עמוד הבית » שטיח אדום – בית גוצ'י – בכורה

שטיח אדום – בית גוצ'י – בכורה

צילום: באדיבות יחצ
תל אביב, רביעי בערב: ככה בסתם יום של חול, קולנוע רב חן, הופך בערב לאירוע נוצץ. שטיח אדום נפרש, הסדרנים מכינים הכל, כניסה נפרדת לאנשי וי איי פי וכניסה נפרדת ל"רגילים". אחרי הכל אירוע שטיח אדום הוא לא עניין של מה בכך. אסור לבייש את הפירמה. עוד יסופר על כך אפילו בסרט עצמו.

ששש… בלי ספוילרים!

דיילות נאות בודקות תו ירוק ואת פרטי הרישום. מסמנות ונותנות 2 כרטיסים. אחד לכניסה לאולם בו יוקרן הסרט והשני וואוצ'ר לקבלת פופ קורן וכוס שתיה על חשבון הבית.

אנשים בקומה השניה:

מוכנים כבר באיזור המשקאות והמינגלינג החברתי. כל אחד ואחת עם כוס הקוקטייל המיוחד, העשוי בדיוק כמשאלת לבו. כוסות גבוהות עם רגל ירוקה, לימון ליים עם ג'ין וטוניק, פרוסת לימון או עלה ליים ריחני ועוד כאלה שאין שום סיכוי שאדע לשחזר. שלושה ברמנים מאירי פנים, מבררים ממש עם כל אחד מה מתאים לו. מגישים עם קרח כתוש ויד בוטחת ובצד השני החיוך מתחיל כבר בלגימה ראשונה.

הסרט:

ללא איחור אופנתי, בדיוק מפתיע, לאחר שעה שכל האורחים כבר נפגשו, התחבקו והתנשקו, מי נוצץ יותר ומי נוצץ עוד יותר, האולם מחשיך והסרט מתחיל. אשה יפה, איזור מלא גברים מסוקסים ששורקים אחריה באיזור מאובק והיא כמו עשויה מחומר אחר – מהדסת מעדנות למשרד. היא מעשנת. פעם זה היה אופנתי. במשרד של אביה גם הוא מעשן. רואים יחסים טובים במקום העבודה. היא נכנסת אחרי העבודה למועדון. כל הצעירים והצעירות ברומא נפגשים שם. מאחורי הבר עומד בחור גבה קומה, גמלוני וביישן משהו. היא מתבוננת בו בעיני השקד החומות היפות שלה, הוא מכין לה את הקוקטייל המיוחד לה (מזכיר לכם משהו מהקומה השניה?) מעט מילים והוא נדלק. סיפור אהבה מהסרטים.

ד"ר אירית שמשון צילום: פרטי

הסרט עטור שחקנים מהשורה הראשונה ועשוי מחומרים של אוסקר. ליידי גאגא בעלת עיני השקד, אדם דרייבר – כמאוריציו גוצ'י, אל פצ'ינו – הוא הדוד המוכשר שמעצב בשמרנות קפדנית כל פריט בקולקציה, ולמעשה מחזיר את מאוריציו למשפחה ולכסף, סלמה הייק ועוד ועוד שחקנים ידועי שם או מעט פחות.

החיים האמיתיים:  

עליהם מבוסס הסרט, מספרים סיפור של אהבה צעירה, של נישואין לגבר שהולך שבי אחריה. הוא מוכן לוותר עבורה על כל הכסף שבעולם, וזו לא פרפרזה במקרה שלו. הוא מוותר. הם מאושרים. הוא עובד כנהג משאית בעסק של אביה ומעולם לא היה חופשי ומאושר יותר. אך הכסף המשפחתי העצום לא יכול לוותר עליו והסוף הטרגי הוא כמעט כרוניקה ידועה מראש. הם הופכים לעשירים כקורח, הגינונים והפוליטיקה המשפחתית חוגגים, עוד קורבנות שיסתבכו בסבך רגשי אלים וחסר שליטה עד לסיום המר.

באמצע הסרט מפוזרים כמו פנינים, מעט מהחוכמה העתיקה של בית גוצ'י, שהחלו את דרכם כמה מאות קודם לכן כיצרני האוכפים של מלכים ורוזנים. הם בעצמם גידלו את הבקר המיוחד שבעיבוד ייחודי להם העור הופך רך וגמיש ואיכותי במיוחד. משם הדרך לנעלים ותיקים עם השנים הופכת קצרה. בית גוצ'י כבר ממילא עובד רק עבור אצולה וממון. המוצרים איכותיים ויקרים. כמובן, במאה הקודמת, כבר יצאו חיקויים שונים של קו התיקים וההנעלה ועוד אקססוריז המותאמים לקו השמרני הייחודי שלהם. אך את תו האיכות הנסתר בנעלים של פעם, עלה מזהב אמיתי מתחת לגפה העליונה בעקב – נותר ללא חיקוי. גוצ'י כיום הוא מותג שאין בו אפילו בן משפחה אורגינלי אחד! השם והאיכות עברו שינויים והקו הפך הרבה פחות שמרני והרבה יותר נועז וחדשני. שימוש באמנים יוצאי דופן שאינם איטלקים או צרפתים – כהשראה לתיקים ואביזרים לא שגרתיים – מילא את מקומה של הקלסיקה השמרנית משהו שכיום ממשיכה לככב במקביל.

הסרט מותיר בצופה שאלות לא פתורות, פילוסופיות כאלה או אחרות על היחסים המאד מורכבים בין אהבה לבין כסף, הרבה כסף, כוח והשפעה. רק לאלוהים פתרונים.

הערב כולו היה פרזנטציה קסומה, המתכתבת בהרמוניה עם הסרט ותכניו וכל פרט בו היה מדוייק כולל כוס הקוקטייל עם הרגל הארוכה הירוקה של מתנת הסיום. סגנון איכותי ויופי צרוף. תודה.

 

הוספת תגובה

הוספת תגובה