אוצרת התערוכה: איילת אמוראי-בירן
זיוה ברגרזון-סקורניק: זיוה יוצרת קולאז'ים שלדבריה הם "בוראים את עצמם". לאמנות הגיעה מלימודי והוראת פילוסופיה וכן לימודי תרבות. את דרכה האמנותית החלה ביצירה אישית ביומני ארט-ג'ורנלינג (יומן אמנות אישי). עם הזמן, הקולאז'ים גדלו והפכו מורכבים יותר. פיסות נייר, שאין ביניהן כל קשר, מודבקות בשכבות כשצבעי אקריליק מחברים ביניהן ויוצרים סיפורי-חלום ללא מילים. סיפורים שונים לצופים שונים. התבוננות קרובה תגלה פרטים נוספים, וסיפור-החלום ישתנה שוב ושוב, עם כל צפייה בו.
"את דרכי האמנותית התחלתי בכתיבת סיפורים ושירים. בשלב מסוים, אתגרתי את עצמי בכתיבת סיפור קצר בן שורה אחת בלבד. לאחר מכן עברתי לעבודה אישית ביומני ארט-ג'ורנלינג, בהם יצרתי "יומני-מסע" אישיים בטכניקות שונות. שוב ושוב מצאתי את עצמי חוזרת ליצירה בטכניקת הקולאז'. הדבקת פיסות נייר התכתבה ומתכתבת, בכל פעם מחדש, עם התחושה של החיים עצמם, על ידי חיבור ואיחוי פיסות נפרדות ושונות ליצירת משהו חדש, שלם אחר ושונה. עם הזמן, חשתי שהיומן האישי, זה שאפשר לי להתחיל את היצירה, מגביל אותי. הדבקתי דפים כדי להגדיל את הפורמט וכאשר גם זה לא הספיק, יצאתי לדרך והתחלתי ליצור מחוץ ליומן. העבודות המשיכו לגדול, כשהן משתנות תוך כדי עבודה, מפנות מקום לדמויות שונות ובעלי חיים המצטרפים זה לזה בהרכבת סיפורי-דמיון עשירים בסימבולים, שכמוהם כסיפורי-חלום, ה"נכתבים" ללא מילים. אינני מתכננת את הקולאז' מראש, זה בלתי אפשרי. העבודה שלי אינטואיטיבית. לאחר שהקולאז' מוכן אני מתחילה את החיפוש אחר משמעות. משמעות הסימבולים ש"נדחפו" ליצירה ולמודע ומשמעותו של הסיפור לגבי. עם ההבנה, מגיעה גם הפתעה והתפעלות. כאשר לפתע מובן לי מדוע התנין, הינשוף או פרח מסוים נכנסו לקולאז' ומה הם באו להגיד לי או למתבונן ביצירה המוגמרת שאת מבטם הם לוכדים. לכאורה, ניירות וצבעים, הם אבני הבניין של הקולאז'. אך בפועל, הוא "נבנה" לאיטו, מאבני-הנפש, חומרי הבניין של ה"אני", אליהם אני מוסיפה שכבות של צבע. כל שכבה הנוספת על הנייר, מורידה שכבת "אבק" מהנפש ומאפשרת את חשיפת ה"עצמי". זה שדהה ונסתר תחת שכבות-החיים ומציאות היום-יום. העבודה האינטואיטיבית על הקולאז'ים מאפשרת לי חיבור אל תת המודע האישי והקולקטיבי. ההבנה שהסימבולים והסמלים המשולבים בהם הינם בעלי משמעות אוניברסלית ומדברים לכולם, גרמה לי להבין את הצורך בחשיפת העבודות לציבור." מספרת האמנית.
בועז דרורי: בוגר האקדמיה לאומנות ועיצוב בצלאל. עוסק בעיצוב כבר 20 שנה. מפתח מוצרים בתחומים מגוונים- החל מצעצועים, מוצרי צריכה ועד מכשור רפואי. "גם בעיצוב מוצר וגם בציור נדרשים תהליכי חיפוש ויצירה, אבל אלו שני תהליכים שונים זה מזה לא רק באופן התהליך אלא בעיקר במקום שלי כיוצר-למול התהליך, היצירה והמשתמש. תהליך של עיצוב מוצר הוא תהליך מובנה, מתודולוגי שנועד בסופו של דבר לתת מענה אסתטי לצורך מסויים, לפונקציה. לכל פרויקט יש לקוח שהוא מזמין העבודה, משתמש מיועד, תקציב ולו"ז. אני חלק מתהליך בו שותפים אנשים נוספים: לקוח, מנהלים, מהנדסים, אנשי שיווק, לקוחות ומשתמשים. כאומן, וכצייר-אני בחזית. כשאני מצייר זה כל מה שההפך ממעצב אנונימי מאחורי תהליך, מפונקציה, עמידה בתקנים ומגבלות ייצור.
אני חופשי לעשות מה שאני רוצה ומה שיוצא מתוכי. בחרתי לעבור לחזית, להיפרד מהקונספט, להיחשף, להיות פגיע, שפיט ופשוט ליהנות… כל חיי אני רושם, נותן ליד לקחת אותי לכל מיני מקומות. אחת האהבות שלי זה לשבת בבית קפה ולהתבונן באנשים. תמיד התבוננתי באנשים. ממציא להם סיפורים: שם, מאיין באו, מה הם אוהבים… אני מדובב את מילותיהם, בוחן את תנועתם, את שפת הגוף, הג'סטות , המבט… אח"כ הם נכנסים לציורים שלי." מוסיף.
התערוכה תתקיים בקניון רמת אביב בתל אביב, גלריית האמנים, על הקיר החיצוני של קניון רמת אביב, בין "ארקפה" ל"גרנד קפה", איינשטיין 40 רמת אביב.
הכניסה חופשית בכל ימות השבוע ובכל שעות היממה אודות גלריית האמנים של קניון רמת אביב:
על הקיר החיצוני של קניון רמת אביב, ממוקמים 16 חלונות ראווה גדולים, ובהם מוצגת כל חודש תערוכת אמנות חדשה, של מיטב אמני ישראל. בחלל הייחודי הזה מציגים צלמים, ציירים, פסלים ומעצבים. הקהל העובר במהלך 24 שעות היממה מתחלף מאנשים הצועדים/רצים בשעות הבוקר, הורים המביאים את ילדיהם לגן, אימהות עם עגלות התינוקות, תלמידי בתי הספר החוזרים מלימודיהם, וכולם למעשה נחשפים לתערוכות מדהימות ואמנות איכותית ללא תשלום וללא מאמץ.
הוויטרינות השקועות בקיר וסגורות בזכוכית מהוות מעין מסגרת גדולה של תמונה והצופה יכול לראות את העבודות מקרוב או מרחוק , ובערב בזמן שהתאורה דולקת, גם מהכביש. המקום כולו מזכיר בעיצוב שלו את המנזרים באירופה, שכן בקדמת הקיר, יש אכסדרת עמודים המחלקת את המתחם ונותנת מקצב אחיד אשר ביניהם ניתן לראות את הוויטרינות ולצפות באמנות.
הוספת תגובה