שירה והרבה שירה מאת המשוררת הבינלאומית טלי כהן שבתאי

שירה הרבה שירה היום בעבודה בחנות הספרים

 הַיּוֹם בַּחֲנוּת,

שָׁמַעְתִּי יָשִׁישׁ עִם מַקֵּל הֲלִיכָה

שׁוֹאֵל:

"יֵשׁ לָךְ אֶת 'מָחָר גַּם לָנוּ יִהְיוּ פְּרָחִים'?"

אַף עַל פִּי שֶׁשָּׁמַעְתִּי אֶת שְׁאֵלָתוֹ שְׁאַלְתִּיו שׁוּב וָשׁוּב "מָה?"

עַל מְנַת לִשְׁמֹעַ מִשְׁפָּט יְפֵיפֶה זֶה מִפִּיו כִּמְבַקֶּשֶׁת לַעֲצֹר אֶת הַזְּמַן מִלֶּכֶת לַעֲצֹר עַד לְחִדָּלוֹן

שֶׁלֹּא אֹמַר 'עָבַר, חָלַף'.

כִּי הוּא הֵסֵב לִי קֻרְטוֹב שֶׁל נוּגוּת, רוֹמַנְטִיקָה מְסֻיֶּמֶת, רַק הָיָה חָסֵר חַלּוֹן בּוֹ אַבִּיט בּוֹ בַּזְּמַן אֶל הָאֹפֶק

וּפַס קוֹל שֶׁל אִשָּׁה נֶעֱזֶבֶת.

 הַלָּקוֹחַ הַיָּשִׁישׁ חָזַר עַל הַמִּשְׁפָּט: "יֵשׁ לָכֶם 'מָחָר יִהְיוּ גַּם לָנוּ פְּרָחִים'?"

"לֹא!", עָנְתָה מֵיטַל

לֹא יְסֻלָּא בְּפָז אֵיךְ פִּתְאוֹם נָפְחָה מִמֶּנִּי הַתִּקְוָה.

 אֲפִלּוּ שֶׁמְּדֻבָּר רַק בְּשֵׁם שֶׁל סֵפֶר!

 21.11.23

     אפליה

 אַל תִּדְאֲגִי

גַּם אַתְּ יָצָאת מֵהָרֶחֶם

לִפְנֵי הָאַחֵר

     וְאַחֲרֵי הָאַחֵר.

נֶאֱמַר שֶׁכָּל תּוֹר בַּחַיִּים

מַתְחִיל בְּצַעַד אֶחָד

לִפְנֵי מִי שֶׁמֵּאֲחוֹרֵי וְאַחֲרֵי מִי שֶׁלִּפְנֵי

בַּתּוֹר לְמַחֲנֵה הָרִכּוּז, הֵם סִפְּרוּ אֶחָד אַחַת

כּוֹלֵל אוֹתָךְ

הֵם פֵּאֲרוּ קְפִידָה זוֹ בְּאֹפֶן

יוֹצֵא מִן הָרָגִיל.

 זוֹ הַחְלָטָה שֶׁל הַיְּקוּם

יֵשׁ פֹּה חֻקִּיּוּת הֲרַת גּוֹרָל.

 מֵרֵאשִׁית הַיָּמִים

תָּמִיד יֵשׁ שְׁתֵּי קְצָווֹת:

'לְאַחַר יָד וּ'בְטֶרֶם'.

 אַל תְּנַסִּי לְשַׁנּוֹת מְאוּמָה, כְּבָר

מִלִּפְנֵי שֶׁנּוֹלַדְתְּ

סִפְּרוּ כַּמָּה נְקֵבוֹת חָסֵר בָּעוֹלָם

וְכַמָּה זְכָרִים

וְאָז הֻחְלַט מִינֵךְ

 עוֹד מֵאָז, הָאָדָם הוּא

תּוֹלָדָה שֶׁל סֶלֶקְצְיָה.

 22.11.23

 צרוף מקרים

 "בְּכִכָּר גְּדוֹלָה שִׂמְלַת אִשָּׁה

רִחֲפָה בָּרוּחַ.

גְּדִילֵי שֵׂעָר בִּצְבְּצוּ מִחוּץ לִמְשֻׁלַּשׁ תַּחְתּוֹנֶיהָ"

כָּךְ כָּתַב דָּן אַלְבּוֹ בְּשִׁירוֹ 'כִּכָּר גְּדוֹלָה', בְּסִפְרוֹ

'הֶעָרוֹת אֲחָדוֹת עַל הַשֶּׁקֶט',עַמּוּד 22.

 "בֵּינְתַיִם, יְרֵכֶיהָ הַבּוֹלְטוֹת לוֹחֲצוֹת זוֹ אֶל זוֹ, הֵן מַבְלִיטוֹת אֶת הַמְּשֻׁלָּשׁ הָאָפֵל, הַמַּזְמִין"

כָּךְ כָּתַב מֵאִיר וִיזֶלְטִיר

בַּשִּׁיר 'תַּצְלוּם', בְּסִפְרוֹ 'מֵאָה שִׁירִים', עַמּוּד 81.

 "פִּין נָשִׁי

גָּזוּל כְּמוֹ נְסִיכָה צוֹרִית

אַרְטֶמִיס הִיא פִּינִי

אַפְרוֹדִיטֶה הַפֹּת שֶׁלִּי"

כָּךְ כָּתַב אַהֲרֹן שַׁבְּתַאי בְּעַמּוּד 70 בְּסִפְרוֹ 'הַפּוֹאֶמָה הַבֵּיתִית'.

 וְלֹא אֹמַר אֵי אֵלּוּ מִלִּים עַל אוֹתוֹ הַפֹּת שֶׁהוֹפִיעַ בְּצֵרוּף מִקְרִים בַּ צָּהֳרַיִם זֶה.

מְשׁוֹרְרִים הָרִאשׁוֹנִים שֶׁיָּרִיעוּ

לָאֵיבָר שֶׁהֻצְפַּן עַל יְדֵי אֱלֹהִים לְפִיכָךְ, שַׂמְתִּי אֶת שְׁלֹשֶׁת הַסְּפָרִים

בְּמַדַּף Y3

וְעָזַבְתִּי. עָזַבְתִּי גַּם

אֶת הַפֹּת שֶׁלָּהֶם.

 01.12.23

יום שישי

בערוב ימיו של אלוהים

 הַזִּקְנָה הִיא אַחַת מִיְּשׁוּעוֹת

שֶׁל הַטֶּבַע.

יֵשׁ לָהּ שְׁלִיחִים כְּטוּסְטוּס שֶׁל פִּיצָה שֶׁמְּיַבְּאִים קֵץ וְהֻלֶּדֶת שֶׁל קְמָטִים וְדִלְדּוּל

לְכָל רָפֶה וְתָשַׁשׁ הַבָּא לַיָּד.

 מֵעוֹלָם לֹא הָיִיתָ כֹּה יָפֶה כְּמוֹ בַּעֲרֹב יָמֶיךָ, אֱלֹהִים.

 הִכַּרְתִּיךָ כְּשֶׁעוֹד הָיָה בְּךָ

אוֹן וַעֲלוּמִים כְּשֶׁשָּׂמַחְתָּ לְשַׂמֵּחַ אוֹתִי

בְּעַצְבִּי,

הָיִיתָ אוֹמֵר לִי בְּעִתּוֹת שֶׁכָּאֵלּוּ

"מִנְעִי קוֹלֵךְ מִבֶּכִי וְעֵינַיִךְ מִדִּמְעָה כִּי יֵשׁ שָׂכָר לִפְעֻלָּתֵךְ"

הָיִיתָ מִקְצוֹעִי בַּתּוּגוֹת

וְאָנוֹנִימִי בָּאֲסוֹנוֹת.

לֹא אָהַבְתָּ אֶת אֵיתָנֵי הַטֶּבַע שֶׁלִּכְלְכוּ אֶת מָה שֶׁיָּצַרְתָּ, גַּם לֹא אָהַבְתָּ אֶת הַחַקְיָנִים

לְךָ גּוּרוֹ אַלְלָה וְהָאֵל הָאָב בַּנַּצְרוּת

אַתָּה שָׁאַפְתָּ לֶאֱמוּנָה מוֹנוֹגָמִית

בְּךָ.

 עַתָּה, אֱלֹהִים אַתָּה יָשִׁישׁ זָקֵן מְבַקֵּשׁ שֶׁאֶסְעַד אוֹתְךָ

כְּשֶׁאַתָּה עַל עֶרֶשׂ דְּוַי.

אֱלֹהַי,

לִמַּדְתָּ אוֹתָנוּ עַל סִפִּים, לִמַּדְתָּ אוֹתָנוּ גַּם עַל תְּחִיָּה

בֶּנְאָדָם נוֹלַד אֲלֵיהֶם, זוֹ לֹא חָכְמָה.

 אֲנִי מְחַפֶּשֶׂת אוֹתְךָ בְּבֵית הַחוֹלִים כִּי הַ שֵּׁמוֹת שֶׁל הַיְּשִׁישִׁים שָׁם נִקְרָאִים עַל שֵׁם אֵיבָרִים וּמְסֻדָּרִים לְפִי מַחְלָקוֹת:

כִּלְיָה, מְעִי, קֵבָה, עַרְמוֹנִית, לֵב וְעוֹד.

 לֹא סִפַּרְתָּ לִי מָה הַדִּיאַגְנוֹזָה שֶׁלְּךָ

הַפְּקִידָה בַּמּוֹדִיעִין מְסַיַּעַת לִי לְחַפֵּשׂ אֶת שִׁמְךָ

"אֱלֹהִים" אָמַרְתִּי לָהּ. "לֹא אֵין לוֹ שֵׁם מִשְׁפָּחָה"

"אוּלַי תְּנַסִּי: 'הַשֵּׁם', 'אֲדֹנָי', 'צְבָאוֹת', 'שַׁדַּי', 'אֵל', 'יָהּ', וְ'אֶהְיֶה אֲשֶׁר אֶהְיֶה'."

 אָמַרְתִּי לָהּ.

 02.12.23

יום שבת

טלי כהן שבתאי משוררת ( TALI COHEN SHABTAI). ילידת ירושלים.

טלי החלה לכתוב שירה מגיל 6, והייתה לתלמידה מצטיינת בספרות.  את רשמיה החלה לפרסם בעיתון בית הספר. בגיל 13 כבר פורסמה לראשונה פואמה שלה בעיתון ספרותי בישראל "מאזניים". יצירותיה הספרותיות תורגמו ומתורגמות לשפות רבות. טלי חיברה, עד כה, ארבעה ספרי שירה.

 דו לשוניים – "בסבך השחור נמהל ארגמן", מ– 2007. "תיגר" מ– 2012;  "תשע שנים ממך"

 בשנת 2018  והספר "אישה כמוני"-שירים פואמות ורשמים ,שנת 2023.

 בשנת 2014 השתתפה טלי בנוסף בסרט נורבגי על חיי משוררים אחדים שנקרא:  "The last Bohemian"- .הוא הוקרן בבתי הקולנוע בסקנדינביה. וטלי זכתה לעניין רב מצד המדיה הסקנדינבית.

שיריה של טלי מביעים גלות נפשית ופיזית. היא חוקרת את פרדוקס הגולה והחירות שלה. ראייתיה הקוסמופוליטית ניכרת מאוד בכתיבתה והינה נחשבת למשוררת בינלאומית נערכת. טלי משתמשת תכופות בשירתה ככלי לקריאת תיגר. רוב יצירותיה מהשנים האחרונות ניבעות מקריאת תיגר, הגות ואלמנטים אוטוביוגרפים. כהן שבתאי גרה שנים באוסלו, נורבגיה ובארצות הברית; והינה בולטת כמשוררת עם סגנון לירי ייחודי, "בשירה, שאינה מתמסרת בקלות וכפופה לכללי משחק משל עצמה".

 טלי חברה באגודת הסופרים ובאיגוד הסופרים בישראל וכמו כן באיגוד המשוררים באוסלו–נורבגיה. יצירותיה הספרותיות תורגמו ועודנן מתורגמות לשפות רבות. כעת כהן שבתאי סיימה לכתוב את ספרה החמישי שכולו שירים קצרים.