ערב חמישי, בחסות אפלולית הלילה היורד – חבורה של אנשים – אני ביניהם, מקשיבים רוב קשב לעלילותיו של צביקה מנולוביץ מנהל חברה למודיעין וחקירות.
וואוו! יקום מקביל שמתנהל לצידו של היקום בו אנו חיים, שמעטות בו המילים ורבים הסימנים. שפה ייחודית, על קו התפר הדק מאד – כשהמטרה 🎯 להגן על היקום שלנו. לשמור על קיומו הבטוח והתקין. לאפשר לכולנו לישון בשקט ולדעת שיש מי שפועל, לרוב בלא ידיעתנו – לטובתנו.
כשפוגשים אדם כמו צביקה, קורים שלושה דברים עיקריים:
1. ישנתי בשקט עמוק יותר מתמיד – בידיעה שאנחנו שמורים ומוגנים בידיים טובות.
2. קראתי את הספר בשקיקה ולא עזבתי עד שסיימתי.
מרהיב, מרתק, מצחיק, מרגש, מכעיס, מפעים. כל קשת הרגשות האנושיים נפרשת ונחווית עם כל פרק.
3. אני ממש רוצה לשמוע עוד ולשאול עוד. הסקרנות רק נפתחה…
עד חמישי בערב לא הייתי מחובבי ז׳אנר המתח. אך כשזה החיים האמיתיים של אדם, שפגשתי והסתכלתי עמוק לתוך עיניו – וואוו!
אם יש לכם הזדמנות לפגוש את צביקה מפרשת "הסוס הטרויאני", לשמוע ולשאול אותו עוד המון שאלות – אל תפספסו ואל תהססו.
פשוט רוצו!
תודה צביקה עליך ועל אנשים כמוך. אשרינו שזכינו
הוספת תגובה