היצירה החדשה ששמה According To Law, שם המקבל ביטוי והדהוד במהלכה במבטא אנגלי כבד על ידי נציגם של היוצרים על הבמה. השחקן ניב פטל, הכשיר עצמו במשך כמה חודשים ובהצלחה כרקדן מחול עם טעימות מהמחול הקלאסי. פטל מבהיר לקהל הממתין בבר של תאטרון תמונע כי נדרשת פעולה מעשית יותר, והוא מחלק לבאים הסכם מודפס, בן ארבעה עמודים, עם עט, שעליו יצטרכו לחתום. את המחויבות הזאת הנגזרת מהחוזה יש גם לקהל וגם למופיעים. בחוזה יש זכויות וסעיפים ותת סעיפים המציינים מחויבות הדדית, כשם שלפרפורמרים יש מחויבויות ליוצרים, ולקהל כמובן.
פטל יתייצב מול הקהל ויקרא באוזניו סעיף אחר סעיף. לפחות כל הרקדנים לא ימרדו בו והרי אין מופיע המכבד את עצמו שאינו מתמרד במי שיוצר את היצירה. המופע מעניין, לא תמיד קל לצפייה, לעיתים מרוחק ולא נוגע ולעיתים מעלה שאלות נוקבות. זהו בהחלט שיעור בכוראוגרפיה צינית המעניקה תרגום לתנועות שנעות בין ציניות ססגונית לבין נקודת מבט קומית. המופע מותח ביקורת לא רק על אמנות אלא גם על מה שנתפס כאמת מוחלטת ומעלה קול ביקורתי מול מוסכמות, חוקים בלתי כתובים, עיצוב תודעה ושאלת החיבור הרגשי לאמנות שלא תמיד מתרחש על הבמה ומחוצה לה.
בשלב מסוים פטל מבהיר לקהל שמה שראו עד אז לא היה באמת קומוניקטיבי, כפי שכולם נטו להאמין, אלא אמנות, ומפנה אותנו אל החוזה ושאלת הרלוונטיות שלו. גם האופן בו המופע מסתיים מעמיד סימן שאלה על ניהול הסוף של המופע. מי מכתיב את הכללים? השאלה ממשיכה להדהד כשהקהל יוצא מהאולם.
יוצרים: ענת כ"ץ וארז מעין│משתתפים יוצרים: גבע זייברט, אבי מצליח, שניר נקר, ניב פטל/שהם שיינר/אלעד אטרקצ'י│תלבושות: אופיר חזן ולירון בליס│מוסיקה: אייל לנזיני
מאת ורד גרנדיר פרוכטמן – יועצת ארגונית, מאמנת מנטלית ומגישת הפודקאסט ללטש את היהלום הפנימי.
הוספת תגובה