוגרת האקדמיה המלכותית לרקמה בלונדון.
צילום נעמה משיח כהן
היא גם בוגרת ביה"ס לעבודה סוציאלית ועבדה במשך שנים רבות כעובדת שיקום וטיפול במשפחות שכולות. הציגה תערוכות יחיד והשתתפה בתערוכות קבוצתיות בארץ ובעולם. בין השאר, במוזיאון חיפה לאמנות (אין רחוב כזה בחיפה) וביריד "צבע טרי" (בית כלא של סוד, רקמהרקמהרקמה), SAATCHI GALLERY (לונדון) ועוד, התערוכה "ככל שיותיר לנו החוט…." אותה אצרה תמר דרזדנר, הוצגה בסטודיו של האמנית ברחוב הפלך 6, בתל אביב.
הקטלוג הדו לשוני בעברית ואנגלית, כולל צילומי עבודות וטקסטים מאת תמר דרזדנר ונאוה סביליה שדה
דבר המערכת: עיצוב התערוכה מיוחד, הכיתוב על הבגדים ממחישים את הכאב של הנשים, הבגדים התלויים גורמים לצביטה בלב , הרקמות על הבגדים מרהיבות.
עיצוב הקטלוג : קובי פרנקו, לרכישת הקטלוג באתר https://batiashani.com
כל ההכנסות ממכירת הקטלוג יועברו למרכז סיוע לנפגעות תקיפה מינית
הוספת תגובה