שהולך אז הולך, ישר מצאנו חניה, וגם בקרבת היעד. כבר בכניסה לתערוכה, הייתה הרגשה נעימה, של יכולת ניתוק מהלחץ הקיים במיוחד בימים אלה, בארצנו הנפלאה. בתי בת השמונה התרגשה בכל רמ"ח אבריה. לחשוב שהיא הולכת לקייטנת חלל, ובאה לראות תערוכת חלל עם אסטרונאוט בשר ודם, מי צריך יותר מזה.
גולת הכותרת בעיני הייתה להקשיב לאיתן סטיביה (טייס קרב, שהיה הישראלי השני ששהה בחלל ). הקול הרגוע, המבט החכם, והנה זכינו לראות אסטרונאוט אמיתי בשר ודם. בימים טרופים אלה, לראות את הישראלי האיכותי, האכפתי, היה יותר ממשקה מרענן, באמצע קיץ צחיח. באולם התצוגה, זכינו לראות כמה דברים מרתקים, כגון השירותים שבחללית. כמדומני שמי שמחפש את מימד הנוחיות, זאת לא הכתובת. עוד חלפנו על פני חדר השינה. לקרוא לזה חדר שינה, זה באמת למתוח את המשמעות של חדר שינה.
בוא נודה באמת, מדובר במעין חליפת מזרון, שיושבי החללית ישנים בה, בעמידה. כן בעמידה. קטונתי מלהסביר את כח המשיכה, ואת ההבדלים בין כדור הארץ לחלל החיצון. כח הכבידה, מאפשר לך דה פקטו, לישון במעין עמידה. לאחר מכן חלפנו על פני תחנת המזון. האמת לא מעורר תאבון. הכל ארוז במעין ואקום, והתכולה לא מלבבת. הדבר שעורר התרגשות בבתי הקטנה, היה דווקא לוח עם גירים שבו התבקשת לרשום מה הוא החלום שלך. כך מבוגרים לצד צעירים, לצד ילדים, עמדו וכתבו וצירו.
כמדומני שהתערוכה הייתה קצת עם פחות אטרקציות, ודברים מכפי שדמיינתי טרם הגעתי לתערוכה. בהחלט מומלץ, למי שבאמת מתעניין בחלל ( רצוי אפילו עם ידע קל ), במיוחד שהדבר משולב כחלק מטיול בנמל יפו, שם עדין ניתן לראות דייגים ורשתות דייגים, מראה מלבב משולב עם ריח הים. מי שרעב במיוחד, אבל ממש רעב, בהחלט הזדמנות לבקר אצל הזקן והים. ( מסעדה עם מוניטין )
מאת עו"ד אריאל דרור
נשמע שווה ומעניין