עמוד הבית » רוצה להתעורר בחיוניות, אפקטיביות ורעננות? יש פתרון!

רוצה להתעורר בחיוניות, אפקטיביות ורעננות? יש פתרון!

צילום: pexels
"יש לי תנאי אחד, אני לא רוצה כדורים": בשיחה עם גבר בשנות החמישים לחייו, הוא מספר שהוא לא ישן, אבל גם הוריו לא ישנו. הוא דור שני לניצולי שואה. זה תורשתי אצלנו אז אי אפשר לעזור כנראה. "וכדורים אני לא מוכן לקחת ולא רוצה להתחיל עם זה אפילו". אני כבר אומרת זה מיתוס מוכר ולא. זה לא תורשתי.

מבינה לליבו:

ישבנו לשיחה של כשעה על המצב המורכב שלו. הוא עובד קשה. יש לו עבודה טובה, משפחה טובה, ילדים נהדרים. אשה טובה – "רק מזל שיש ילדים שמסיחים את דעתה ממנו, אחרת היה משתגע". "אני יוצא לעבודה מוקדם כדי שהילדים שלי יאהבו אותי. אם אני נשאר בבית אני מתחיל לחפור להם למה זה ככה ולא ככה. רוצה שהם יאהבו אותי, אז אני יוצא מוקדם לעבודה והכל מסתדר." לפעמים כל מה שצריך כדי להתחיל זו שעה אחת. זה הכל.

הרבה קפה, מעט מים ועיגולים שחורים מסביב לעיניים:

ישן רק 4 שעות בממוצע בלילה. איש מבריק, נשמה טובה, עוזר להמון משפחות. שאלות קצרות ואני מבינה שיש כאן מורכבות שינה, אך הוא בעצמו עדיין לא יודע על כך. מספר עוד ועוד נתונים שמצטברים לתמונה של "מפולת שלגים" פוטנציאלית. המחקרים מראים ששינה של 4 שעות יוצרת נזק מצטבר ולא מורגש שפורץ ביום אחד ואז זה בלתי הפיך.

צילום:pexels

הכאב הגלוי סמוי:

אילו הכאב הסמוי ממנו כרגע וגלוי לעיניי, היה גלוי גם לו, הוא היה יכול לחוות חולשה עוצמתית. פעמים רבות רובנו נוטים להכחיש ולהתעלם מהסימנים, מאחר ובשדה הקרב של החיים אין את הפריבילגיה לנוח. חייבים לרוץ. להימלט. כמו הפליטים עכשיו באוקראינה. רצים בלי הפסקה ונתקלים באש הרוסים ובגדרות. הכאב גלוי לעיניי כל העולם!

איפה נמצאת התקווה לשיפור?

מניחה כאן ששמתם לב שלא נשאלה השאלה האם יש תקווה או שיפור אלא איפה הם נמצאים? יש תקווה ויש שיפור והיא נמצאת בגלוי. כלומר כאשר מפסיקים להכחיש ועושים שביתת נשק הומניטרית לעצמנו, פונים לצד שלישי לעזרה, כי אנחנו לוחמים מול כוח השווה לנו בעוצמתו – אנחנו עצמנו. איזה מלכוד מטורף. התקווה והעזרה נמצאות כאן וכל מה שצריך זה לשלוח עכשיו מייל שכותרתו "אני רוצה שינה רצופה", לכתובת  goldensleep21@gmail.com ואתקשר לתאם מועד לשיחה אישית. מי שמחכה לגדר הפנימית או לאש האויב הפנימי המכחיש – מסכן את עצמו במפגש עם מצב בלתי הפיך.

איציק ואני:

כן, זה קרה גם לי. גם אני הייתי בהכחשה. בריצה. בשדה הקרב של החיים. אני לא מתיימרת להיות יותר טובה. רק מנסה להושיט יד כי אני כבר מזהה את המקום, כדי למנוע את הבלתי הפיך. איציק בן זוגי האהוב – פגש את הגדר. הוא נפטר, על הנייר מסרטן אך במחקר לאחור, גיליתי שזה קרה מחוסר שינה. שילמתי את המחיר היקר ביותר. גם אני הגעתי למפגש, שהיה יכול להיות בלתי הפיך, אירוע מוחי. אך חברים טובים ורופאים נפלאים נאבקו על חיי והצליחו ליצור מהפך מופלא, כנגד כל הסיכויים.

צילום:pexels

 הזמנה אישית:

ממליצה לא לחכות למחר. כמו שקורה בדיוק עכשיו מול עינינו. לא תמיד יש מחר. אלה שלא יצאו מאוקראינה כשהרוסים איימו על הגבול, לא תמיד יצליחו. תתעוררו, יש פתרון ותוכלו לזכות את עצמכם בחיוניות, אפקטיביות ורעננות לטובתכם, בני או בנות זוגכם, הילדים, המשפחה והעבודה.

חלק כן, חלק לא:

יש את הישראלים שבאים, במטוסים ובמשלחות הצלה להביא אותם לישראל. יש את אלה ששולחים יד חמה לעזרה מעבר למילים הכתובות כאן. משלחת הצלה שדורשת רק פעולה אחת מכם. להגיד רוצה אני ולהתחייב לעצמכם להחלים. לשלוח מייל עכשיו זה כמו לנפנף בדרכון שכתוב עליו יהודי. עכשיו זה הזמן הטוב ביותר לשלוח מייל שכותרתו "אני רוצה שינה רצופה", לכתובת  goldensleep21@gmail.com ואתקשר לתאם מועד לשיחה אישית.